סיפור היסטורי קטן ונחמד שלפחות אני לא שמעתי עליו עד אתמול, אבל נתחיל בעובדות מעניינות שעולות ממנו:

1. כל מי שחשב שרכבת נוסעת במישור רק כשהיא נגררת ע"י קטר.... טעה!

2. הבריטים ב 1942 היו יעילים יותר במניעת תאונה מאשר רכבת ישראל בזמנינו...

3. היה פה שמח

אז הסיפור הולך ככה: בתחילת אוגוסט 1942, ימי שיא המערכה במדבר המערבי, ארץ ישראל מהווה טריטוריה חשובה של האימפריה הבריטית - עורף שקט ובטוח יחסית לצבא הבריטי בצפון אפריקה ובו מתקני ייצור תחמושת, מחנות צבא ובתי חולים.

רכבת תחמושת חונה בתחנת הרכבת בלוד ואז מסיבה כלשהי מתנתקים שני קרונות תחמושת מהרכבת. הפרט המדהים הוא ששני הקרונות האלה, מכוח השיפוע האפסי לבדו, מתחילים בנסיעה עצמאית דרום מערבה לכוון הכללי של עזה, על אותה מסילה של היום... הקרונות נוסעים להם וצוברים מהירות וכאשר הם עוברים ליד רחובות (בין מכון וייצמן ל"מכון איילון") מעריכים עובדי הרכבת שהם הגיעו למהירות של 90 קמ"ש!

שני קרונות ללא מעצורים הם בעיה אחת, אבל רכבת בית חולים של הצבא הבריטי שנוסעת בכוון הנגדי, היא בעיה גדולה יותר. מסתבר שמערכת השליטה של עובדי הרכבת היתה יעילה מספיק כדי להבין את כל זה ולקבל החלטות נכונות. כדי למנוע התנגשות קטלנית כזאת מפקחי המסילה הפעילו מחלף רכבת ליד יבנה והיטו את הקרונות המשתוללים לזרוע מסילה צדדית ללא מוצא. הקרונות התנגשו במחסום שבקצה המסילה, עלו באש והתפוצצו. המקורות מספרים שהאש והפיצוצים נמשכו כ-4 ימים ורק לאחר מכן הצליחו כוחות כיבוי להשתלט על האש ולפנות את ההריסות.

אני חייב לציין שמה שהפתיע אותי בכל הסיפור הזה היא העובדה שהמסילה בין לוד ליבנה, שנראית כ"כ מישורית במבט רגיל, היא בשיפוע כזה שמאפשר צבירת מהירות ע"י קרונות שמתדרדרים ממצב נייח בתחנה מישורית! אולי שמומחים יוכלו להסביר יותר טוב, אבל ייתכן ובמישור מסילות סלולות היטב אמורות להיות בעלות שיפוע קבוע ככל האפשר וע"י כך לאפשר מצב שבו הקטר מפעיל כוח גרירה קבוע לאורך קטעי נסיעה ארוכים וע"י כך שומר על מהירות קבועה.


לגבי העגורן הענק: המקור מוסר עליו את הפרטים הבאים -

The breakdown crane is a Ransomes and Rapier, Ipswich, 36-ton capacity, 8 wheeled with two number four wheel relieving bogies, one of two ordered by the British Government Ministry of Supply for the War Department in 1940. It was known as Palestine Railway no. 10

.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

את ה"90 קמ"ש" אני הערכתי על סמך שנים של לימודי פיסיקה ומטמטיקה מעמיקים ועקשניים.

.

כמה שאני זוכר הרכבות בשנים האלה נסעו במהירות שאיפשרה לרדת לקטוף פרחים ולעלות חזרה תו"כ נסיעה.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

ואני מאמין שהסיבה לא היתה אימפוטנתיות של הקטר. אני לא יודע (אבל אחרים בטוח יודעים) מה היתה המהירות של רכבת מסע צבאית, אבל כאן מדובר על קרונות שנעים מכוח השיפוע.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h אני חייב לציין שמה שהפתיע אותי בכל הסיפור הזה היא העובדה שהמסילה בין לוד ליבנה, שנראית כ"כ מישורית במבט רגיל, היא בשיפוע כזה שמאפשר צבירת מהירות ע"י קרונות שמתדרדרים ממצב נייח בתחנה מישורית! אולי שמומחים יוכלו להסביר יותר טוב, אבל ייתכן ובמישור מסילות סלולות היטב אמורות להיות בעלות שיפוע קבוע ככל האפשר וע"י כך לאפשר מצב שבו הקטר מפעיל כוח גרירה קבוע לאורך קטעי נסיעה ארוכים וע"י כך שומר על מהירות קבועה.

ממש לא מומחה, אבל אם תסתכל על התמונה תראה שהמסילה נמצאת על חול, אולי הייתה שם "בריחה של חול מתחת האדנים.
וזה גרם לשיפוע.

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

.

אבל אם במרחקים מסוימים תהיה בריחה של החול (מה שדי סביר), זה בהחלט אפשרי. הקרונות יקבלו תאוצה בירידה, במישור יאיטו ושוב יאצו בירידה, אם היא מספיק ארוכה, הם גם יגיעו ל90 הקמ"ש. אבל הכל נמצא זה השערה, לא ממקור מוסמך

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)