תזונה קרבית החבילה המרובעת חסרת התוכן הנקראת גם "מנת קרב" איננה מתאימה לשום קרב. ביוני השנה חגגה מנת הקרב את יום הולדתה ה- 58. זמנה עבר! יאיר קרני מסביר מה צריך לאכול החייל המודרני.


לאחרונה התגברו קולות החיילים שיצאו מלבנון המדברים על כשלים ארגוניים ברמת התזונה והשתייה של הכוחות בשטח. רוב הטענות היו על רקע ארגוני, לא שמעתי או קראתי בעיתונות דבר וחצי דבר על תוכנו של הכשל. רוצה לומר כי מה שחשוב באמת היא ההתאמה בין הצרכים התזונתיים של החייל בקרב למזון שהוא נושא על גבו. כחייל צעיר שהתגייס לחטיבת גולני ב- 1969 עברתי לאחר הטירונות לסיירת גולני. במהלך הכשרתי כלוחם ביחידה היה עלינו לעבור מספר מבחנים פיזיים קשים. בין היתר עברנו מסע כומתה של 120 ק"מ. התחלנו את המסע מאוד מהר וכשהגענו לנקודת ה- 60 ק"מ עצרנו לראשונה לאכילה. מה קיבלנו? קציצות בשר מטוגנות, קצת תפוחי אדמה, קצת ירקות ומיץ פטל. עד היום אני מרגיש איך ה"אוכל" הזה מטפס לי במעלה הקיבה בחזרה אל בית הבליעה.

המסקנה שלי הייתה שאין שום התאמה בין מה שקיבלנו לבין הצורך התזונתי המתבקש על מנת לבצע את מסע הכומתה.

מתוך הוצאה של 14,000 קלוריות ביממה אחת החזרנו אולי 3,000 קלוריות. מאיפה הגיעו השאר? קודם כל משומנים, כ- 1 ק"ג, והיתר מחלבונים שמקורם מפירוק שרירים. הרגליים כאבו לי אחר כך למשך 10 ימים רצופים.

זה בערך מה שעבר על חיילי החי"ר בלבנון רק שאצלם זה חולק על פני 3-4 ימים.


איך קובעים מה צריך?

קודם כל החישוב הקלורי: חייל חי"ר זקוק ל- 3,000 קלוריות ליום לקיום ולפעילות כללית, ולעוד קלוריה נוספת על כל ק"ג שהוא מעביר בתנועה למרחק של 1 ק"מ. משקל של חייל בסדיר הוא 70-80 ק"ג, ושל חייל מילואים 70-90 ק"ג. אפוד, נשק ומטען על הגב עוד 30-35 ק"ג. על זה צריך לקחת עוד 5 ליטר מים ליום ומזון מרוכז של 1 ק"ג ליום. מישהו יכול להסביר לי איך עושים את זה וגם מסוגלים להילחם?.לפיכך חייל ממוצע על ציודו שוקל יותר מ- 100 ק"ג ונע למרחקים של 20 ק"מ ב 3-4

ימים. כ- 5 ק"מ של צעידה ליום פלוס לחימה בשטח פתוח או שטח בנויהערכה שלי היא כי חייל חי"ר ממוצע זקוק לפחות ל- 4,000 קלוריות ליום כדי לבצע את המטלות הצבאיות המוטלות עליו. אף מנת קרב מצויה איננה עומדת בקריטריון זה. ממה שהצלחתי להבין בעצמי מהחיילים, הם אכלו במקרה הטוב רק 1,500 קלוריות ליום.

אז מה קורה כשלא אוכלים מספיק? א. מרזים, ב. מתעייפים ומהר. ואז לא מגיבים במהירות, רמת הזהירות בלחימה פוחתת וכך זה מתורגם מיידית ליותר נפגעים.

שתייה - על כל 600 קלוריות שהחייל מוציא בפעילות הוא זקוק לליטר מים כדי לקיים משק נוזלים תקין. בתרגום פשוט, הצורך בנוזלים ליום קרב הוא לפחות 5 ליטר (בקיץ בלבנון), ועשוי להגיע עד ל- 7 ליטר. אם מצמצמים פעילות ללילה אפשר להסתדר עם 4 ליטר ליממה, וזאת בתנאי שבחום היום החייל נמצא ללא תנועה ובצל.

שמענו יותר מפעם אחת כי לרשות החיילים בלבנון לא עמדה כמות המים הנדרשת. מה קורה אז מתייבשים... זה משבית את החייל לגמרי ואז צריך לחץ אותו כפצוע מהשטח. בנוסף, מערכת הסחוסים שמרפדת את מפרקי הקרסול, הברך והגב מתייבשת ולא עומדת מספיק טוב בתנאי השטח וקשירות המטענים על הגב.

מקורות אנרגיה - חלבונים, פחמימות ושומנים הם מקורות האנרגיה לפעילות השרירים. בפעילות פיזית קשה הצורך בחלבון בתנאים של העדר אנרגיה מספקת הוא 1.5-2 גרם לכל ק"ג משקל גוף ליום. זה מתורגם מהר ל 100-150 גרם חלבון ליום או 400-600 גרם חלבון ל- 4 ימים. לחיילים שלנו אין את זה במנות הקרב. גם לא בחבילות הממתקים מהבית. מה קורה כשהחלבון חסר? השרירים סובלים. מתכווצים יותר, כואבים יותר, ומאוד קשה לעבור ממצב נייח למצב של פרץ תנועה בתנאי קרב אמיתיים.

החיילים אמורים לקבל 60% מהאנרגיה היומית מצריכת פחמימות, פירות, פירות יבשים, קרקרים, לחם, פסטות, חלבה וכו'. אין להם את זה. מה קורה אז? טווחי ההסתערות מתקצרים, תשישות הקרב מופיעה בשלבים מוקדמים יותר של המאמץ. התפוקה יורדת.

שומנים הם מקור אנרגיה טוב לתנאי רגיעה – לא לתנאי לחימה. מקורות אנרגיה מצוינים ואפילו טעימים במקרה זה, הם הטונה בשמן והאגוזים למיניהם. מה קורה אם אין את כל זה? צריך להשלים בפחמימות. וכשאין פחמימות? החייל עייף.

כל הדברים שנידונו עד כאן ניתנים לחישוב. אני עושה את זה על בסיס קבוע מול חלק ניכר מהיחידות המיוחדות. חלקן מיישם את זה טוב יותר וחלקן פחות טוב. אבל רוב הסד"כ הלוחם לא נחשף לחינוך מסודר בנושא של אכילה למאמץ גופני. גרוע מכל, הזרוע הלוגיסטית שאמורה לספק את הסחורה, אוטמת את אוזניה לצורכי התזונה של החיילים ומתעלמת, למרות שהידע קיים.

במהלך הלחימה קיבלתי מקצין צה"ל טלפון בהול שעניינו היה מחסור במזון לשתי יחידות עילית הנמצאות עמוק בשטח. הקצין ציין בעיקר את המחסור באנרגיה, בחלבון ובמים. בתוך שעה התרמתי 3 חברות שונות לתוספי תזונה שאני מכיר מעולם הספורט. בתוך שעתיים נוספות התרומות כבר נאספו, ובשעת לילה מוקדמת הן הוטסו לשטח והגיעו לחיילים. הדברים קיימים, צריך רק להגיע אליהם.

מה קורה בצבאות אחרים?

קראתי לא מזמן ספר שנקרא "תזונה צבאית". הספר מבית ההוצאה לאור של הצבא האמריקאי, מכיל תכניות תזונה הבנויות לכל מבצע ולכל תרגיל בהתאם לתפקידו. ההנחיות מתבצעות בשטח. החייל לוחם ומפקדו איתו. ראיתם פעם חייל אמריקני שמן? אני לא. למה? כי לאלה שמשמינים נותנים פיתרון תזונתי הולם ופעילות גופנית להרזיה. מפקד וחייל שמן לא יכולים להלחם היטב. גם כאן יש לנו הרבה מה לעשות. מי שטוען כי הדברים לא קשורים זה לזה איננו מבין על מה הוא מדבר.

כיועץ תזונה ליחידת עילית של צה"ל המיישמת מזה זמן רב את עקרונות התזונה ללוחמיה, אני בדעה כי יש לעשות חשיבה חדשה ומסודרת בנושא של תזונת המערך הלוחם, להפיק לקחים וליישמם בשטח. הידע והניסיון קיימים.

החבילה המרובעת חסרת התוכן הנקראת גם "מנת קרב" איננה מתאימה לשום קרב. ביוני השנה חגגה מנת הקרב את יום הולדתה ה- 58. זמנה עבר! ברוכים הבאים לעידן המודרני.

שלכם,

יאיר קרני

מקור:http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/469/481.html

"בגבורה ובענוווה"

מנת הקרב, כמו כל דבר שני בצה"ל, היא פועל יוצא של נסיון לתת תשובה לצורך מסויים במגבלות של תקציב נמוך. בארה"ב מוצרי המזון לשימוש בשדה בכלל ומנות הקרב (MRE - "ארוחות מוכנות לאכילה") בפרט מיוצרים ישירות עבור הצבא ולפי דרישה שלו - אצלנו נעשה שימוש במוצרי מדף רגילים שארוזים במנות האמורות לענות על הדרישה הממוצעת לחייל בשטח, למרות שאין דין חייל השומר 12 שעות בגבול מצרים כדין חייל היוצא לאימון שלג במשך 3 ימים בחרמון או חייל באלמנת קש בשכם.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אף השם "חמישיה" משמר את המטרה המקורית-צוות טנק.
אך לחירניק אפילו אותה תכולה באריזה יותר נוחה-נטולת פח (ראה אצל האמריקאים) תהווה הקלה. הקלה תרתי-משמע.

אצלנו יש ארבע בכלי, פעם אחרונה שספרתי.

מה כבר אין מקלע בתובה?

אך זה לא מקל על החירניקים את נשיאת הפחיות.
אגב, אם יש פילחי, תקרא לי!!

אחי בזמן שירותו(חי"ר)שמע על תזונאי מוינגייט שאיזה פלס"ר/יחידה עבדה איתו-
והם עשו לפי ההוראות שלו (לאכול פני,אחרי וכדו')ואחכ עשו מסע 40
והיה להם ממש הרבה פחות קשה לעבור את המסע..
אם אני לא טועה רשמתי על זה כבר אי שם בפורום.

נאום נתניהו:
ארץ ישראל,שלום לך .

שגם הם הוכנו בידי תזונאים ואנשי שטח
למצב בו בפעולה של כמה ימים אי אפשר לסחוב הרבה ויש צורך באנרגיה שתאפשר המשך,
אלא מה - שאינם מבוססים רק על מנות קרב (למרות שעל מוצרים בסיסיים), ומצריכים ארגון בעורף.
ואלא מה 2 - שלא כולם מכירים את זה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

איזה ספר בדיוק? מה הם ראשי התיבות תחצ"ן? ואיפה ניתן להשיג אותו?

תחצ"ן- תורת חי"ר וצנחנים.
הספר נמצא ביחידות השייכות למקחצ"ר (מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי) והוא חלק מפק"ל ההדרכה באותן יחידות.

לא ניתן להשיג אותו בחנויות הספרים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

בסופו של דבר החיילים שלנו יוצאים רק בהפסד ותו לא...

במאמר יאיר קרני לא מדבר על כמויות השומן שנמצאות באוכל הצה"לי (אוכל בבסיסים) עד כדי זוועה.

לסירפד-זהו מאמר של המלצות והסברים(הייתי אומר מועיל בתקווה שמישהו מצה"ל הבחין בו),שבד"כ צה"ל לא מספק לחיילים שלו וגם לא דוגל בחלק מן הדברים שקרני הציע במאמר.

"בגבורה ובענוווה"

הרי עדיף לקנות טונה שמייוצרת בארה"ב מכספי הסיוע מאשר לקנות דברים שמיוצרים בארץ בשקלים.