ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

על מה זה?...

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

מרתק

לעולם אשא דגלך בגאווה

בהחלט סרט מרתק ומכובד המביא את סיפורו של גדוד הטנקים 77 במלחמת יום הכיפורים

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

בתור הכנה קראתי את הספר "עוז 77" במהלך החג. אין ספק שהסרט משלים את הספר וביחד יש לשניהם סיפור מרתק על האנשים להם אנו חייבים את חיינו.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

יהיה שידור חוזר?
אפשר להוריד באינטרנט?

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

סרט חזק, מזכיר הרבה נשכחות. כדאי לזכור שגדוד 77 לא היה יחיד באותם ימים קשים. היוגדודים רבים אחרים שנלחמו בחירוף נפש וספגו אבידות כבדות אף יותר. ובכל זאת חשקו שינים והמשיכו להלחם. את כולם אנו זוכרים וראוי להביא את מורשתם לבני הדור הצעיר.

מצטרף - סרט מצויין, בעיקר באספקט החינוכי-מור"קי
חבל רק שמלבד שקופית אחת עצובה בשניות האחרונות של הסרט, קהלני לא ממש מתייחס גם לחיילים שלו ש "נשכחו" בבסיס הגדוד בסיני וחמישה מהם אף נפלו במסגרת גדוד 198.

לא ראיתי הרבה זמן סרט כזה מרתק,חלק מן הסיפורים מזעזעים...

פשוט גיבורים,לא להאמין פשוט בלתי נתפס מה שהם עשו גבורה לשמה!.

"בגבורה ובענוווה"

אני לא בא להגיד כן פלזמות לא פלזמות ( על עניין של קידמה אי אפשר לחלוק) אבל סוג כזה של פיקוד נראה לי שכבר לא קיים במערכת הצהלית...
וחבל.

במובנים רבים 73 היתה המלחמה הקונבנציונלית האחרונה של ישראל. למעט אפיזודה קצרה ב אזור אגם קרעון ב 82 צהל לא עמד בקרבות קלאסיים מול צבאות זרים. אפשר לבקר את הגישה של שליטה מאחור, ששלטה במערכה האחרונה בלבנון, אבל אף מח"ט שנקט בה לא עשה את זה כי חשש לעורו והתחמק ממתן דגמא אישית (שזו בכלל פרה קדושה שמנה).

מי שקרא קצת מאמרים זרים יודע שהרבה פעמים צהל מקבל ביקורת קשה על רמה נמוכה של שליטה ובקרה. חמלי הפלסמה הם ניסיון צהלי לשפר את הרמה שלו, זו הפעם הראשונה שהמודל הזה נבחן ועד שהוא לא יתוחקר ביסודיות כל אמירה בגנות חמלי"ם הפלסזמה היא פופוליזם זול ומטופש.

אני יכול לתת לך 3 דוגמאות ממלחמת יום הכיפורים שבהם המח"ט הגיע לקו הראשון, לפחות בשתיים מהן הוא לא תרם בכך לקרב אלא להפיך: א) בן שוהם, מחט 188 שהוביל הסתערות מחלקתית נהרג בלי שהצליח להשפיע על המתרחש, ב) אמיר דרורי, בקרב על החרמון, לא הצליח להשפיע על הקרב וסופו שנפצע קשה, ג) אמנון רשף שהצטרף לאחד האקטים האחרונים של ההסתערות הלילית של גדודי חטיבה 14 על אזור טירטור בליל ה 15 באוקטובר.לאורך כל הלילה הוא לא הצליח לארגן תמונת קרב ברורה לא של כוחותיו ולא של האויב.

דוגמא נגדית אפשר לראות בינוש בן גל שניהל את חטיבה 7 מאחור, מנגמש פיקוד ולא מטנק, מנקודה שולטת (אם כי חלקית מאוד) על הגיזרה ולא התקרב לקו המגע.

א. הלחימה בלבנון היתה קונבציונאלית בכל הגדרה - אני לא מודע לנשק להשמדה המונית שהופעל במהלכה וגם אזרחים כמעט שלא היו בדרום בשבועיים האחרונים של הלחימה, כך שמדובר שלחימה נגד אוייב חי"ר מיומן ומחופר, לא יותר מכך (חלק ניכר מ"חברינו" מהחזבאללה גם לבשו מדים).
ב. יש הבדל עצום, שהורגש באופן ברור לפחות בגדוד שלי, בין הכוחות שלחמו, קרי עד דרג ה-מג"ד, והמפקדים שישבו במיזוג, קרי דרג ה-מח"ט (בחלק מהחטיבות) וצפונה. הניתוק מהשטח גובה מחיר בשני אופנים: אמון החיילים נסדק ומנהיגות המפקדים מתרסקת; במחשב הכל נראה פשוט יותר, מראה עיניים מעביר גם את הקשיים וגם את ההזדמנויות.

אינני טוען כי מח"ט צריך לרוץ בראש הכוח, אין בכך הגיון ברוב רובם של המקרים, אבל מכאן ועד לניהול החטיבה מבור פיקוד המרחק גדול. התמקמות בעמדה שולטת על שדה הקרב שמאפשרת גם מראה עיניים, גם דוגמא אישית וגם התייעצות "בפלזמות", היא פתרון ביניים הגיוני.

שהביקרתי בעמק הבכא ובאתר ההנצחה לחללי גדוד 77 ביום ראשון (כן כן לפניי כניסת יום הכיפורים)
מאוד המחיש לי את הסיפור, אם תרצו צילמתי כמה תמונות מאתר ההנצחה, של הT62 באתר שעדיין עומד
היכן שנפגע וכן מתוך טנק הצנטריון (שוט) שעומד במוצב כמה עשרות מטרים מאתר ההנצחה, שאגב הוא
פתוח ונמצא במצב מצויין (אפשר להזיז את התותח למעלה ולמטה מעמדת הטען-קשר).
כל זאת אם תרצו, לא רוצה להעיק עליכם באשכול תמונות

יש מצב שמישהו יכול להעלות את זה לרשת?

אבל אין לי את המושג והציוד להעלות את זה לרשת.

שמחתי לראות שוב את נוח טימיינקר (מקווה שלא שיבשתי) שהעביר לנו אחלה מפגש פורום בסוכות דאשתקד.

חבל כל כך שסיור מדהים שכזה נחתם במור"ק עלוב כל כך בתל פאחר....

לפחות סיימנו אז במסע 4X4 בציר הנפט (בחסות מנווטי יוסיפון) ובארוחה משובחת (בחסות מטעמי ביטיס)


וחשוב חשוב חשוב להלל ולשבח את יוסיפון על תפירת היום המדהים ההוא (לרע) ובעיקר לטוב!!!

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ואנחנו עדיין ממתינים להמשך ... ואני זוכר שמישהו גם הבטיח כניסה למוזיאון חיל האוויר (2 דקות מבאר שבע .. )

! This is Sparta

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אם יוסיפון או מישהו אחר רוצה ויודע מה לעשות אם זה אשמח להעביר. (זה הפורמט המיוחד שהיו לנו איתו בעיות בעבר)

כמי שעבר המון שעות מור"ק לא רשמי עם אמי פלנט ולפעמים גם קהלני היה מעניין להזכר.

אתם יודעים לדוגמה איך אמי וקהלני היו מכניסים מט"קים רדומים להאזנה? ירי ממקלע מפקד לפלטות בזוקה עד שמישהו בטנק התעורר והוציא תראש לבדוק מה זה הרעש.

טל