01-12-2006, 09:37
|
|
|
חבר מתאריך: 06.04.06
הודעות: 201
|
|
כמו שכבר אמרו פה, יש בעיה בתפיסה ובחינוך.
העובדה שהורים מתערבים בצבא, ומדברים עם מפקדים בגלל שהילד שלהם נשאר שבת. זה בעייתי, ובמיוחד שבסוף מפקדים נכנעים ללחץ בגלל שההורים "מכירים מישהו שמכיר מישהו..." שמפעיל לחץ על המפקד. החייל הפשוט רואה את המצב מנצל אותו וכך קורה שבסיום טירונות מקבלים "חיילי שמנת, שלא יוצאים אם שום תוכן רציני, ממגוון התכנים שאמורים לעבור לחיילים בצבא.
אבל זהו לא שורש הבעיה. שורש הבעיה הוא בחינוך. כמה מבין האנשים הוותיקים בפורום, (40 פחות או יותר). שמעו לפני/לקראת הגיוס קריאות של "אל תתגייס" , או "אל תלך לקרבי" , "תנצל את הצבא כמה שתוכל". "הנה, אנחנו היינו קרביים ומה יצא לנו מזה", בקיצור :תדפוק את המערכת, אין לך טעם להתנדב, ולמה לתרום למדינה? המדינה עשתה/תעשה משהו למענך?
קריאות כאלו אני שומע מחברים ובני משפחה, כבר תקופה ארוכה (מתגייס בעוד חודש). הם מאמינים שאין טעם לתרום למדינה (למרות שהם תרמו), כי המדינה לא נותנת לנו כלום . בעשור האחרון (אולי קצת לפני/אחרי) עבר שינוי על בני הנוער. היום, כולם רוצים לדפוק את המערכת,להשתמט, לנצל ולא לתרום. הערכים האלו נעלמו מהחברה ההישראלית (בהשוואה לתקופות מוקדמות, בה ערכים אלו היו, לב לבה של החברה הישראלית).
כאשר בני נוער באים מרקע כזה, אין פלא שהצבא ניראה כך. כולם רוצים לעשות שירות קל ולא משמעותי, רוצים לנצל ולא לתרום. אז מה הפלא שמקבלים חיילי שמנת שלא יודעים/רוצים להילחם. ואלו שנלחמים לא עושים זאת מתוך אידיאולוגיה
הכל מתחיל ונגמר בחינוך, החייל המצטיין שיסתער קדימה, יעשה זאת כי חונך למצויינות חתירה למגע ואהבת הארץ. אולי זו הסיבה שהציבור הדתי-לאומי, הולך ותופס מקום של כבוד ביחידות הלוחמות, והם מפקדים מצטיניים. כי הם חונכו לכך. הם הלכו למכינה שאמרה להם "תיהיו לוחמים", "תגנו על הארץ", ו"ליהיות יהודי זה ליהיות לוחם...".
צריך שינוי בתפיסה הכללית ובחברה על מנת שיהיה שינוי רציני בחברה. כי חייל טוב הופך בד"כ למפקד טוב.
_____________________________________
practice leads prefectio
תודה לשחף דרור על החתימה
|