על סף הדלת הם עומדים
שולחים מבטים אחרונים
עיניהם אדומות
מצריבת הדמעות
כשאחזה בידו
כמו ניסתה במבטה לדבר אל ליבו
שלא יוותר שאפשר לנסות שוב
אם רק ירצה להיות עוד אהוב
אך כשזה לא קרה
מבטם כבר היה זר
וקר
כאילו ביניהם מעולם לא חיברה
האהבה

© כל הזכויות שמורות לעינת

אני מאוד אוהב את השירים שלך, ויותר את דרך הכתיבה שלך. חוסר סימני הפיסוק בשיר הזה כאילו בא להגיד שכשנפרדים מדברים מהר, ללא פיסוק, להספיק הכל. את ממש גרמת לחוות את המצב.

puzpuz.

הסצינה שבחרת למקד בה את השיר היא בחירה נהדרת. עומדים על סף הדלת, רגע הפרידה, מאוד מחובר לחוויה השלמה.

לדעתי הפספוס של השיר הוא השימוש בחריזה. אולי אני מקובע אבל לדעתי חריזה מוסיפה קלילות ואולי אליצות כאשר כותבים אותם. ובסיטואציה המדוברת זה גורע הרבה מהעוצמה של השיר.

ראיתי שברוב השירים שלך את משתמשת החריזה. בכמה מהם החריזה מאוד מוסיפה דווקא. אבל הייתי מעוניין לראות שיר שלך ללא חרוזים. זה יכול להיות מאוד משחרר להתנסות בכתיבה ללא חריזה.

"דיסוננס"

תודה רבה לך

על תגובתך החמה ועל העצה
אני לוקחת הכל לתצומת ליבי
בברכה עינת

לפני כמה חודשים, חברתי נפרדה מבחור שיצאה איתו.
היא ממש תיארה לי את מה שכתבת.
השונה ... שבשיר שלך יש אהבה. ובמה שהיא חוותה לא היתה האהבה.

תודה על השירים שלך. הם עושים טוב.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.