|
עצוב: מפוני גוש קטיף מנסים להפריח את השממה - באפריקה
מפוני גוש קטיף מנסים להפריח את השממה - באפריקה [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] מאת עמירם ברקת [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P040606/a.0.0406.30.1.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] מימין: החקלאים-המפונים מוסוי, בן חמו וזיגדון, על רקע הקראווילות בניצן. מוסוי: "הלוואי שבישראל היו מתייחסים אלינו כמו באתיופיה" [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] תצלום: לימור אדרי [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] אדיס אבבה. מי שנקלע לפני שבועיים לחווה חקלאית, 150 ק"מ מדרום לאדיס אבבה, ובקיא בתולדות התנועה הציונית, היה ודאי משפשף את עיניו. חמישה חקלאים ישראלים, מפוני גוש קטיף מלפני שנה, נראו שם מסתובבים בין חממות ובוחנים שתילים. החקלאים, תושבי אתר הקראווילות בניצן, בצעד שיש בו יותר מחאה פוליטית מאשר רצון להישרדות כלכלית, נואשו מהניסיון לשקם את עסקיהם כאן והחליטו שהם לא מוכנים לעסוק יותר בחקלאות בישראל.
מלבד הקבוצה שיצאה באחרונה לאתיופיה, חקלאים-מפונים אחרים מגוש קטיף בוחנים אפשרויות השקעה בחממות במרוקו, בספרד ואפילו ברפובליקה הדומיניקנית שבמרכז אמריקה.
אחד החקלאים שיצאו לסיור המקדים באתיופיה הוא יורם מוסוי, בן 42, מגדל פלפלים מההתנחלות-לשעבר בדולח. מוסוי מעיד על עצמו ש"חוץ מחקלאות הוא לא יודע דבר", ומודה שההחלטה לבחון השקעות בחו"ל היא בעבורו בעיקר מחאה פוליטית. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P040606/a.0.0406.30.2.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] אחת החממות באתיופיה, בהן ביקרו המפונים לפני כשבועיים [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
"גוש קטיף הכניס למדינה 60 מיליון דולר בשנה", מוסוי מסביר. "והמדינה הלכה וזרקה אותו לפח. אני לא מאושר מזה שהכסף והמרץ שלי ילכו למדינה זרה - אבל היום אין לי עם זה שום בעיה".
את מוסוי, ירון שמעון, אברהם בן חמו, דוד זיגדון וחבר מפונה נוסף ליווה בסיור באתיופיה נציג "חובב חקלאות" - חברה ישראלית העוסקת במיזמים חקלאיים במדינה. בארבעת ימי הסיור הם בדקו אתרים שונים להקמת חממות, ופגשו בעלי חוות המגדלים פרחים ותבלינים לייצוא לרוסיה ולמדינות ערב. המגדלים הישראלים התרשמו מהתנאים הנוחים שמציעה אתיופיה למשקיעים זרים בחקלאות ומהיחס הלבבי של נציגי השלטון, שהמתינו להם בכל אתר ואתר. "כל הזמן שמענו רק כמה רוצים שנבוא", סיפר מוסוי, "הלוואי שבארץ היו מתייחסים אלינו כך".
החקלאים מגוש קטיף ממתינים כעת לתוצאות בדיקת היתכנות כלכלית של ההשקעה במדינה האפריקאית, שעורך רואה חשבון. שלושה מהם כבר גמרו אומר להשקיע את כספי הפיצויים שקיבלו ממינהלת ההתנתקות, אם הבדיקות יעלו יפה. שמעון, שפונה מההתנחלות לשעבר גן אור, מעריך שיתחילו בתוך שלושה חודשים בעבודות להקמת החווה באחד האתרים שייבחרו. כדי להקים כ-250 דונם חממות, הוא זקוק לכשני מיליון דולר. 70% מהסכום ניתנים כהלוואה, בערבות-מדינה של ממשלת אתיופיה. את החממות ואת שאר הציוד החקלאי הם מתכוונים להביא מישראל. בינתיים הם לא מתכננים לעבור לגור באתיופיה, אבל הם מעריכים שיצטרכו לבקר בעסקיהם בכל שבועיים-שלושה.
איל חובב, הבעלים של "חובב חקלאות", מסביר ששכר העבודה הנמוך באתיופיה - דולר ליום - הופך אותה אטרקטיווית במיוחד בעבור המגדלים מגוש קטיף. "בישראל אי אפשר למצוא פועלים שיעבדו בשכר ששילמו בגוש קטיף", אומר חובב, "חוץ מזה, המים והקרקע באתיופיה ניתנים בחינם".
אתיופיה היא לא היעד האטרקטיווי היחיד הקורץ לחקלאים המפונים. שמעון בודק כבר כמה חודשים אפשרויות שונות בחו"ל. בגן אור גידל עגבניות שרי, ובשיא פעילותו ייצא 700 טון סחורה בשנה. לפני חודשיים ביקר בחממות לגידול עגבניות שרי ברפובליקה הדומיניקנית ובדק שם הצעות שונות להשקעה. לבסוף החליט שהמרחק מישראל גדול מדי. לדבריו, העיסוק המחודש בחקלאות "הקים אותו לתחייה", אחרי שבילה שנה בבטלה גמורה. "האנשים בניצן קמלים", הוא אומר, "יושבים כל היום ב'פרלמנטים' - קבוצות שיחה בחצרות הבתים, או הולכים לחוגים. בשנה האחרונה לא עבדתי יום אחד". הוא דחה הצעות עבודה "משפילות", כמו קיפול קרטונים בבית אריזה ועבודה בשכר מינימום בסניף של רשת גדולה. "הציעו לי פחות ממה שהייתי משלם לפועלים שלי", הוא מסביר.
ידידו של שמעון, תושב גדיד לשעבר סילבן בזיז, העביר לאחר ההתנתקות את מרכז עסקיו למרוקו. בזיז, בעל דרכון צרפתי, מרוצה מאוד מעסקיו החדשים, אך לדבריו השקעה במדינה המוסלמית אינה מעשית בעבור ישראלים שאין להם דרכון זר. הוא ממשיל את מפוני הגוש המנסים לעסוק בחקלאות בישראל ל"מתאבדים". לדבריו, "בישראל אי אפשר להשיג פועלים והממשלה לא נותנת שום עזרה. ירקות אורגניים זה להיט היום בעולם והידע והניסיון שלנו שווים המון".
חקלאי גוש קטיף נחשבו ליצואנים הגדולים ביותר בישראל של ירקות אורגניים. "מבחינה פוליטית אף פעם לא הזדהיתי אתם", אומר בעל החברה חובב, "אבל בשבועות האחרונים למדתי להעריך את הידע והיכולת המקצועית שלהם. בהרבה מקומות בעולם מוכנים לשלם לאנשים כאלה אלפי דולרים בחודש כמנהלי חוות או יועצים. בישראל החקלאות גוססת. אין להם שום סיכוי למצוא עבודה".
|