"עד הנה"-ש"י עגנון



הסיפור "עידו ועינם" האפוף סמלים,שבו מתחוללת מעין התמודדות של נציג היהדות המסורתית עם נציג מדע היהדות המודרנית,על השליטה בבחורה המסמלת את שכינת ישראל.



ד"ר גינת מתחיל את מסעו כדמות אפופת סודיות,ו"משחק" במעין נמצא ולא נמצא.הוא אדם דייקני שאינו נוכח כל העת בבית שהשכיר,ובתחילת העלילה אין הזוג גרייפנבך מכירים אותו כ"כ כדמות מוחשית עד מתן המפתח לחדר ששכר.אישיותו הכובשת הצליחה לשכנע את בעלי הבית לעשות מחווה של רצון טוב ולהשכיר לו את החדר,מה שבד"כ לא נהגו מעולם לעשות.ע"פ הפתיחה ניתן לראות כי היה בלשן גאוני שכתב את מאמריו בקידודים מסוימים ופירש שלל מאמרים ואוצרות לשוניים שקודמיו במקצוע לא הצליחו לעשות כן.

ד"ר גינת הוא אחד מן הדמויות היותר מוצנעות ברומאן זה,הוא נמנע מלהיחשף לציבור הרחב ומשקיע את מאמציו בטיולים סביב העולם תוך כדי לימוד של לשונות חדשות,בבית שהשכיר הוא נוהג לנפוש ול"חדש את מצבריו" לקראת טיולים חדשים שאליהם הוא יוצא.

דמותו האפופה סודיות גוררת אחריה סייגים מצד אלה המשכירים לו את ביתם ושכניהם שתוהים מי הוא ומהי היא אישיותו ומדוע הוא נוהג לשמור על הצניעות ולהיעלם מעיניהן הבוחנות של הבריות.

הזוג גרייפנבך מעלה השערה כי חיה עם גינת אישה,שמזמרת ומדברת בשפה מוזרה ובניב מוזר שאין האדם הממוצע יכול להבין אותה.גרהרד (בן זוגה של גרדה) טוען כי ע"פ קולה של האישה ניתן למנות עד כמה הבעת הרגשות שלה חזקה,הוא טוען כי קולה נשמע עצוב ומסיק כי לבטח היא מרת נפש.

חתונתם של גרהרד ואשתו גרדה הייתה מוחבאת אל הכלים וע"פ הרומאן העניק להם לרגל נישואיהם ד"ר גינת לכאורה מתנה שולית, ואולי חסרת ערך כספי אך ללא ספק הייתה בעלת ערך רגשי רב.

ד"ר גינת מעניק לגרהרד עלי טבק מיוחדים מאוד שעליהם כתובים אותיות מיוחדות ונאמר כי הם בעלי סגולה (בני הזוג שומרים את המתנה בקופסא נעולה ומושקעת כדי לא לאבד את המתנה).

ברומאן זה מתמודדות שתי דמויות על ליבה של בחורה אחת יחידה ומיוחדת ושמה גמולה.ד"ר גינת יוצא למסע על ליבה של אהבה מיוחדת.

הפרשה מתחילה עם בואו של בעלה לדירתם של הזוג גרייפנבך ושיחתו עם המספר הכול יודע שנוכח כדמות גם ברומאן עצמו והוא מגולל את העלילה בפני הקורא.

בעלה (של גמולה) גבריאל גמזו הוא אולי מן הדמויות האומללות ביותר ברומאן שכן נאלץ לסבול בנפש ובאופן פיזי על מנת שמערכת הנישואין של השניים תחזיק מעמד.במהלך העלילה נאמר כי מאז שעברו ממקום מגוריהם למשכנם החדש חדלה רוחה של גמולה לתפקד וכי היא חלתה במחלת נפש,והיא כעת חשוכת מרפא כיוון שאין לבעלה את המשאבים לאשפזה.חמיו של גמזו מגלה בפניו כד מלא באותם עליי הטבק שקיבל אדון גרייפנבך מד"ר גינת לרגל נישואיו.אלו אותם עלים שקיבל גמזו לפני טקס החתונה. חמיו טוען כי הטבק מלא בסגולות רפואיות וכי הוא יכוון את פסיעות רגליה של בתו,עלי הסגולה הללו נמכרו בטעות ע"י גמזו לידי איש ירושלמי מלומד שבהמשך העלילה יתברר מיהו.עלי הסגולה נמכרו כיוון שהיה אי סדר בחנותו של גמזו ,וכתוצאה מבלבול אין הוא יכול להחזיר כעת את גמולה הביתה כיוון שהיא סהרורית ,ואין היא יכולה למצוא את מקומה לבד.

גמזו מאבד את אשתו ואין הוא יודע היכן היא מסתובבת בלילות,את לילותיו הוא מעביר בשהות בבית משפ' גרייפנבך,שם הוא מרבה לשוחח עם המספר ברומאן זה.

לפני התחרות עם הד"ר התחרה גדי בן גנים על אהבתה של גמולה והפסיד בה לגבריאל גמזו, שמצדו נישא לבחורה שאהב.

גמולה הייתה בעלת קול מיוחד והייתה בת יחידה לאביה,נאמר כי משום שגמולה הפסיקה לשיר פרצה בה מחלת הנפש.גמזו מנסה להעביר את גמולה מקום ע"מ להבריא את נפשה ורק שזו תצחק שוב כמו שצחקה ביום בו הם נישאו.

כאשר גמזו והמספר נוכחים בבית גרייפנבך הם מדברים על ד"ר גינת, ובבוא בעת מגלים קולות שירה מאוד מושכים מכיוון חדרו של ד"ר גינת,הדלת נפתחת וגמזו רואה לנגד עיניו אישה עטופה בלבניה ששיערה פרוע ועיניה עצומות.

בחור צעיר יושב וכותב את מה שאומרת אותה בחורה שעטופה בלבניה, זוהי הפעם השנייה והחשיפה המלאה הראשונה של ד"ר גינת ברומאן זה.

היא מדברת בשפה לא ברורה ובקודים (גמזו נזכר שזוהי השפה שדברה גמולה עם אביה),

גמזו כתוצאה מקולותיה של האישה מחבק אותה חזק ועוטף אותה בזרועותיו.הוא מעיד כי קולה היה צעיר ובתולי.הוא מגלה כי זוהי גמולה אשתו, גינת מדגיש בפניה כי עליה ללכת כעת עם בעלה,אך היא טוענת שציפתה לגינת כל השנים.

אשתו של גמזו רוצה לפצוח בשירה שתביא למותה ולאחריו תוכל להתייחד עם דוקטור גינת אך ברגע האחרון אוטם את פיה גמזו. גמזו מטיח שלל אישומים ודברי גנאי בד"ר גינת שמצדו מגיב בחוסר אכפתיות משוועת יש לציין.גמולה מתעלפת לאחר הוויכוח הסוער בין הד"ר לגמזו והיא נלקחת על זרועותיו לביתם.

נראה כי הגלים שבו להיות שקטים וכי גמזו ואשתו גמולה ישרו את ההדורים ביניהם,וכי גינת שוב נעלם מחייהם סופית.

האם גינת סיים את המסע שלו?,האם השיג את מטרתו במסע זה?,האם שב מן המסע?,האם המסע הצליח?.כל אלו שאלות שעולות לאחר הקריאה של פרק ו'.(הרומאן מחולק ל7 פרקים).

המספר כל יודע מגלה מספר מודעות אבל בדבר מותו של ד"ר גילת,ותוהה האם זוהי טעות דפוס ומדובר בד"ר גינת? או שמא זהו אדם אחר.ליבו מטריד אותו לנוכח המחשבה שגינת הסתלק מן העולם.במהלך היום הוא פוגש בבחור העמרמי (אחד ממכריו) שמספר לו כי ד"ר גינת נמצא מת ביחד עם גמולה.הם מתו יחד בניסיונו של גינת להציל את חייה של גמולה שעלתה על גג הבניין וסיכנה את חייה.לאחר הניסיון מועדים השניים וצונחים אל מותם. בעת ההלוויה המשותפת מגלה גמזו כי הבחור שקנה ממנו את העלים המיוחדים הוא לא אחר מאשר ד"ר גינת וזה מה שהוביל את אשתו אל הד"ר,גמזו ממרר בבכי על מזלו שלא היטיב עימו.

ד"ר גינת טרם מותו (המכוון או לא אין אנו יודעים והכול בגדר תעלומה) משמיד את כתביו ואת המנוניו העינמיים,ומבקש בצוואתו לא לפרסם יותר מכתביו או מספריו.

גינת מסיים את מסעו הנפשי והפיזי בבית העלמין שם ינוח לעולמים,ויוכל להתייחד עם אהובתו.בחייו לא זכה להתייחד איתה ואפשר להגיד שלא השיג את מטרתו במאת האחוזים.בסופו של דבר המסע מצליח ומותם של גמולה וגינת מביא להתאחדותם ולהגשמת רצונה של גמולה עוד בחייה!.ניתן להגיד כי מותם הטראגי ציווה להם את האיחוד.





לאחר קריאה מעמיקה של הסיפור "עידו ועינם",ניתחתי את דמותו של ד"ר גינת,מה אתם חושבים,למי שקרא האם אתם מסכימים,האם אתם חושבים שיש מקום לתוספת?.

"בגבורה ובענוווה"