|
19-02-2006, 19:39
|
|
|
חבר מתאריך: 13.09.03
הודעות: 1,776
|
|
אז הרוב לא יודעים
ש"לעשות מעצר מטורף" = להתחיל את הלילה באחד הבסיסים, אתה מגיע בסוואנה המגניבה שלך, מסתובב קצת בבסיס עם הפלאטטופ קומאנדו שלך, עושה רוח, אנשים מסובבים ראשים, בנות מסתכלות עליך בהערצה, בקיצור שיא הפוזה.
ואז מתחילים התדריכים, הליכה רגלית של 5 ק"מ אל היעד, צפי למבוקש חמוש ועירני, חשש כבד להפס"דים (הפרות סדר) במידה והכח ייאלץ לחשוף עצמו. המטארולוגיה קובעת שיש סיכוי טוב לגשם, אוליי אפילו ברד... קובעים צירי חילוץ, צירי הגעה וסימנים מוסכמים, עושים עוד סיבוב אחד להביא קצת נקניק מהמטבח, ויוצאים לדרך...
אתה מתחיל את הלילה בללכת ברגל חמישה קילומטרים בשטח טרשי, עליות וירידות מחורבנות שדופקות לך את הרגליים (ושלא יקומו החכמולוגים ויצעקו "יש לכם נעלי הרים!", זה לא עוזר לרגל שלך שנקרעת כל פעם מחדש כשאתה מתדרדר על אבן במדרון), ואתה כולך עם 30 קילו על הגב, ועם שח"ע/עדי על העיניים שזה הופך את ההליכה לכמעט בלתי אפשרית, ועד שאתה מגיע ליעד כולך מתנשף, ואתה חייב לשתוק ולהסדיר נשימה כי אחרת הוא ישמע אותך ואז נדפק המבצע, וזה לטפס מעל גדרות עם המווון משקל על הגב, ולשפשף את המרפקים, וכל הגוף שלך מדמם מאיזו גדר תיל שבכלל לא הייתה בתכנון, ואז אתה שוכב בפינה שלך ומחכה שהמבוקש יואיל בטובו להתעורר וללבוש את הפיג'מה שלו, ומתחיל לרדת גשם, אבל מה זה גשם, מבול אני אומר לך, וכולך ספוג במים, והצבע המגניב שצבעת את הפנים בעזרתו הופך לעיסה שורפת אש שנכנסת לך לעיניים, והבחור לא מראה סימנים של תגובה, ואתה מתחיל להתעצבן, ונותנים לך אישור רק לרימוני הלם, ואף אחד לא מגיב, ובינתיים הסגרת את עצמך וחצי מהכפר מתעורר לחיים, והמואזין קורא לכולם לבוא ולשחוט את היהודי שהעז להכנס להם לכפר, ואתה חייב לסגור על הפאה שלך, אסור לזוז, אחרת דרכה הוא יברח הבחור, ואז סופסוף נפתח התריס, ואתה חושב "או! סופסוף הסיוט הזה ייגמר", ואז הוא פותח באש לא מכוונת לכל כיוון...
ואז מתחיל הבלאגן... מצמצמים כוחות פנימה, מה שיוצר מגע חדש עם התושבים = הפס"דים מטורפים, ואתה מתחיל בנוהל "סיר לחץ", שביום טוב ייקח לך שעה, והשמש כבר עולה, ומתחילים בירי של נשקים אישיים ומקלעים על הבית. אין תגובה. ואז לוקח חצי שעה לקבל אישור לדרדר אמצעים, וההפס"דים בכפר רק מתגברים, והמג"ד לוחץ עלייך לסיים כמה שיותר מהר ולעוף, כי הם מתחילים לספוג אש בהפס"דים. ואתה ממשיך בירי רימונים ממטול, עדיין אין תגובה. עוד שעה לקבל אישור לנ"ט, וההפס"דים מתעצמים בכפר וכל הכפר כבר בחוץ, והשמש כבר עומדת בידיוק מולך, מסנוורת לך את הצורה. ואז אתה מקבל אישור לנ"ט, רקטה אחת בחלון, בדיוק של סנטימטרים, והוא בחוץ, יוצא עם ידיים באוויר וקלאצ'ניקוב על הגב, המדובב שלנו כורז לו לזרוק לאט לאט את הנשק, והוא - שכנראה מרוב פאניקה עושה את הפעולה הזו מהר מדיי, ומקבל שלושה כדורים מדוייקים, אחד לחזה ושניים לראש מצלפים שישבו 200 מטר מאתנו בגג של בית, שווה? לא! עשר שעות לשכב, כשהפצעים כואבים ומדממים? שכפר שלם רוצה רק להגיע אליך ולעשות בך שפטים שיגרמו לאמא לא לזהות אותך באבו כביר. לשכב רטוב עד קצה העצם ולהיות דרוך, כי אין לך מושג מתי הוא יחליט שזה הזמן לתקוף. ובכלל - בסופו שלך דבר, הרגת בנאדם, אמנם מחבל עם דם על הידיים, אבל זה לא נעים להרוג אדם שאתה רואה את הפרצוף המבועת שלו מרוח לך על הטריג'יקון...
אני מקווה שתבינו מזה שלא כל מעצר הירואי הוא כל כך מהסרטים כמו שאתם חושבים, אלא שיש גם צדדים מגעילים לפעילות הזאת, יש מוות ויש לא מעט פחד.
עריכה: וכל האקשן הזה מסתכם בהודעה לקונית של דובר צה"ל; "כוח צה"ל הרג הלילה את X Y Z, בכיר החמא בעיר שכם, רמאללה, ג'נין, במהלך הפעולה התפתחו במקום הפרות סדר, אין נפגעים לכוחותינו" ואף אחד לא בא לת]וח לנו על השכם, כי לא צריך. זו העבודה וכל אחד עושה את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
נערך לאחרונה ע"י עמרי_הולך_לנחל בתאריך 19-02-2006 בשעה 19:52.
|
|