06-09-2006, 12:13
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
|
פרשנות פסיכולוגית
אחד התגובות הראשונות לסכנה קיומית והתמודדות עם לחצים וחוסר אונים, היא הכחשה.
לפעמים ההכחשה חיונית. פחד מוות - משתק ואי אפשר לתפקד (בקרב למשל) תחת השפעתו. לכן, יש מי שמצליח להתכחש לפחד ומתנתק ממנו מסתער וניצל ויש מי שנצמד לסלע ביבבות חלושות.
הפסיכולוגיה האנושית עובדת באותה צורה גם לגבי איומים ברורים פחות, כמו קסאמים. יש מי שמתגבר על הפחד ודוחף לפעילות יעילה, ויש מי שנמצא בהכחשה ומספר לעצמו ש"אין פתרון" או לחילופין "הרי הקסמים לא אווירודינאמים-מונחי לייזר שמתבייתים על תסרוקות אופנתיות, ולכן הקסאם הוא בדיחה".
הרי גם פרה וגם אסלה יכולות להרוג, אם מרימים אותן לגובה מספיק לפני שהן נופלות.
בהשוואות אחרות, יהודים רבים התחכשו לסכנה עד לרגע האחרון ולאחריו, "יכול להיות שמקלחת היא באמת בסה"כ מקלחת. לא צריך להיות פראנואידים כל כך כל הזמן..." "לא ייתכן שהגרמנים כאלה בארבארים, או שעם ערבים אי אפשר לעשות שלום".
תגובות טובות הן תגובות שמייצרות את ההשפעה הרצוייה, במינימום נזק סביבתי או מאמץ.
התפיסה השלטת היום בפוליטיקה היא על מידתיות. כלומר, על כל קסאם זכותינו המלאה לכעוס אבל לא יותר מידי כדי לא לפגוע ברשותיו של אף אדם, אחרת הטרור מוצדק לחלוטין. השינוי המתבקש הוא תפיסתי ולא בדרישות הרכש לציוד כזה או אחר.
או בניסוח אחר, לא על מצריים ולא ירדן ולא בריטניה לא יורים קסאמים או פצצות מרגמה. היו ארועים כאלה והן הפכו להיות ארועים מבודדים וחד פעמיים. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
