12-09-2006, 08:01
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 01.06.04
הודעות: 15,216
|
|
|
לוללללל
מהדפים שהבצפר שלי הדפיס, ולפיהם למדתי לבגרות (81 סופי בספרות  תסיק איזה מסקנות שבאלך לגבי טוב/לא טוב  ):
ציטוט:
בטרגדיות הראשונות לא היו שחקנים על הבמה, אלא רק מקהלה. מאוחר יותר נוסף שחקן אחד, שהופיע בכמה תפקידים ושוחח עם המקהלה. סופוקלס הוסיף מספר שחקנים נוספים. המקהלה היא מעין דמות בטרגדיה, דמות קולקטיבית.
1. תפקיד אסתטי - המקהלה מופיעה בשירה ובמחולות ותורמת לחלק הויזואלי ולחלק הפיוטי של המחזה.
2. מקשרת בין חלקי העלילה השונים - המקהלה שרה שירים בנושאים כלליים בסוף כל מערכה, ומאפשרת בכך לשחקנים להחליף את תלבושתם.
3. תפקיד של מספר - מביאה עובדות מן העבר, מספרת על אירועים שהיו לפני העלילה.
4. תפקיד בהפגת המתח - בדר"כ, כאשר עימות בין שתי דמויות מגיע לשיאו מתערבת המקהלה.
5. משמשת שופר לקולו של העם - מביעה את תחושותיו והלך רוחו של העם.
6. תפקיד דידקטי - הצופה במחשה היווני מתייחס לדברי המקהל בכבוד, משום שהיא מביעה את חכמת הזקנים המקובלת עליו ומשקפת את דעת הקהל. הצופה היווני הוא אזרח ממוןשמע ודתי, דעת האלים חשובה לו, והמהקהלה מקובלת עליו כי היא משקפת עמדה דתית.
בסיום המחזה מסכמת המקהלה את מוסר ההשכל של המחזה, וכך מקנה לטרגדיה נופך אוניברסלי.
באמצעות השירים מביעה המהקהלה דעה, המלמדת את קהל הצופםים מהי הדעה הנכונה (הקורא בן ימינו מבין שזו גם דעת המחבר).
במחזה אנטיגונה המקהלה שומרת בתחילת המחזה על נייטרליות, בהמשך היא מרמזת על נטייתה להצדיק את מעשה אנטיגונה, יחד עם זאת היא מוכיחה אותה על גאוותה. בסיום הטרגדיה היא מסכמת ומבהירה שחוקי האלים קודמים לכל חוק, והאדם חייב להימנע מגאווה המכשילה אותו.
|
איזה בולשיט השם ישמור |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
