
16-09-2006, 20:47
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
תודה על התגובה
קודם כל תודה על המחמאה לגבי "ניחוחות 1"
דבר שני אני אוהבת לדעת מה יש מאחורי השירים והסיפורים. כשאני מבינה מה יש מאחוריהם הכל מקבל נפח, משמעות, חיים. האמת, כשאני מנתחת שיר או נותנת ביקורת - זו הדרך דרכה אני נותנת. זה אף פעם לא באופן קר, אלא מהלב. אני מנסה להבין מה נמצא בתוך הלב השני ואז מנסה לכתוב לו מתוך ליבי. הייתי רוצה שתאמרו לי מה השיר הזה עושה לכם, הייתי רוצה שתסתקרנו ותבקשו לדעת מה עומד מאחורי השיר - למי שרוצה, והייתי רוצה לרשום את ההסבר במקום רחוק פיסית מהשיר עצמו, וכך רק מי שרוצה וזה מעניין אותו יוכל לגשת להסבר, כי גם אני חושבת שזה מקלקל, אבל כרגע זו האפשרות הטכנית שקיימת עבורי. אני לא יכולה לפתוח אשכול חדש רק בשביל זה. אני גם לא יכולה לחכות על שמישהו יואיל בטובו לשאול על מה בכלל השיר, כי אף אחד לא שואל, אפילו אם כבר יש תגובה. אנשים חושבים אחרת לגבי שירים. להם יותר חשוב מה זה מעורר אצלהם, ובצדק. אני הייתי רוצה שינסו להיכנס לפנימיותי ולהסתקרן מה יש אצלי בפנים. בשבילי כל שיר או סיפור הוא כמו חידת הגיון לנסות ולפענח אותה, כמו בלש שמנסה להיכנס לראש של מישהו אחר. אבל, התפיסה לגבי שירים היא שונה מאשר אצלי.
דבר שני, אני כותבת את ההסבר לשיר, כי אחרי זמן מה אני כבר לא אזכור למה ומדוע כתבתי אותו. ה"למה ומדוע" חשובים בשבילי בדיוק כמו השיר עצמו. שיר/סיפור שכתבתי אינו שלם בעיני בלעדיהם. אם אחרי שנים אראה שיר שכתבתי ולא יהיה לי ההסבר שלו, למה כתבתי אותו, כאילו איבדתי חלק מעצמי, כי כל מה שאני כותבת, כולל מכתבים לאחרים בא לי מהלב.
עכשיו, לגבי הבושם, אני יודעת שאף אחד לא יבין את הריגוש הזה. אני יודעת שיחשבו רק על ההפסד הכספי, ואולי רק מי שכל גרוש חשוב לו יוכל קצת להבין את גודל ההימור. גם אתה לא הבנת. בשבילך - לא מתאים - לא אשתמש. אבל בשבילי זה לא ככה. אני יודעת שיש המון דברים שמרגשים אותי - אתם לא מבינים מה אני עושה מהם עיניין. אתם לא עושים עיניין מהם. אני יודעת שלא תבינו, אבל אולי אני אסביר לך בדרך אחרת: אין לי חיים שלמים לבזבז. בשבילי כל רגע שאין בו חיים, ריגוש, שיש בו תחושה בנאלית, שיגרתית, מחשבות שליליות - זה ביזבוז. אם אני חושבת מחשבה שלילית אחת במשך היום - בשבילי זה ביזבוז של זמן יקר לאין ערוך, במיוחד כשאני יודעת מה ערכן של מחשבות ומה אפשר לעשות בעזרתן. ואני לצערי חושבת הרבה מחשבות שליליות במשך היום. כמו כולם. אני רוצה להנות מהחיים, להתרגש מהם, להתלהב מהם, כמו שילד קטן מתרגש ממקלות כביסה. אם יש לך ילדים או אחיינים אתה יודע איך הם מתלהבים מכל דבר קטן. הם ממש חווים את החיים עד הסוף, נהנים מהם עד הטיפה האחרונה. הם יכולים לצרוח מתוך שמחה, להניע את הידיים והרגליים בצורה כזו שאתה מבין שהם כבר לא יודעים איזה איבר להניע בגוף כדי להמחיש את גודל מה שהם מרגישים בלב - בדיוק כמו שבחורה תיצרח מהנאה בעת קיום יחסי מין, ממש אותו דבר. ואני רוצה להעריך כל רגע. אני לא רוצה שחס וחלילה יילקח ממני משהו כדי שאדע מה ערכו. אני רוצה להחזיר לעצמי בדיוק את אותה התלהבות מהחיים שהיתה לי כשהייתי תינוקת, פעוטה. אני יודעת שאף אחד לא יבין את הריגושים שלי.
לגבי ההסבר, אני אנסה להעביר לך את ההרגשה ע"י מקבילה: נניח אתה רוצה להתחיל עם בחורה שמוצאת חן בעיניך. אתה מכיר את פרפרי הבטן האלה ואת פחד הדחייה? זהו.
אני יכולה לבוא ולומר לך - נו, אז מה קרה? אז מה אם היא אמרה לא? מה אתה עושה מזה עיניין? יש המון דגים בים!
מקווה שהצלחתי להסביר לך את ההרגשה וגם קצת אותי.
תודה על התגובה

_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|