לוחמי גדוד חרב הדרוזי ציינו כי במהלך ימי הלחימה ניתנו להם כיכרות לחם שלא תמיד היו ראויות למאכל. עתה מציעים בגדוד לספק ללוחמים בעתיד פיתות דרוזיות שנשמרות היטב גם במשך חודש של שהייה בשטח

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]

מאת יעל סלומה, כתבת 'במחנה'
אם אין בנמצא לחם, תמיד אפשר לנסות לאכול פיתות דרוזיות - כך מציעים בגדוד חרב הדרוזי לגורמי זרוע היבשה, במסגרת הפקת לקחים ראשונית מחודש הלחימה בלבנון. בין הנקודות לשיפור בגדוד, הועלתה באחרונה האפשרות לספק במערכה עתידית פיתות דרוזיות ללוחמים הנמצאים בתוך השטח, במקום כיכרות הלחם המסורתיות.
בתקופת הלחימה קיבלו הלוחמים בדרום לבנון אספקת מזון ושתייה מדי 72 שעות. בעוד שמרבית קופסאות השימורים הצליחו להישמר בצורה טובה, ציינו חיילים בגדוד כי כיכרות הלחם שחולקו להם לא היו ראויות למאכל. "היו חלבה ושוקולד בשפע, אבל לא תמיד היה לחם שאפשר למרוח אותם עליו", הסביר מפקד הגדוד, סא"ל וג'די. על-פי הצעת הגדוד, תפתור אספקת הפיתות הדרוזיות ללוחמים את הסוגייה בקלות, שכן הן נשארות ברמת טריות גבוהה במשך חודש ימים.
במהלך ימי הלחימה זכו לוחמי הגדוד לחבילות שי רבות ששלחו תושבי הכפרים הדרוזיים בצפון. בין שאר הצ'ופרים שנשלחו צפונה היו גם פיתות דרוזיות. בזמן השהייה בדרום לבנון גילו חיילי הגדוד כי הפיתות הדרוזיות הנן מזון מתאים מאוד לצורך הרכבה של מנות הקרב הצה"ליות.
על-פי ההצעה שעלתה, הפיתות הדרוזיות עמידות לפחות למשך כחודש, והן ניתנות לקיפול, ובכך גם אינן תופסות מקום רב בתרמיל. "מדובר במאכל קל לעיכול, פחות מכביד לאחר האכילה, והאמת - גם יותר טעים", אמר סא"ל וג'די. "בכל מקרה, אני מאוד מקווה שלפחות את החיילים של הגדוד נצייד בפיתות לקראת הפעם הבאה".

http://www1.idf.il/dover/site/mainp...&docid=57373.HE

שיספקו עם זה חומוס מסבחה ופול מעלי קרוואן ביפו.
טרי כל יום.
ובצל.

מעניינת היתה תגובתם לעניין המחסור במזון בעת הלחימה.
בכתבה על הגדוד הדרוזי ששודרה לא מזמן חיילים מהגדוד תיארו כיצד פתרו את בעיית המחסור במזון.
פשוט שחטו פרה או כבש שמצאו בכפר שנקלעו אליו והתקיימו עליה במשך ימים.
הצחיק אותם עניין המחסור במזון....

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

מה אכלנו במלחמת יום הכיפורים?
שתינו בקבוקי מים מינראליים?
בול שיט.
אכלנו מה שהיה, ולא היה הרבה.
אכלנו שימורים, בלסנו שימורי מיץ עגבניות של המצרים, שתינו מיים שלהם, מה קרה?
בישלנו אווזי בר מהתעלה המתוקה...
כשהגיע אוכל מסודר, אחרי הפסקת האש, קיבלנו פצעים בפה מהעגבניות.
כשחסר יובל, מתאם, שלוקר, נעליים, מתאמים, אמר"ל, ביזיון.
אל קטרו על אוכל.
אם חיל האויר פוחד להעביר אספקה ומעיף אותה 3 ק"מ מקו כוחותינו, צריך לאכוך מהאוכלוסיה.
יש הכל בצבא.
נשאלת השאלה מי ישלם על זה שלא הביאו לחברה את מה שיש כל כך בשפע.

אני לא מבין בכלל למה ממשיכים לדבוק בשיטה של שימורים ולחם..
היו צריכים כבר מזמן (בתחילת תהליך הפרטת שירותי המזון) לעבור לחטיפי אנרגיה(400 גר' של רצים),תוספי מזון ושקיות נוזלים.
נפח הנשיאה של חייל בודד יעלה בעשרות אחוזים(לכל מי שעשה שנה א' במדמ"ח בת"א -knapsack ) ובעיית המזון שמתקלקל די תעלם מחילות הרגלים.

21 NO F WAY

לחם?

לאן נעלם הביסקוויט הצבאי ה"טעים", שאמור להתלוות אל מנות הקרב?

שיא אכילת הביסקווטים בדקה (ללא חנק או יריקה) היחידתי אצלנו היה 3 בדקה.

הדברים האלה (כן דברים כי הם בטוח לא ביסקווטים) פשוט סופחים את כל הנקלע לדרכם, כולל מוצקים.

כי לא משנה מה אכלת הם היו דואגים לאחלה יציאות.
כמו לבלוע מלט.

מילא NP.
אני נזכר בשיעור שהמרצה השווה בעיות מסוג
ZKIP - Zero Knowledge Interactive Proof
לישיבה של קציני מודעין.

זה היה מצחיק אם זה היה קורה בצבא אחר

חבל שלא מאמצים דברים שכבר הפכו לסטנדרט בכל צבא מערבי נורמאלי.
שקיות נוזלים חד פעמיות(שבטח ימצאו כבר דרך להפוך אותן לרב פעמיות) לא רק שמאפשרות שימוש קל יותר(נותנים לחיצה קטנה מתי שאפשר,ולא צריך להתעסק עם פקק הברגה), אלא אפשר גם לארוז אותן בצורה נוחה יותר = יותר מים PER חייל.

חטיפי אנרגיה גדולים,אולי פחות טעימים(תלוי מול מה משווים) אבל הם מספקים מספיק אנרגיה לחצי יום ומאפשרים לסחוב הרבה יותר מזון. וגם הם שורדים זמן רב יותר..

זאת פשוט בדיחה שמשקיעים מליונים(אם לא מיליארדים) בפיתוח טכנולויות מתקדמות שיעזרו לחייל,הקטנת מכשירי קשר,אפודים קלים יותר,כלי נשק קלים יותר(מקרה התבור) וכו'... אבל עדיין צריך ללכת עם 3 פחיות שימורים במשקל חצי קילו ליחידה ועוד שטויות שכמו שטענו בכתבה - מתקלקים.

21 NO F WAY