בבדיקה זו בודקים באמצעות גלים על קוליים את מבנה
הלב ותפקודו ואת זרימת
הדם בחללי הלב ודרך
המסתמים. בבדיקה משתמשים בשיטת
דופלר, על פיה גלי קול הפוגעים
ברקמה משנים את אופיים על-פי מבנה הרקמה, וכאשר גלי הקול פוגעים ברקמה נעה הם משנים את תדירותם על-פי מהירות התנועה. מחשב מיוחד בתוך מכשיר האקו הופך את השינויים הללו בגלי הקול לתמונה המתארת את מבנה חללי ומסתמי הלב ו/או זרימת הדם דרך מבנים אלו. בבדיקת האקו הרגילה, דרך
בית החזה (TTE - trans thoracic
echocardiography), מניחים את המתמר ישירות על
עור בית החזה. קיימים לפחות שלושה סוגי אקו - לב: אקו בתנועה (M-mode), דו-מימדי (Tow dimensional) ודופלר. בשיטה הראשונה (M-mode) מתקבלת תמונה חד-מימדית של הלב. משתמשים בשיטה זו בעיקר על מנת לאמוד את פעילות הלב כתלות בזמן. בשיטה השנייה (דו-מימדית) מקבלים תמונה דו-מימדית, אמיתית
ואנטומית יותר של מבנה הלב ומסתמיו. השיטה השלישית (דופלר) מאפשרת הערכה מדויקת של זרימת הדם, כיוונה ומהירותה. שיטה זו יעילה בהערכת מסתמי הלב ודלפים בזרימת הדם. כמו כן ניתן לבדוק בשיטה זו את
תפוקת הלב.
יתרונה הגדול של בדיקת אקו לב הוא שניתן לבצע אותה בצורה פשוטה, היא אינה חודרנית, ואין בה סיכון שיש בקרינת
רנטגן, והיא מאפשרת קבלת מידע רב לגבי פעילות הלב ומבנהו.
בדיקת אקו לב דרך
הוושט: לעומת בדיקת האקו הרגילה בה מניחים את המתמר ישירות על עור בית החזה, מחדירים את המתמר אל תוך הוושט. שיטה זו מאפשרת תצפית טובה יותר על מסתמי
הלב ולכן בדיקה זו הינה בדיקת הבחירה
לאבחון זיהום פנים הלב.