בנוסף לשכתוב החומר הרפואי, דאגה ועדת שמגר "להעלים" את זהותם של שני אנשי מפתח קריטיים בפרשת רצח רבין:

1. מיהו המאבטח הצמוד לגבו של רבין שועדת שמגר התעלמה מקיומו (שמו כפי הנראה אבי)?


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_(153).jpg]


2. מיהו בעל מכונית ה GMC שמיספרה מתחיל ב 634, שיגאל עמיר נשען עליה וניהל שיחה עם נהגה דקות לפני הרצח?


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/TN_59_(157).JPG]

2 שוטרים העידו שהרוצח שוחח במגרש עם אדם, שנעלם מהמקום
אפשרות שעמיר נעזר בשותף או בשותפים זמן קצר לפני הרצח
מאת יוסי מלמן, "הארץ"

ועדת החקירה הממלכתית של רצח יצחק רבין, בודקת חשדות שלפיהן למתנקש יגאל עמיר היה שותף או שניים, שעמדו לידו זמן קצר לפנ הרצח. כך התברר מעדויות של שני שוטרים שהשתתפו באבטחת העצרת, והופיעו אתמול לפני הוועדה, בדיון בדלתיים פתוחות.

השוטרים מוטי סרצ'י וערן בועז אמרו, כי בזמן העצרת עמיר נשען או ישב על מדרגה של מכונית מסחרית כהה מדגם ג'י אם סי, שעמדה במגרש החניה האחורי של עיריית תל אביב. באותו מגרש חנתה גם מכוניתו של ראש הממשלה. לא נמסר למי שייכת המכונית, מדוע חנתה במגרש, ואם פרטיה ידועים לחוקרי הרצח. ואולם, נראה שהיא שייכת לחברת הסעדה, שסיפקה שרותי מזון למכובדים ולאמנים שהופיעו בעצרת.
בתשובה לשאלו חברי הוועדה התברר, כי אדם ישב במושב הנהג של המכונית. זהותו לא נמסרה, ולא נאמר אם החוקרים מנסים לאתר אותו.

חבר הוועדה צבי זמיר, ביקש לתאראת האיש שאותו ראו יושב במושב הנהג של הרכב המסחרי. בועז אמר: " מי שישב בג'י אם סי לא נראה לי כשוטר. היו לו זיפי זקן, וכך לא נראים שוטרים. "זרקתי למוטי, כי אם הוא (האלמוני שעזב את המקום) יחזור, אבדוק אותו" - אבל האלמוני לא שב מאז.
סרצ'י העיד, כי "היה לו שיער מלא, זקן, לבש חולצה בהירה עם כתובת באנגלית, וענד שרשרת זהב". הוא לא ראה את השניים משוחחים ביניהם, א בועז אמר לו כי הבחין בכך. בועז שהעיד לאחר מכן, סיפר: "מכיון החניה הגיע אדם חסון, שגובהו 1.80-1.82 מטר, לבוש חולצת טי, עם שיער שחור".
לדברי השוטר, אותו אדם טפח על שכמו של עמיר והחליף עימו כמה מילים ("זרק, לו כמה מילים", כהגדרת העד), להערכתו, עמיר זיהה את האיש שפנה אליו, משום שהוא "לא היה מופתע" לראותו. לאחר שיחתם הקצרה, שנמשכה שניות אחדות, עזב האלמוני את אזור החניה, עבר את השוטרים ויצא אל הרחוב.