06-08-2006, 12:37
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.04
הודעות: 9,419
|
|
|
בשעות קשות אלו שחיילינו נהרגים במלחמה להגנת ארצנו, שכל אחד ישאל את עצמו
מה אני וויתרתי מהנאותי האשיות לטובת כלל ישראל.
הרי החיילים מוסרים את נפשם וגופם למען המדינה. האם באותה מידה גם הממשלה מוכנה כל אחד ואחד מהם למסור את משרתו למען המדינה.
נניח שאחד השרים בממשלה יודע ב100 אחוז שיש איש אחר שהוא יותר טוב ממנו בהנהגת המדינה, האם הוא יקום מכסאו ויגיד שלמרות שיש בכוחו להמשיך עם כל הטריקים הפוליטיים בתפקידו, אבל היות וישנו מישהו אחר שיוכל לעשות את העבודה יותר טוב ממנו, הרי הוא מוותר על טובתו האשית למען המדינה.
בואו נדבר קצת יותר בפרטיות:
שרת החוץ יודעת שנתניהו יכול למלא את התפקיד פי כמה יותר טוב ממנה, האם היא תקום ותושיט את כסאה לנתניהו שהוא יהיה שר החוץ, והיא תעמוד לימינו לעזור לו.
אותו דבר גם ראש הממשלה יודע גם יודע שיש שאנשים שיכלו למלא את התפקיד בצורה הרבה יותר טובה, האם הוא יעביר להם. אבל גם אם לא יעביר להם את ראשות הממשלה, הוא יודע שיש אנשים שיוכלו למלא תפקיד שר הבטחון פי כמה יותר טוב מאשר עמיר פרץ, האם הוא יזיז את עמיר פרץ, או שפרץ יזוז לבד. למרות שהוא יודע שזה עלול לעורר את כעסו של השמאל הקיצוני.
אם אולמרט דורש מאחרים להלחם, למרות שהבנים שלו וגם הוא עצמו... אבל לא דורשים ממנו עכשיו להכנס בסכנות נפשות, דורשים ממנו רק לפנות את כסאו המרופד לנתניהו, ולקיים מה שנאמר "איש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו, ולא ימס את לבב אחיו כלבבו". הישארות בתפקיד מסכן את המדינה כולה.
לפי החוק ראש הממשלה אינו חייב להיות יושב ראש המפלגה הכי גדולה. אם תהיה נכונות להקרבה עצמית, אפשר להרכיב ממשלה שתהיה הכי טובה, למרות שהעם עשו טעות נוראית בבחירות.
_____________________________________
יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)
נערך לאחרונה ע"י מדינאי בתאריך 06-08-2006 בשעה 12:42.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
