עצומת פלוגת חי"ר: לא נגיע יותר למילואים
מחאת המילואימניקים עולה מדרגה: ל-ynet נודע כי חיילי פלוגת מילואים באוגדת הגליל כתבו למפקד החטיבה שלהם ב"ידיים רועדות": "בעקבות תחושות קשות של קיפוח וחוסר יחס מצד מפקדינו הבכירים - אנו מודיעים בזאת כי אין בכוונתנו להמשיך לשרת כחיילי מילואים בצה"ל ומבקשים כי לא ניקרא עוד לשירות מילואים פעיל"
חנן גרינברג פורסם: 22.08.06, 01:06
"בתום תקופת הלחימה הצטברו ביננו תחושות קשות של קיפוח וחוסר יחס מצד מפקדינו הבכירים. תחושות אלה מקורן בהתעלמות מצד פיקוד החטיבה אשר טרם מצא לנכון לשוחח עם החיילים או לראיין מי מהם לצורך הסקת מסקנות בנוגע להתנהלות הלחימה, ההצטיידות ואופן השחרור. אשר על כן אנו מודיעים בזאת כי אין בכוונתנו להמשיך לשרת כחיילי מילואים בצה"ל ומבקשים כי לא ניקרא עוד לשירות מילואים פעיל". כך נכתב בעצומה אותה הגישו אתמול (ב') חיילי פלוגת מילואים בחטיבה 300 (ברעם) של אוגדת הגליל, למפקד החטיבה, אלוף-משנה חן ליבני.
עד עתה לא הגיעה מחאת המילואימניקים למצב של הצהרת כוונות שלא להגיע לשירות. אולם לדברי החיילים מפלוגת העורב, שעומדים להשתחרר היום ממילואים, ההחלטה הלא פשוטה התקבלה נוכח התסכול והמירמור משירות המילואים האחרון שלהם בלבנון והם חתמו על העצומה ב"ידיים רועדות". "אנחנו פועלים מסוף חודש יולי בגזרה המערבית, ביצענו פעולות בעומק השטח, השמדנו משגרים ופגענו בתשתיות טרור. קיבלנו יחס מזלזל, הציוד לא היה תקין ובנוסף היו בעיות באספקה. אבל שתקנו והמשכנו", סיפר אחד החיילים ל-ynet.
החיילים מתלוננים על-כך שהם קיבלו פחות ימי התארגנות מחיילי מילואים אחרים שנקראו בצו 8. "עד עכשיו החיילים מהפלוגה שלנו תופסים כוננות בלבנון. לקראת השחרור בדקנו האם אנחנו מקבלים תנאים כמו של חיילי מילואים אחרים, כלומר חמישה עד שבעה ימי התארגנות. בתחילה לא ענו לשאלתנו. אחר כך אמרו לנו שנקבל רק יומיים כי לא היינו בעומק השטח בלבנון", אמר אותו חייל.
החיילים בפלוגה מספרים כי הם מרגישים פגועים. "אנחנו רצים אחרי המח"ט והסמח"ט כדי לדבר איתם, אבל אף אחד לא מקשיב, הגיעו מים נפש". אתמול בערב ניסחו חיילי הפלוגה, יחד עם חבריהם מפלוגת הסיור, עצומה שמבהירה כי לאור חוסר היחס ואי השוויון בינם לבין חיילים אחרים שקיבלו מספר רב יותר של ימי ההתארגנות – הם אינם מתכוונים עוד להתייצב לשירות מילואים. "נתנו את הכל – וזה מה שאנו מקבלים? אנחנו לא מוכנים יותר", אומרים החיילים. על העצומה חתמו 40 מחיילי הפלוגה. הקצינים, כך סוכם, לא יחתמו, אך יביעו הסכמה עקרונית. "הקצינים העדיפו שלא לחתום, אבל התחושה שלנו שהם מרגישים פגועים לא פחות", אמר אחד החיילים.
לדברי חיילי המילואים, הם היו שמחים אם לא היו מגיעים למצב הזה. "אנחנו חלק מצה"ל, ורוצים להמשיך להיות חלק ממנו. הלוואי שהיינו יכולים להימנע מזה, אבל צריך לחשוב גם על החיילים. יש פה חיילים שלא מפספסים אף מילואים, שמתייצבים בכל פעם שקוראים להם. רק השנה שירתנו 24 ימים בתעסוקה מבצעית ועוד ארבעה ימי בתרגיל חטיבתי. ההרגשה כל כך רעה, שכבר אי אפשר לשתוק".
חיילי הפלס"ר בחטיבה העדיפו בשלב זה שלא לחתום על המכתב. "אנחנו באותה הרגשה, כאילו ניצלו אותנו. אבל מצד שני קשה לנו לחתום על דבר כזה – שלא נבוא יותר לשרת במילואים. בכל מקרה לא נעבור לסדר היום על היחס הזה ונחשוב כיצד נפעל. אם לא יקשיבו לנו - נחתום על המסמך הזה גם אנחנו", אמר אחד מחיילי הפלס"ר.
גורמים בצה"ל ציינו כי הם בודקים את טענות חיילי המילואים ואת העצומה.
למרות הפסקת האש, נשארים לעשות שמירות
אבל פרשת פלוגת העורב של חטיבה 300, אינה היחידה במסכת העדויות שהגיעו ל-ynet בימים האחרונים באשר להתנהלות צה"ל בכל הקשור לחיילי מילואים לאחר הפסקת האש. כך יוצא שחיילים שגויסו בצו 8, לא רק ממורמרים מליקויים שונים שהיו במהלך ימי הלחימה, אלא גם ביום שאחרי.
המלחמה נגמרה, חיילי המילואים נותרו לשמור: כמה מאות חיילי מילואים שגויסו בצו 8 לצורך הגברת הכוחות והכוננות ברמת הגולן, מצאו עצמם מבצעים בימים אלה פעילות בטחון שוטף בגבול. "גויסנו ב-6 באוגוסט ומיד הכנו את הכלים. היינו בכוננות מלאה בגבול, דרוכים לכל התפתחות", סיפר אחד מחיילי המילואים. "כשהחלה הפסקת האש אמרו לנו שתוך יום יומיים יגיעו חיילים בשירות סדיר להחליף אותנו ואנחנו נשתחרר. בינתיים קיבלנו להחזיק שלושה מוצבים ומה שאנחנו עושים כאן זה שמירות וסיורים".
חייל אחר מגדוד 8117 סיפר כי לו ולחבריו נאמר שיאלצו לבצע את המשימות עד סוף החודש, ואילו היום קיבלו הודעה כי רק ב-6 בספטמבר ישתחררו. "זה ניצול מגעיל של המצב", אמר, "אנחנו לא רואים את המשפחות, מאבדים מקומות עבודה. באנו, תרמנו, ועכשיו עוד מנצלים אותנו?".
חיילי המילואים בתפקיד קצין תורן: קציני מילואים ממנהלת התיאום והקישור שגויסו בתחילת חודש אוגוסט לבסיס "נמרה" סמוך לצומת גולני, עסקו בימי הלחימה בכל הקשור להכנת ציוד ללוחמים בצפון. כשנכנסה הפסקת האש לתוקף, מצאו להם בצה"ל תפקידים חדשים. "מצאתי את עצמי עושה תפקיד של קצין תורן בבסיס, בזמן שכל אנשי הקבע הולכים לביתם בשעה חמש", סיפר אחד מקציני המילואים, "בשביל זה אנחנו צריכים להיות כאן? אף אחד לא מדבר ומסביר לנו, זו פשוט חוצפה".
חיילי התותחנים נותרו בגלל הכוננות: חיילי גדוד תותחנים 9242 שהתגייסו לפני כשלושה שבועות וביצעו פעילות מבצעית באזור הצפון, טרם שבו הביתה ונותרו גם הם בכוננות. "אלה היו שלושה שבועות מאוד קשים ומתישים", סיפרה אשתו של אחד מחיילי המילואים. "בעלי עשה חישוב וגילה שסחב בזמן הזה בסך הכל שמונה טון פצצות. כשנגמרה המלחמה, הוא היה בטוח שישחררו אותו, אבל במקום זה הוא והחברים שלו בכפר יובל ממתינים ללא נודע". אשתו של חייל המילואים, כועסת על העוול שלדבריה נגרם לבעלה. "אם באמת צריכים חיילי מילואים, אפשר לגייס אחרים, לחלק את הנטל. אלה אנשים עם משפחות, עסקים פרטיים. איפה ההתחשבות?".
צו 8 הפך לצו רגיל: חיילי חטיבת המילואים 263 שגוייסו בצו 8 ב-5 באוגוסט, נדהמו לשמוע בסוף השבוע ממפקד החטיבה כי הצו שלהם "הפך" לצו רגיל. משמעות ההחלטה היא שהחיילים יאבדו זכויות שמגיעות להם. "זה היה גיוס בצו 8 לכל דבר. התייצבנו בתוך שעות. התאמנו למקרה של פתיחת חזית מול הסורים", סיפר אחד מקציני המילואים, "אחוז ההתייצבות היה גבוה מאוד. ביום חמישי, רגע לפני הסוף, המח"ט הודיע שהדבר לא תלוי בו אבל השירות סווג כשירות רגיל ולא כצו 8. הוא אמר שאין מה לעשות".
עד כה טרם התקבלה תגובת דובר צה"ל לטענות שהועלו בכתבה.
נערך לאחרונה ע"י Hezibezi בתאריך 22-08-2006 בשעה 05:20.
|