אם היו צריכים עוד הוכחות שההתנתקות לא הייתה חוקית, גובלת בפליליים, שזור עם שנאה תהומית לאחינו בני ישראל הדתיים והמתנחלים, הנה עוד ידיעה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3308952,00.html
במועצה לביטחון לאומי שמעו על ההתנתקות בטלוויזיה

דו"ח מבקר המדינה קבע כי ראשי הממשלות בישראל דחו את המועצה לביטחון לאומי ממוקדי קבלת ההחלטות. בשולי הדו"ח נחשפה פרשה מביכה: כראש הממשלה החליט שרון על תוכנית ההתנתקות, אך כלל לא טרח ליידע בנושא את המועצה. הפעם הראשונה ששמעו עליה שם הייתה בנאום ההכרזה על התוכנית, בכנס הרצליה. וזו רק דוגמה קטנה
רוני סופר
עדכון אחרון: 28.09.06, 00:14

ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, מיהר לספר לתקשורת על תוכנית ההתנתקות שלו, אבל לא טרח לפני כן לעדכן או להתייעץ בנושא עם המועצה לביטחון לאומי ומי שעמד בראשה אז, אלוף במיל' גיורא איילנד. כך עולה מפרטים שפורסמו בשוליו של דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ד') ועיקרו ביקורת על ראשי הממשלה של ישראל משנת 1999 ש"הפכו את המועצה לגוף שולי מבחינת קבלת ההחלטות".


מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הקדיש את אחד הפרקים בדו"ח לאוזלת היד שגילה שרון בניצול המועצה לביטחון לאומי באשר לתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה וצפון יהודה ושומרון. על פי הדו"ח, המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) שאמורה להיות גוף המטה לענייני ביטחון, לא הייתה שותפה במגעים שהיו בעניין זה עם גורמים חיצוניים, ובתהליך גיבוש הרעיון על ידי ראש הממשלה וצוות עוזריו הקרובים.



מתברר כי לאיילנד נודע על ההתנתקות לראשונה רק בהצהרת ראש הממשלה, בכנס הרצליה בדצמבר 2003 - הצהרה ששודרה בטלוויזיה. חודש אחרי הנאום, בינואר 2004, התבקשה מעורבותו בהחלטה שקרעה קרע עמוק בעם.





אחד ממקורבי שרון, היועץ המדיני לראש הממשלה, שלום תורג'מן, מסר שהוא והיועץ המיוחד לראש הממשלה, דב וייסגלס, ערכו עבודת הכנה לפני הכרזתו הפומבית של ראש הממשלה. הוא סיפר למבקר שראש הממשלה התייעץ בעניין זה עם ראשי הגופים הביטחוניים השונים במהלך פגישותיו השוטפות עימם. אולם, מבקר המדינה כותב בדוח כי בבדיקתו לא נמצאו מסמכים המעידים על עבודת מטה כלשהי שנעשתה לפני קבלת ההחלטה להכריז על ההתנתקות מעזה.



ככל הנראה, רק לאחר ההכרזה הפומבית, הבינו שרון ואנשיו את גודל המשימה שלפניהם. בינואר 2004 הטיל ראש הממשלה על המל"ל להכין תוכנית לביצוע ההתנתקות, ועד חודש אפריל עמלו במועצה על הכנתה. ביוני 2004 התוכנית אושרה.



המבקר מציין כי עבודת המטה שהכינה המל"ל צוינה על ידי גורמים שונים כדוגמה לעבודת מטה אינטגרטיבית, בעלת תרומה משמעותית להצלחת ביצוע ההתנתקות. אלא, שלמרות הלקח החשוב והעבודה הטובה שעשתה המועצה, שוב מודר ראשה ממעורבות בתהליכים: מתברר שבין יוני 2004 לאוגוסט 2005, המועד שבו החל בפועל פינוי רצועת עזה, העלתה המל"ל סוגיות עקרוניות נוספות שתבעו קבלת החלטות מצד הדרג המדיני.



בין השאר העלתה המועצה סוגיות כמו פינוי או המשך הנוכחות הישראלית ב"ציר פילדלפי", סוגיית המעברים בין רצועת עזה למצרים, סוגיית המעבר בין יהודה ושומרון לרצועת עזה, הנמל הימי בעזה, ומעמדם המשפטי של השטחים המפונים.



מבקר המדינה קובע ש"אין ספק שסוגיות אלו הן בעלות משמעויות ביטחוניות ומדיניות חשובות ביותר, והן בעלות השלכות ארוכות טווח עבור מדינת ישראל, כך שלהעלאתן ולטיפול מוקדם בהן ככל האפשר הייתה משמעות רבה". אולם למרות הניסיונות של המל"ל להעלות את הנושאים לדיון בפני הקבינט לביטחון לאומי, לא נעשה דבר. זאת עד ליולי 2005, בסמוך מאוד לביצוע פינוי רצועת עזה בפועל, שאז התקיים הדיון בנושא זה.



פנייה למל"ל - אחרי שנפלנו על הפנים

איילנד, מתוקף תפקידו כראש המל"ל כבר התריע בפני ראש הממשלה שרון על הדרך הבעייתית בו פועלת המועצה, אבל גם המכתב החריף ששיר האלוף במיל' לא זכה להתייחסות רצינית. במכתב הוא התריע כי: "לאנשי לשכת ראש הממשלה אין יכולת (טכנית - במונחי כוח אדם וזמן) לבצע עבודת מטה מלאה ושיטתית. למל"ל יש יכולת כזו, אך יכולת זו חסרת משמעות כאשר גורם אחר הוא בעל הסמכות".



בנוסף על כך, הוא פירט: "אין תהליך שיטתי של הערכת מצב תקופתית, אין חיבור בין עבודות תשתית להחלטות קונקרטיות כך שבדרך כלל בתגובות לחוצות אחרי 'שנתקלנו בבעיה, נפלנו על הפנים והאף בבוץ', אין 'פורום חשיבה' שתפקידו לזהות שינויים במגמות



"אין תהליך של תיאום ובקרה על החלטות משרד החוץ או משרד הביטחון - שני משרדים אלה מחליטים דרך שגרה החלטות שבשום אופן אסור שייעשו ללא תיאום, ואין כמעט שום מסמך עמדה רשמי ומחייב של ממשלת ישראל בשום נושא מדיני".

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)