[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/uploadimages/NFC-663021266460419.jpg]

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-...tml?tag=8-10-54
עכשיו זה רשמי: המשטרה מסרה לפרקליטות, כי מניתוח חומר החקירה וסיכומו עולה, כי נמצאו ראיות לעבירה החמורה יותר שבה נחקר נשיא המדינה, משה קצב: אינוס.

ראש אגף חקירות במשטרה, ניצב יוחנן דנינו, וראש צוות החקירה בפרשת הנשיא, תנ"צ יואב סגלוביץ' סיימו (א', 15.10.06) את פגישתם עם המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שוקי למברגר, ועם גורמים נוספים בפרקליטות, אשר ליוו את חקירת המשטרה.

בהודעה מיוחדת שפרסמו בצוותא דובר המשטרה ודובר משרד המשפטים פורטו העבירות והמעשים בהם חשוד הנשיא. מסקנות צוות החקירה שפורטו במסמך סיכום החקירה שהוגש הן, בתמצית, כדלקמן:

א) קיימת תשתית ראייתית לכאורה, כי במספר פרשיות בהן מעורבות מספר נשים שעבדו תחת מרותו (לרבות המכונה "א"), בוצעו על-ידי הנשיא עבירות מין של אינוס, מעשים מגונים בכוח, מעשים מגונים ללא הסכמה, ועבירות עפ"י החוק למניעת הטרדה מינית.

ב) קיימת תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה ושל מרמה והפרת אמונים על-ידי הנשיא במסגרת הפרשיות השונות.

ג) קיימת תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירה לפי חוק איסור האזנות סתר על-ידי הנשיא.

ד) כן נמצאו ראיות בדבר חשד לכאורה לביצוע עבירות של הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט על-ידי הנשיא, אך החקירה בעניין זה טרם הושלמה.

המשטרה מסרה, במקביל, כי באשר לחשדות נגד "א" על ניסיון לכאורה לסחוט מהנשיא כספים – צוות החקירה הגיע למסקנה כי קיים קושי ראייתי לבסס תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירה של סחיטה באיומים על-ידי "א".

עוד מוסרים דובר משרד המשפטים ודובר המשטרה, כי צוות הפרקליטים המלווה את החקירה מראשיתה ועוסק בבדיקה והערכה של חומר הראיות. לדבריהם נדרשות עוד השלמות חקירה מסוימות שחלקן כבר בוצע לרבות חקירה נוספת של קצב עצמו.

בסיום ההודעה נאמר, כי "מלאכת הפרקליטות צפויה להמשך בשבועות הקרובים, ובסיומה תתקבל ההחלטה הסופית של היועץ המשפטי לממשלה בפרשה". גורמים במשרד המשפטים מעריכים, כי היועץ המשפטי מזוז צפוי להגיש כתב אישום נגד קצב בתוך כשבועיים ימים. עם זאת צריך לציין כי על-פי החוק כתב אישום נגד הנשיא יכול להיות מוגש רק אם זה מודח, מתפטר או מסיים את תפקידו.

ובתוך כך הודיעה לשכת קצב, כי נשיא המדינה ישתתף מחר (ב', 16.10.06) בטקס פתיחת מושב החורף של הכנסת. עם זאת, אין בכוונת הנשיא לשאת דברים במהלך הטקס וזאת בניגוד למקובל.

תחקיר וחשיפה ב- Nfc - פרשת אולמרט-לאומי
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-...tml?tag=8-14-37


הפרשה שאנו חושפים בתחקיר שלהלן היא אחת החמורות הנוגעות לראש הממשלה, אהוד אולמרט. עולה ממנה חשד, כי אולמרט פעל בשנת 2005, בעת שכיהן בתפקיד מ"מ שר אוצר, תוך ניגודי עניינים חמורים. הפעם אין מדובר בעסקי נדל"ן מסואבים שבהם הוא מסובך – פרשת השוחד שקיבל בעסקת כרמיה עומדת, בקרוב מאוד, לחולל רעידת אדמה במערכת הפוליטית והמשפטית, אלא בהתנהלות פלילית לכאורה מצד אולמרט בתהליך הפרטת אחד הנכסים הגדולים שבידי מדינת ישראל: בנק לאומי.

מיותר כמעט לציין: על בעל תפקיד בשירות הציבורי נאסר לטפל בעניין כאשר עולה חשש לניגוד עניינים. מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס, הורשע בבית המשפט העליון, בהרכב מורחב, בגין מעשה פעוט ביחס לזה שביצע אולמרט, כפי שיובהר להלן. עכשיו צריך להמתין ולראות: האם יפעל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, למיצוי הדין עם אולמרט בפרשה זו.

מתחקיר שערכנו מתברר, כי אולמרט, שנכנס באוגוסט 2005 לנעליו של שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, פעל באופן המעורר שאלות נוקבות. למרות החוק האוסר על איש ציבור לפעול במצב זה, קל וחומר כאשר מדובר בשר בכיר בישראל, הוא לא פסל עצמו מלהמשיך ולקבל החלטות הנוגעות להפרטת לאומי. אולמרט נכנס לעניין כמו פיל לחנות חרסינה. בתוך ימים מעטים החל להנחית הוראות ולכפות עמדתו על הפקידות הבכירה, וזאת באופן שעורר כבר אז תהיות. רק מאוחר יותר החלו כמה גורמים להבין מה אירע, ומה הניע את השר-הנכנס לקבל החלטות מרחיקות לכת בנושא.



שני הידידים הטובים של אולמרט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/bar39.gif]


ממשלת ישראל פעלה בעשור האחרון כמה פעמים כדי למכור את השליטה בבנק השני בגודלו במדינה. הפרטת הבנק הבשילה בלחצו של שר האוצר, בנימין נתניהו, ובהובלתו של חשב המשרד, ירון זליכה. מקרה או לא – במכרז שאכן יצא לדרך השתתפו כמה קבוצות שכללו אילי הון בעלי זיקה ישירה או עקיפה לאולמרט:

• דניאל אברמס –

אברמס נודע כאחד התורמים הבולטים לקמפיין של אולמרט לראשות עיריית ירושלים. אברמס הוא האיש שרכש בינואר 2004 מאולמרט את ביתו ברח' כ"ט בנובמבר בירושלים תמורת 2.7 מיליון דולר, והוא האיש שהשכיר את הבית לאולמרט תמורת 2,250 דולר בלבד (לחודש), למרות ששווי הבית להשכרה היה אותה עת לפחות 3,800 דולר לחודש. בתקופה שהוצע לאומי במכרז, ביצעו אנשיו של אברמס בדיקות לאפשרות השתתפותו ברכישת הבנק.

אין ולא יכול להיות ספק: בעת שהתקיים המכרז להפרטת לאומי וכמה מאנשיו של אברמס פעלו לשילובו במרכז, היו בין אולמרט לבין אברמס קשרים מיוחדים. אלה חייבו את הימנעותו ו/או פסילתו מלטפל בהפרטת לאומי. למרות זאת, אולמרט לא נמנע ואף לא הודיע על עסקת מכירת הבית לאברמס – לא למבקר המדינה ולא ליועץ המשפטי לממשלה. יודגש כבר כאן: מבקר המדינה לא בדק סוגייה זו בעת שנבדקה עסקת מכירת הבית לאברמס. הביקורת נערכה רק בסוגיית המחיר. המבקר קבע כי מחיר המכירה עומד במתחם הסבירות. עם זאת קבע המבקר, כי אולמרט לא גילה במועד את זהותו של הקונה (אברמס), ועוד ציין המבקר את הפרשי המחירים התמוהים בעסקת השכירות. נקדים ונאמר: קשרי "הון ושלטון" לא נבדקו אז על-ידי המבקר: הן משום שסוגיית לאומי לא הובאה לידיעת אנשי המבקר, והן משום שהמידע הרגיש על מהלכים סמויים של אולמרט טרם התגלה כדבעי. אף שמועמדותו של אברמס – לרכישת לאומי, לא הבשילה לכלל הצעה של ממש, מחייב המידע החדש שלהלן בדיקה מקיפה, הן מצד מבקר המדינה והן מצד היועץ המשפטי לממשלה.

• פרנק לואי –

איל ההון פרנק לואי נמנה עם עשירי העולם בכלל ועשירי אוסטרליה בפרט. בכמה מוסדות בישראל, ובהם אוניברסיטת תל אביב, הוא ידוע בתרומותיו הנדיבות. במשך שנים הוא מנסה לרכוש נכס משמעותי בישראל ולהתברג כאחד מבכירי קהיליית העסקים בישראל. במסגרת זו היה אחד המתעניינים ברכישת קבוצת אי.די.בי. קודם שזו נרכשה ממשפחת רקנאטי על-ידי איש העסקים נוחי דנקנר.

לואי, בן 76, הינו ניצול שואה. הוא עלה לישראל בגיל 15. בחלוף כשבע שנים הוא שב למשפחתו באוסטרליה. ממקום מושבו החל לעסוק ברכישה קניונים והפעלתם, הן באוסטרליה, והן במדינות אחרות, בהן: ארה"ב ובריטניה. כיום נחשב פרנק לואי לאיל הון בקנה מידה בינלאומי עם הון פרטי הנאמד בכ- 4 מיליארד דולר.

פרנק לואי נמנה במרוצת 2005 עם המתעניינים ברכישת בנק לאומי, בעת שחבילת מניות הוצעה למכירה, במסגרת מכרז, ועד שנמכרה בפועל בנובמבר 2005 לקבוצת סרברוס-גבריאל. לואי יוצג על-ידי משרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' גם לאחר מכן. בראש המשרד עומד פרופ' יוסי גרוס, חותנו של אולמרט. גם בימים אלה משמש המשרד כבא-כוחו בהצעות שונות הנבחנות מזמן לזמן. בחודשים האחרונים נפתחו מחדש המגעים לשילובו בלאומי, במסגרת הקבוצה הרוכשת (סרברוס-גבריאל). איש העסקים אלפרד אקירוב, המיודד אף הוא עם אולמרט, נחשב אחד האישים הדוחפים לשילובו של לואי בלאומי.

במשרד עורכי הדין האמור נחשב עו"ד דוד חודק, שותפו הבכיר של עו"ד גרוס, לשותף הבכיר המטפל בלואי. עו"ד תמי בן-דוד, המשמשת במשרד יועצת מיוחדת, היא שליוותה מקרוב את תהליך ההפרטה. עו"ד בן-דוד מעידה על עצמה כחברה קרובה של בני הזוג אולמרט. "אני חברה של אהוד ועליזה הרבה שנים", אמרה ל- Nfc, והדגישה כי על-אף החברות היא לא נהנתה "ממנעמי שום דבר" וכך גם לקוחה. מיותר כמעט לציין, כי שכר הטרחה השמן ניתן למשרד שבראשו עומד עו"ד יוסי גרוס, מחותנו, כאמור, של אולמרט. לדברי עו"ד בן-דוד, פרופ' גרוס אינו פעיל כמעט במשרד ועל כן אין ניגודי עניינים בנושא.




הפגישות שקיים אולמרט בעיצומה של המלחמה

אולמרט שומר על קשרים קרובים מאוד עם עו"ד יוסי גרוס. וכך גם עם פרנק לואי. הנה, לדוגמא, כיצד נהג אולמרט בעניינים הנ"ל, וזאת בעיצומה של המלחמה נגד החיזבאללה. מתברר, כי אולמרט מצא זמן למכביר לפינוקים וארוחות עם גבירים. להלן כמה מהפרטים שנודעו ל- Nfc על סדר-יומו המרשים של מר אולמרט [אותו חשפנו כאן]:

• ביום שישי בערב (21.07.06) - ארוחת ערב בביתו של חותנו, עו"ד גרוס. בארוחה נכחו, בין היתר, עו"ד רם כספי, עו"ד ישראל קנטור, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק וגורמים נוספים. לאחר מכן דילג אולמרט לאירוע פרטי אחר, השני באותו ערב.

• ביום שבת בצהריים (22.07.06) - פגישה במעונו/ביתו עם שני אנשי עסקים: ידידו ומיטיבו, אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברת אל-רוב (אותו אקירוב שטרח לשלשל כספים לחשבונם הפרטי של בני הזוג אולמרט, עת רכש תמונות שציירה עליזה במחירים מפולפלים...); ועם איל ההון היהודי-אוסטרלי, מיודענו פרנק לואי.

שתי הפגישות הראשונות התקיימו, כאמור, מחוץ לביתו/מעונו של אולמרט. היציאה אליהן התנהלה עם כל האבטחה הנדרשת לראש ממשלה. מטבע הדברים, הפגישות הצריכו זמן רב, יקר מאוד, שהיה נכון להשקיעו בטיפול בבעיות הביטחון, ובשיחות מדיניות-ביטחוניות עם מי שצריך, ולא בפינוקים אישיים ובחיפוש אחר "זמן איכות".

נזכור נא, והדם עוד טרי, כי באותו יום שישי וגם ביום שבת הפציץ החיזבאללה את ישובי הצפון. כ- 100 קטיושות ביום שישי והרבה יותר מ- 100 ביום השבת. ואולמרט? במקום להקדיש את עצמו לענייני המדינה, בחר להסתופף בחברת שועים ורוזנים. הדעת נותנת כי לאולמרט היו סיבות טובות ודחופות לקיים את הפגישות. במיוחד עם פרנק לואי. מה שנאמר במעונו של אולמרט והתבשילים שרחקו שם, טעונים בירור רציני של הרשויות המוסמכות. מה שידוע עוד קודם לכן, הוא: לאולמרט היו תוכניות לא מעטות הנוגעות לפרנק לואי. בעת שכיהן כמ"מ שר האוצר, ובטרם הסכים אריאל שרון להבטיח לו מעמד של מ"מ ראש הממשלה, שקל אולמרט לעזוב את הפוליטיקה לטובת עסקים. אחד האישים שבהם דובר הוא פרנק לואי. והוא לא היה היחיד. למרות זאת, כאמור, אולמרט לא נמנע מטיפול באינטרסים העסקיים הקשורים לפרנק לואי – לא אלה שטופלו ישירות על-ידי פרנק לואי, ולא אלה שטופלו באמצעות משרדו של החותן, פרופ' גרוס.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

חוץ מזה הבחורות האלה שמתעוררות פתאום אחרי שנים (או שמעירים אותן כל האנטרסנטים) ונזכרות "שהזדיינו" עם דמות שאפשר לנצלה , הן בסה"כ פתחו גרסה חדשה של זנות עם שכר הולם , והחוקרים הם כמו סרסורים.

זאת מדינת ישראל !

יש קשר רק לשמאל.