כתב: אסי דיין

לא רק שהפסדנו ולא רק שלא הרתענו ולא רק שלא ידענו, הכי נורא שעכשיו ברור, שכל הנהלת הצבא והעם הזה דאגה שזאת לא תהיה המלחמה האחרונה

רק על העובדה שאין בעם הזה ולו אזרח אחד שחושב כי ניצחנו, ורק על השמועה ש"לא לקלים המירוץ ולא לגיבורים המלחמה", ניבא קהלת, בעיקר אם הרמטכ"ל עוד לא נחת וחש בקרביו ובגובה כה נמוך, כמו מניה בקריסה, הוא יוצא מכליו ומוציא אל הקרב מאות גיחות מול שני חטופים ונסראללה - רק על האיוולות הזאת יש לברר. לפני שכדברי נפוליאון: "החיילים מנצחים והגנרלים לוקחים קרדיט".

אז מאיפה מתחילה האיוולת? "ואין שלטון ביום המוות, ואין משלחת במלחמה". צדק קהלת. משום שרב-אלוף במיל' אהוד ברק לא טרח למסור לחיזבאללים אחרי היציאה משם, שישראל תתקוף את מחסן הטילים הראשון שיעבור מסוריה ללבנון. זאת הייתה יציאה שעשתה לברק שירות טוב, כי באותו הערב "הבנים חזרו לגבולם... ותשקוט הארץ 40 שניות". וכמו שקלמנסו אמר: "אני לא יודע אם מלחמה היא הפסקה בזמן שלום, או שלום הוא הפסקה בזמן מלחמה". ברור שאהוד לא ידע ובטח לא התריע את חיזבאללה. ובכלל, בעיני הזחיחות שלו וחוסר ניסיונו בניהול יחידות, בעצם הפכו אותו לרמטכ"ל שמנצח על יצירות קאמריות כמו "סבנה" ורציחות בקונצרט לארבעה כלים קצוצי-קנה ומשתיקים בטוניס.

הוא כנראה ראה שלום בכניסה ההיסטרית של ערפאת ושלו לבניין, שבו הסתבר שגם האומץ לסגת עד לסנטימטר האחרון של השלום לא השתלב עם אות גבורתו, עוזו והמופתים. ואפילו כפסנתרן היית מצפה שיאזין לניטשה, שאמר: "איך מוזיקה רעה והגיון כושל נשמעים כה טוב במארש שלנו אל פני האויב". בקיצור, אהוד ברק הוא המקבילה של "קו בר-לב" פלוס הביטחון של גורודיש. וגם חלוץ, 33 שנה אחרי, "מנפנף" את הארגון שהצליח להחביא אלפי טילים מאותו מודיעין עם המזלט"ים והאפצ'ים, העמוֹס, התצפיות, המוסד...

מה הם חשבו? שערימות הטילים זה טילונים שחיזבאללה מחלק ליתומי חוות שבעא כדי להגיע לרוב בפרלמנט? ולמה ברק, כמו כל אבות הכישלון (כולל אבותי) לא מפסיק להתחכך בפוליטיקה הישראלית ומחזיר את הדרגות שאיתן ייבא את הטילים, סיכל את השלום והזמין את שרון לפתוח בהר הבית את מלחמת הדמים, שלא פסקה לשנייה עד היום? "שלום לך שר הביטחון, ההולכים למות מברכים אותך".
אותו למשל אין לחקור, לא באזהרה, ולא את כל השעות האלה שמתישות גם שר ביטחון עם ניסיון. פרץ צריך לשמור על זכות

השתיקה למען מה שכבר נשאר סודי במדינה. בכלל, פרץ נתקע כאן לאחד הקורסים היותר זריזים בפיזיקה אטומית, ואני בטוח שהוא יסכים איתי שהמלחמה האחרונה היא בת זונה, ומתאים שהוא היה מין חלפון ש"שעה שאני מחפש את הניאגרה", ואילו פרץ "שעה שאני מחפש ולא רואה שום 'בור'!" ואז הוא שואל חלפונית: "מה זה? כבר לא מודיעים 'מלחמה' מראש?...תמיד נתתי 24 שעות לפני התחלת שביתה..."

אז קודם, תנו לשר להתמקמם, למצוא את הבור. להאמין שהרמטכ"ל מודע שחוץ מחיל-האוויר, עומדים לרשותו החפ"ק (חדר פיקדון קרבי) ואיזה אלף אוגדות, אחרי שיישר - מן האוויר - את כל הנוף הביתי, האנושי והחקלאי, "ששום דבר לא ימריא כמו בששת הימים". חוץ מהמזל"ט השני ("לך תדע שחיל-האוויר שלהם הכפיל את כוחו ופגע בסטי"ל... עכשיו יגידו שחיל-הים לא היה בראש שלי. שיגידו, כאילו שאני לא כל שבת בים").

אבל כפי שמישהו חכם אמר: "כשמתחילה מלחמה... האמת היא הקורבן הראשון". והאמת שהאמת גרועה בהרבה. לא רק שהפסדנו ולא רק שלא הרתענו ולא רק שלא ידענו, הכי נורא שעכשיו ברור, שכל הנהלת הצבא והעם הזה דאגה ש: זאת לא תהיה המלחמה האחרונה!

ובפעם הבאה

נגלה שהבת-זונה יורה מכל המרחקים

רק משום

שבקרב האחרון, מישהו חשב ששני חטופים

שווים ל-117 הרוגים

ערי-חורבות

ואלפי טראומות לכל החיים

(..ואת שדרות וקריית שמונה כבר לא סופרים

שתי עיירות פיצוח ממוצא מזרחי

אבל נהריה של שטראוס?! חיפה של יעקב שחר?!

וכל הצפון-מערב של סטף? מה זה, כבר לא מתחשבים

בבגין ורבין שהיו אשכנזים?)

...אז אני אגיד לכם, במקום שבו רמון מנשק וקצב עונה לשאלון:

אדוני הנשיא, האם אנסת מישהי בזמן האחרון?

במקום שבו שר הביטחון מסתער עם מגאפון

עם חלוץ שמוכר בזמן שברק "עושה לביתו"

ואולמרט די מצטער ששרון כבר לא בראשו

השאיר לו מלחמה שעליה כבר אמרו הרומאים:

Bella matribus detestata

"המלחמה שרק על האמהות שנואה"

או בעברית לא תקנית:

מלחמה בת זונה.

ידיעות

looopy