מנכ"ל משרד החוץ, רון פרושאור, הודח מתפקידו על ידי שרת החוץ לבני. למרות שהודיעה שלא תבצע מהלכים פוליטיים בתחום המינויים, היא כבר מינתה את מקורבה, מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר אברמוביץ', להיות מנכ"ל מנכ"ל משרד החוץ. פרושאור הודח עקב כשלונותיו המתמשכים בניהול המשרד, שהביאו למצב בו עשרות עובדים יושבים בביתם ומקבלים משכורת, בציפיה לשיבוץ מחדש במשרד - תופעה שמבקר המדינה ביקר בחריפות רבה. עם זאת, ספק רב אם מינוי פוליטי יביא לשיפור המיוחל.

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

תקרא מה שכתבתי, ותראה שאני לא מעביר ביקורת על המהלך. זו הדחה פשוטו כמשמעו של מנכ"ל מכהן - ואין לה שום קשר עם חילופי שלטון, אלא עם יכולותיו הלא מספקות כמנכ"ל. אחרת, אין שום סיבה להחליף דיפלומט מקצועי שעובד במשרד החוץ כבר 20 שנה בערך (לפי הביוגרפיה הרשמית שלו, אתה יכול לחפש) במינוי פוליטי, בטח שלא על ידי אבירת הטוהר ויושר המידות, ציפי לבני, שכבר הודיעה שלא יהיו מינויים פוליטיים במשרד החוץ.

לך תשתה מים לפני שאתה צועק, ואני מתנצל על הבורות שלי בפני אינטלקט כמוך.

מנכ"ל זו משרת אמון אישית מהמעלה הראשונה
שרים שיש להם מנכ"ל מביאים אותו איתם למשרד, לראייה ציפי ליבני, מאיר שטרית, אהוד אולמרט ועוד
ואילו שרים שאין להם בנמצא מחפשים וכשמוצאים המנכ"ל מוחלף
אבל זו לא הדחה
הםלא עבדו ביחד דקה אחת
סביר עד מאוד, שעם כניסתה אמר לה המנכ"ל (כנהוג) גברתי השרה, אם תרצי אותי אני כאן ולא הנה המפתחות...
ועוד יותר סביר שהעניין סוכם בצורה מסודרת
הדחה זה סתם לשפוך שמן על מדורה שלא קיימת...

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

אבל בשביל זה אני כאן, אז אתן לך כמה טיפים:

1. לציפי לבני היתה מנכ"לית במשרד השיכון - מירלה גל שמה - שהיא "הביאה איתה" (בניסוח שלך) כשיהא נכנסה לתפקידה שם. אלא מה - מירלה גל לא עברה איתה למשרד המשפטים אלא נשארה בקליטה, ואילו ציפי לבני השאירה על מכונו את המנכ"ל שעבד עם מאיר שטרית וטומי לפיד - אהרן אברמוביץ'. זה נקרא להמשיך לעבוד עם מישהו שלא אתה "הבאת", אבל אתה מרוצה מתפקודו.

2. לבני ופרושאור לא עבדו דקה אחת ביחד - הם עבדו ביחד כמה חודשים טובים - קרוב לחצי שנה, מאז סילבן שלום התפטר. בחצי השנה הזו קרו כמה דברים, בראש ובראשונה עליית החמאס לשלטון, והיתה לה הזדמנות לעמוד מקרוב בזמן אמת על טיבו של המנכ"ל שלה. מה שהיא ראתה (כנראה) כל כך מצא חן בעיניה, עד שהיא החליטה להעביר אותו מתפקידו - למרות שאיננו מינוי פוליטי מלכתחילה - לטובת מינוי לא מקצועי ממשרד אחר (היה מינוי מקצועי במשרד המשפטים. ברור שאיננו מקצועי במשרד החוץ).

3. הוא לא אמר לה - ולא התכוון להגיד - "גברתי השרה... הנה המפתחות". הוא התכוון להשאר כיוון שסבר שבהיותו מינוי מקצועי מתוך שורות המשרד, היא - כמי שמונה על טוהר המידות ונקיון הכפיים (לא שאני חושב שזה קשור במקרה הזה) - לא תיגע בו. טעה טעות מרה. הראיה לכך שלא הציע את התפטרותו מלכתחילה: לא קיבל הבטחה-ברזל לשגרירות מרכזית כפי שהוא רוצה, אלא הבטחה אמורפית ל"שגרירות באירופה". באירופה יש 2-3 שגרירויות מרכזיות (במקרה הטוב) והיתר מקומות נחמדים שאפשר לא לעשות שם כלום בכיף ועם משכורת טובה. אגב, ראיה נוספת לכך שלא הציע את התפטרותו מרצונו, היא העובדה שעם כניסתה לתפקיד הוא לא עזב. היא עצמה לא יכולה היתה להעזיב אותו עקב הוראת היועץ המשפטי לממשלה, אבל אם הוא היה מציע את התפטרותו היא היתה מתקבלת על המקום. כך שהעובדה שהוא נשאר בתפקיד בחודשים אלה (אף שנרמז לו שהתפטרות תתקבל בברכה) אומרת שהוא לא הציע להתפטר.

4. העניין אכן סוכם בצורה מסודרת - היא אמרה לו "אתה הולך" והוא הביין שהעניין סופי. המדורה בהחלט קיימת, ולא לקרוא לזה "הדחה" זה לשים את הראש בחול. אולמרט לא החליף מנכ"ל כשהגיע למשרד האוצר (למרות שזו לא היתה תקופת בחירות). בוז'י הרצוג ביקש מהמנכ"ל המתפטר של הירשזון במשרד התיירות להשאר עוד כמה חודשים בתפקיד - תעקוב בימים הקרובים ותראה שיש כמה דרכים לנהוג במנכ"לים של משרדי ממשלה. ציפי לבני בחרה לנהוג בדרך מסויימת - של הדחה - וטעמיה ונימוקיה עימה.

5. אתה מדבר על מה ש"סביר להניח" (בעיניך) ואנ ימדבר על מה שאני יודע. זה ההבדל. אני מקווה ששיפרתי את תדמיתי בעיניך.