|
תרגילי המיסוי והשוחד של אולמרט (יואב יצחק).
סדום ועמורה </FONT>תרגילי המיסוי והשוחד של אולמרט אולמרט קיבל שוחד בהיקף מאות אלפי דולרים לפחות. את זאת כבר חשפנו כאן ב- Nfc. עכשיו אנו חושפים גם את תרגילי המיסוי. וגם את השיקולים מדוע היזם העדיף את עסקת השוחד עם אולמרט, על-פני עסקה זולה יותר, מבחינתו, עם דבורה גנני מאת: יואב יצחק</FONT> </B>|
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/envelop.gif]
| www.Nfc.co.il
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/imgArrowPH.gif]
סדום ועמורה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/imgArrowPH.gif]
פרשת אולמרט
> 1) ההסכמה המוקדמת של עיריית ירושלים> 2) מדוע הסכים היזם לקבל תשלום חלקי> 3) עסקה סיבובית כדי להלבין שוחד ומשיקולי מיסוי> 4) הסיכום: שוחדפרשת השוחד שקיבל ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בעת שרכש את דירת הגן בכרמיה בירושלים מחברת אלומות ובעליה, מגיעה בימים אלה לשלב ההכרעה. צוות הבדיקה במשרד מבקר המדינה חקר עד כה כ- 20 עדים, ומהם למד על שנעשה: שוחד, סידורים, קשרים, לחצים וכו'. אולמרט שילם בעבור הדירה רק 1.025 מיליון דולר (בתוספת מע"מ), בעוד ששוויה גם על-פי הערכות שמרניות גבוה בעשרות אחוזים יותר. משמעות הדבר: שוחד בהיקף של מאות אלפי דולרים לפחות. תמורת זאת פעל מקורבו וידידו האישי של אולמרט, מהנדס העיר ירושלים, אורי שטרית, להשגת האישורים להקמת הפרויקט - וזאת למרות שמדובר, כידוע, במבנה המצוי בשימור (ולכן לא ניתנו לאיש קודם לכן ההיתרים לפרק את המבנה ולהקים מבנה חדש).
על-אף זאת, כלי התקשורת נמנעים מלעסוק בפרשה. מיעוטם בשל חוסר מידע או הבנת הפרשה, ומרביתם מתוך בחירה מודעת ומושחתת, תוך התגייסות מכוערת כדי לגונן על האיש שסרח. עם אלה שהתגייסו נמנים גם עיתונאים בכירים מאוד. אלה יידרשו בקרוב, מן הסתם, לתת הסברים.
נדגיש כאן, כי הבדיקה טרם הסתיימה. ככל הידוע לי, היא מצויה בשלבים מתקדמים ביותר. בשל זאת אני מוצא לנכון להביא כאן מידע חדש, ולהאיר במקביל סוגיות נוספות או חדשות בפרשה חמורה זו. לדעתי, יש בכך כדי לשפוך אור על הפרשה ולחשוף באלו נסיבות בוצעה העסקה, ומה היו המניעים הנוספים. אפרט זאת להלן.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/bar39.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/UploadImages/XX-173164010047913.jpg]
אוהב מתנות. ונכסים 1) ההסכמה המוקדמת של עיריית ירושלים
טוענים היזם גיל מסטיי ואהוד אולמרט, כי אולמרט אכן קיבל הנחה גדולה מעט יותר, בשל הסיכון העצום הגלום בעסקה זו – בטרם התקבלו, לדבריהם, האישורים המתאימים מעיריית ירושלים, מוועדת השימור ומהוועדה המקומית. דבר זה אינו עולה בקנה אחד עם העובדות שלהלן:
1.1 החוזה שנכרת ביום 12.10.04 מגלה פרט מעניין: לפי סעיף 46 להסכם, מצהירים הקונים כי ידוע להם והם מסכימים מראש, כי "המוכרת תעביר להחזקת עיריית ירושלים... חלק משטח המגרש לצורכי פיתוח, כביש, מדרכה, חניה וכיוצ"ב, הכל לפי דרישות העיריה ו/או כל רשות אחרת, והכל בהתאם לתב"ע ולתוכנית המוסכמת. היה והעברה כאמור תהא בשונה מן התוכנית המוסכמת, כי אז, בהתאם להערכת שמאי, תפצה המוכרת את הקונים בגין הגריעה מערך זכויותיהם על-פי התוכנית, נספח ג' להסכם זה".
בסעיף דנן מודים למעשה הקונים, והמוכרת מאשרת זאת, כי ישנה הסכמה מוקדמת של העיריה [אגף ההנדסה, שנשלט על-ידי אורי שטרית וסגניתו אסנת פוסט, וכן אגף הרישוי] איזה שטח יופקע לצורכי ציבור ומה ייבנה באתר. אלמלא כך - כיצד חתמו על ההסכם וכיצד קבעו את מנגנון הפיצוי לאולמרט?? הנה כי כן: רק לאחר שהושג הסכם עם עיריית ירושלים, התחייב היזם כלפי אולמרט על תוכנית מוסכמת ועל חלקו בשטח, לרבות השטח הפרטי והחניות שנמכרו לו, וכן לרבות הפיצוי שיינתן לו – אם בסופו של דבר תנגוס עיריית ירושלים שטח גדול יותר לשטחי ציבור.
1.2 כפי שכבר מסרתי וכפי שכבר פורט, שטרית פעל ישירות, מטעמו או בשמו של אולמרט, לקידום הפרויקט. כך עשה באגפים השונים בעיריה, וכך עשה גם בוועדת השימור ובוועדה המקומית.
1.3 אולמרט רכש את הדירה כאשר הוא יודע היטב ואף מצהיר על כך מפורשות בהסכם: האישור מצד הנהלת העיריה כבר מונח בכיס. עוד הוא יודע היטב, כי ההיתרים הכתובים, הפורמאליים, יסודרו תוך זמן קצר, ולזאת דואגים גם היזם וגם שטרית.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/bar39.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/UploadImages/XX-26348292827607.jpg]
פירוק והרכבה. בניגוד לחוק 2) מדוע הסכים היזם לקבל תשלום חלקי
טוען היזם, כי ההנחה הגדולה ניתנה מכיוון שאולמרט שילם במזומן, ואלמלא כך – הוא, היזם, לא יכול היה לממן את הפרויקט. טיעון זה מופרך. אוכיח להלן כי מבחינה כלכלית היזם לא היה זקוק לאולמרט, וכי צירופו נעשה רק כדי להסתייע בו להשגת ההיתרים:
2.1 מלבד עסקת מימון בנקאית רגילה, עמדה בפני היזם האפשרות לבצע עסקה במתכונת המוכרת של "פינוי פיצוי" (גם בלא הכרה ממשלתית) עם מחזיקת היחידה הגדולה, דבורה גנני. אך הוא לא עשה זאת. במקום לבצע עסקה סיבובית – שבה היזם רוכש את היחידה מגנני, כפי שיפורט בהמשך, ומעביר לאולמרט את הזכויות בה, בפועל, בצורת רישום של הערת אזהרה – יכול היה הקונה להציע לגנני למכור לו את היחידה ואת זכויות הבנייה, ולקבל בתמורה יחידה בנויה, חדשה, גדולה יותר.
2.2 זו העסקה הטבעית, בנסיבות אלה, לו כמובן האמין היזם שניתן לקבל את ההיתרים הנדרשים בלי "סיועם" או מעורבותם של אולמרט ואנשיו.
2.3 מבדיקה שערכתי מתברר, כי היזם לא העביר לגנני שום הצעה אופרטיבית לעסקה במתכונת של פינוי-פיצוי. היו אומנם דיבורים – גנני אכן היתה מעוניינת לקבל הצעה רצינית שניתן יהיה לשקול זאת; היא ידעה, מן הסתם, מה ערכו של האזור, אך כאמור: הצעה קונקרטית לא ניתנה לה. עובדה זו מלמדת, כי האינטרס המועדף והמיידי של היזם לא היה מציאת פתרון למימון רכישת היחידה והזכויות מגנני, אלא אינטרס אחר, זר ומושחת: צירוף אולמרט לפרויקט כדי שהוא ואנשיו יסייעו בקבלת ההיתרים.
2.4 נדגיש כאן, כי היזם הבין: בלי לצרף את אולמרט – קטנים מאוד הסיכויים לקבל היתרים לפירוק והרכבה, קל וחומר לבניית המבנה בשטח כפול מזה הקיים, תוך יצירת פוטנציאל לזכויות עתידיות.
2.5 ממידע שהובא לידיעתי עולה, כי עוד בטרם נחתם ההסכם עם גנני (באוגוסט 2004), היו אולמרט ואנשיו "בתמונה" (כולל עו"ד אורי מסר, עימו תואמו, מבעוד מועד, התשלומים לגנני). מידע זה מלמד, כי כל הרכישה מגנני – תמורת מזומנים שיועברו מאולמרט, והעברת היחידה לאולמרט (בהערת אזהרה, חוזה מאוקטובר 2004), היו מהלך מתוכנן מראש, מסיבות שעוד נפרטן בהמשך. המשמעות המעשית, כפי שציינתי: היזם העדיף את העסקה עם אולמרט, במקום לבצע עסקה פשוטה עם גנני.
2.6 יותר מכך: בשל אותם שיקולים זרים, מושחתים כאמור, אף הסכים היזם לקחת על עצמו התחייבויות נוספות ולשלם יותר:
2.6.1 לתת לאולמרט הערת אזהרה גם על היחידה שנרכשה מבן צבי;
2.6.2 לתת לאולמרט, בנוסף, התחייבויות פרטיות לביצוע ההסכם.
2.6.3 לקבל מאולמרט רק 1.025 מיליון דולר נטו ולשלם לגנני 1.1 מיליון דולר; במקום לקבל מגנני נכס בערך 1.1 מיליון דולר וליתן לה בתמורה נכס מבונה.
2.7 היזם ידע היטב: אם לא יכניס את אולמרט לעסקה – וכדי להכניס את אולמרט לתמונה יש ליתן לו שוחד בצורת הנחה גדולה מאוד מעבר למקובל – הוא לא יקבל היתרים לפירוק והרכבה של הנכס, המצוי בשימור, ובטח לא יקבל היתרים לבנות יותר מ- 750 מ"ר (שטחים עיקריים) וגם לחלום/לבשל זכויות עתידיות בחלקו האחר של המגרש.
2.8 ממידע שהובא לידיעתי עולה, כי יזמים אחרים ביקשו לבצע בדיוק את אותה עסקה בבניין דנן, ונידחו. לדוגמא: גנני ביקשה מ"האחים חסיד" לרכוש מהם דירה בנכס שהם בנו בשכונת כספי בירושלים. גנני ביקשה לבצע עסקת חליפין ולקבל את ההפרשים. לאחר שבדקו הודיעו "האחים חסיד" כי אין סיכוי לקבל מהעיריה את ההיתרים הנחוצים. על-כן דחו הצעתה של גנני.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/bar39.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/UploadImages/XX-251262843608857.jpg]
ספקולציות על-חשבון הציבור 3) עסקה סיבובית כדי להלבין שוחד ומשיקולי מיסוי
העסקה הטבעית והזולה ביותר, בנסיבות אלה, מנקודת ראותו של היזם, אמורה היתה להיות רכישת יחידת גנני בעסקה לפי הלוגיקה של "פינוי-פיצוי"; או לחלופין – רכישת יחידת גנני בחוזה מול אולמרט, והתקשרות אולמרט עם היזם בשיטת פינוי-פיצוי. במקום זאת בוצעה עסקה סיבובית, לפיה היזם רוכש מגנני, משלם בכספו של אולמרט, ורושם לזכות אולמרט הערת אזהרה (נוסף להערת אזהרה על דירת בן-צבי). כך נעשה בשל הסיבות הבאות:
3.1 באמצעות שיטה זו מטשטשים אולמרט והיזם את העסקה האמיתית שביצעו: אולמרט משלם 1.025 מיליון דולר ומקבל למעשה התחייבות לנכס ששוויו גבוה בהרבה. לראיה, הביטחונות שקיבל בגובה 1.5 מיליון דולר (יחידת גנני פלוס יחידת בן-צבי) והתחייבויות פרטיות נוספות מצד היזם. כך נעשה הן כדי להלבין את כספי השוחד והן כדי להבטיח את כספי השוחד שהובטחו לאולמרט (כך נוהגים גם עבריינים בעולם התחתון, כאשר הם מבקשים להבטיח שאחד מהם לא יברח עם כל הקופה...).
3.2 אולמרט יכול היה לרכוש את דירת גנני ב- 1.1 מיליון דולר (פלוס כ- 55,000 ש"ח מס רכישה) ולהתקשר לאחר מכן עם היזם. עסקה זו כוללת יחידה בשטח 161 מ"ר וזכויות בניה בשיעור 33% שעמדו לזכות בעלי המגרש. במקום זאת הוא העדיף לשלם 1.025 מיליון דולר בתוספת מע"מ. היינו 1.2 מיליון דולר. הוצאה "מיותרת" לכאורה, של כ- 45,000 דולר. מדוע בוצעה ההתקשרות בדרך זו??? האם אולמרט התנדב, סתם כך, לשלם יותר? התשובה לכך היא, כמובן, שלילית. הסיבה נוגעת לאופן התנהלותם המתוחכמת של היזם ואולמרט, וזאת נוכח שיקולי מיסוי: תרגיל זה איפשר ליזם לנצל לרעה את הקשרים עם מ"מ ראש הממשלה לבניית הפרויקט ולהכנסת הזכויות העתידיות; ובמקביל – לאפשר לאולמרט להתחמק מתשלום מיסים לרשות המיסים. פשוטו כמשמעו.
3.3 לו היה נוהג ביושר, כפי שמחייב החוק בכלל וחוקי המס בפרט, היה עלול אולמרט לשלם הרבה יותר. שכן עם קבלת הנכס המבונה החדש שרכש (310 מ"ר, פלוס שתי חנויות פלוס שטח פרטי), הוא היה נדרש לשלם מס שבח בסכום גבוה בהרבה מאותם 100,000 דולרים ששילם (ההפרש בין 1.2 מיליון דולר ששילם, כולל מע"מ, לעומת 1.1 מיליון דולר, בלי מע"מ, שקיבלה גנני).
3.4 מס שבח, שהיה אמור להיגזר, הוא התמורה הנוספת שקיבל אולמרט - בשטח מבונה, מעבר ליחידה בשטח 161 מ"ר של גנני. המדובר במאות אלפי דולרים שהיה אולמרט נדרש לשלם. עדות לערך הכספי, מנקדות ראותו של פקיד שומה, ניתן לראות מהחיוב בסך של כ- 150 אלף ש"ח שהוצא לגנני בגין מרכיב הזכויות שמכרה (יש לה פטור לדירת יחיד מתשלום מס שבח).
3.5 לו היו היזם ואולמרט מבצעים עסקה הגונה ונמנעים מביצוע עסקה סיבובית – שנועדה מלכתחילה לטשטש את שנעשה באמת, ובמחיר שנעשתה - יכול היה כל אדם סביר להציג את השאלה הבאה, הנכונה: מדוע לא שילם אולמרט ליזם לפחות בגין הבנייה (2,000 דולר למ"ר כפול 310 מ"ר).
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/bar39.gif]
4) הסיכום: שוחד
השיטה הסיבובית שנבחרה, יושמה, במקרה זה, הן כדי להלבין את כספי השוחד שניתנו לאולמרט; הן כדי להבטיח שאולמרט אכן יקבל, בסופו של דבר, את הנכס/השוחד שהובטח לו; והן כדי לאפשר לו להימנע מתשלום מיסים נוספים בהמשך, מה שהיה מגדיל את סכום הרכישה. הקבלן קיבל תמורה מלאה עבור השוחד: אולמרט ואנשיו, ובראשם המהנדס אורי שטרית, פעלו לקידום הפרויקט ולקבלת ההיתרים מעיריית ירושלים ומהוועדות השונות.
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-...tml?tag=4-58-23
נערך לאחרונה ע"י DSKHV בתאריך 24-06-2006 בשעה 03:57.
|
ראשי
צ'אט
24-06-2006, 03:53
מצב כלאיים
