29-05-2006, 17:40
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.05.06
הודעות: 136
|
|
הסיכויים שלך הופכים להיות אפסיים ככל שאתה מבזבז את הזמן שלך.
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי themvp שמתחילה ב "אם ישנם רק 5 מקומות אז הסיכויים שלי הם אפסיים אז מה הקטע בלהיות באוניברסיטה"
אם אתה יודע מראש שאתה רוצה להגיע גבוה, ללמוד לתואר ראשון או מעבר לכך, למה להמתין?
הבעיה שאנשים אחרי הצבא, אחרי שהם קצת משתפשפים באזרחות, מגיעים למסקנה שבלי תואר ראשון הם לא יגיעו למשהו מעבר למאבטח. אז הם תופסים את הראש, ומתחילים להצטער על טעויות העבר: מי שהבגרות שלו על הפנים ורוצה ללמוד, מבזבז שנה במכינה, תוך כדי עבודה ולימודים, ולא תמיד מתקבל לפקולטה שרצה.
יש בעיה עם הצעירים לפני הצבא שחושבים שהם כבר הגיעו לשיא, שכל העולם קטן עליהם, תנו להם לקבל בגרות (או שלא לקבל, בקטנה) ושלום צבא.
אם מישהו חושב שפזיקה בביצפר זה קשה, מקצוע שמורחים לפעמים על שלוש שנים, פשוט לא יודע כלום.
מי שחושב שהוא לומד מטמתיקה 5 יח"ל ויכול להוציא 100, שרק יציץ על תוכנית הלימודים של אלגברה 1 ואלגברה 2, ויראה כמה חומר צריך להספיק תוך שני סמסטרים- רק מהמושגים אפשר לקבל חום.
סטודנטים עם ממוצע בגרות 115 לומדים עם ממוצע 75 בפקולטה "נידחת" כמו כימיה בטכניון. ציון 40 בבחן בחדוו"א זה משהו שמתגאים בו.
לא רציתי לבאס אותך, רק להעביר לך שכל הקשיים עוד לפניך. כשתגיע, ואני מאחל לך שתגיע, ללמוד במוסד אקדמי, אתה תראה שמה שעשית בביצפר זה גן ילדים.
יש עוד אפשרות אחת: אתה יכול ללכת ללמוד אחרי י"ד במכללה, על חשבון הצבא, ולהיות עתודאי אקדמאי. זה גם כן תלוי במקומות שהצבא מקציב, אבל להתקבל הרבה יותר קל- פסיכומטרי 650 ואתה מסודר (המכללה לא דורשת פסיכומטרי- הצבא מדרג את המועמדים לפי זה).
החיסרון היחיד זה שאתה מקבל תואר של מכללה, ולא של אוני'.
חוצמזה, זו דרך הרבה יותר קלה, מאשר לטחון עכשיו עם בגרות ופסיכומטרי במקביל.
_____________________________________
Signature Is For Lamers. There's no Signature
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
