15-09-2006, 13:07
|
|
|
חבר מתאריך: 27.12.04
הודעות: 232
|
|
אנסה להסביר בקצרה:
הקדמה כללית: כל פקודת מבצע ללא יוצאים מהכלל, חייבת לכלול מספר פרטים בסיסיים אשרבלשון צבאית קוראים להם "חמשת הממי"ם": מי (מהו הסד"כ למבצע), מה (צריך לעשות), מדוע (מהי "כוונת המפקד", מתי (באיזה לוחות זמנים), מינהלה (מהם האמצעים שמוקצים למבצע). על הדרג הפוקד לדאוג מצד אחד שכל הנקודות אכן מתקיימות בפועל ומצד שני, וזה החשוב לעניננו - שהדרג המבצע אכן קיבל והבין את הפקודה ומסוגל לבצעה. במקרה הזה ברור כי לפחות כמה מכללי היסוד הללו לא התקימו וזה אשר גרם לפיצוץ בין נותן הפקודה למקבלה. (בלי להתיחס לצורה בה הוצגה המחלוקת לציבור).
עכשיו לעניננו: כאשר מדובר במבצע מורכב, יש להגדיר (בשני הסעיפים הראשונים), מהי המשימה העיקרית ומהם משימות המשנה. המבחן הפשוט למשימה העיקרית: זו שאי-ביצועה ייחשב כאי עמידה במשימה. לאור זה, בהגדרה - פקודה לא יכולה לכלול יותר ממאמץ עיקרי אחד.
דוגמא לפקודה: "חטיבה 7 בהרכב ,,,,,ועוד,,,, בסיוע ישיר של,,,, בסיוע עקיף של,,,,(כלומר מי), תכבוש את מרון אל רס, תשמיד כוחות אויב בגיזרתה, תחסום לכיוון מערב, תסייע לכוחות שכנים (מה) ותיפתח את ציר "חתול" למעבר אוגדה 81 (מדוע) וזאת עד "ש"+5 (מתי). מינהלות: (אלו יפורטו, בדרך כלל בצורת נספחים מקצועיים).
עם קבלת הפקודה, נפתח בגוף המקבל (בדוגמא הזו חטיבה 7) תהליך שנקרא "נוהל קרב" בו מנתחים את הפקודה למרכיביה ובו דבר ראשון מנסים להבין את המשימה (כלומר המה). בדוגמא הזו, ברור כי הכוונה של האוגדה היא לפתוח את ציר "חתול עד ש+5 למעבר אוגדה 81. זהו אם כן המאמץ העיקרי והייתר הם מאמצי משנה. על כן, שאלתו של מח"ט 7 מהו המאמץ העיקרי היתה במקום ותשובתו של מפקד האוגדה כי "קימים 3 מאמצים עיקריים" מעידה לפחות על אי הכרת התו"ל (כפי שבין הייתר אמר המח"ט).
זהו הסבר כללי בלבד בהתחשב במגבלות המקום והזמן, אני מתנצל.
נערך לאחרונה ע"י MIH בתאריך 15-09-2006 בשעה 13:14.
|