10-11-2006, 12:02
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 13.06.05
הודעות: 264
|
|
|
גיבוש בצבא רומא לפנה"ס (דמיוני)
החלטתי לפרסם כאן קטע נחמד שכתבתי פעם על גיבוש בצבא הרומי לפנה"ס ואיך זה היה יכול להיות.
- אז ככה לי קוראים יוליוס נרון ושבוע שעבר
נקראתי גשת לגיבוש של חיל הרגלים הכבד , לגיון 10 (נשר), צבא רומא.
הגעתי עוד יחסית עייף לשדה הגדול שמחוץ לרומא אחריי יום עבודה קשה בנפחיה שם אני עוזר לאבי, מפקד לשעבר בחיל הפרשים של לגיון 12 (קרנף), כיום הנפח המפורסם של ורונה.
אני בן 18 ויום גיוסי להגנת האמפריה קרב ובא.
רק בתחילת השבוע נודע לנו במרכז העיר על המיון לחיל הרגלים הכבד של הלגיון ה- 10 מי שנחשבו ללוחמים החזקים והטובים ביותר בזמנו.נקראנו להגיע למיון כל הבחורים שמתגייסים בעוד שנה ולהתייצב בבוקר יום שלישי בשדה הגדול שמחוץ לרומא.
הגעתי לשדה בו היו עוד אלפיי נערים כמוני מערים שונות באיטליה, הבולטים והמפחידים ביותר היו החבורה של הספרטנים, הם שלמדו להלחם כבר מגיל 5 וחיו חיים קשים נראו חזקים מאד פיזית וגם נפשית. לאחר כשעה כשכולם הגיעו ונרשמו אצל הפקידים הצבאיים עלה כרוז על הבמה הקטנה וחילק את כולנו לקבוצות,אני לדאבוני הרב חולקתי לקבוצה 50 (כללנו 10 בחורים) בה הייתי היחיד עוזר נפח מוורונה, 5 ספרטנים!! ("לא ברור מי עשה את החלוקה הזאת!") , 3 רומאים ועוד אחד מרג'ינה חקלאי. התחלנו בכל מיניי תחרויות ריצה, האבקות זריקת חפצים כבדים- כולם היו עשויים מברזל מוצק. הספרטנים נראו כאילו הם באו ליום כיף ואני מנסה לשרוד כל פעילות והפעילות הבאה. הכרוז עלה לבמה לאחר הפעיליות הללו והחל לקרוא בשמות של אלה שכבר לא נמצאו מתאימים ליחידה ולכן לא יזכו בהמשך המיון וישובצו בעוד כחצי שנה או שנה ביום גיוסם לאחד מהלגיונות האחרים ביחידות אחרות. אחריי זה הגיע החלק הקשה בו שמו לנו שריון, קסדת קרב, חרב חלודה ומגן לגיוני גדול. הכרוז עלה לבמה והכריז שכל מי שבמהלך הפעילות הבאה מרגיש כי הוא לא מצליח להחזיק את עצמו הוא לא לוחם ולא ראוי שהוא ישרת את האימפריה בתור חייל רגלי כבד של הלגיון העשירי!.
התחלנו לעשות שוב את כל התחרויות רק עם כל הציוד שעלינו ולבסוף הייתה בריכת בוץ בא התאבקנו בזוגות ושם הוחלט שמי שמפסיד 3 פעמים (כל אחד עשה משהו כמו 10 האבקויות) מנפים גם אותו מהיחידה. היה לי ממש קשה כל הציוד והבוץ והעייפות והרעב התחילו לתת אותותם, ניצחתי 3 קרבות ולאחר מכן נאבקתי 3 קרבות מול 3 ספרטנים, הם היו פשוט ברמה אחרת ואף אחד באותו יום מיון לא ניצח ספרטני בתחרות כלשהי או האבקות. ונשארו לי 4 קרבות ניצחתי 3 ובאחרון הגעתי למצב שאני כבר עוד שנייה מתעלף, כובד השריון היה קשה מנשוא וכשתפש אותי היריב הרומאי ליפפתי את ראשו בידי ונפלנו שנינו ביחד ושנינו התעלפנו במקום.
קמתי אחריי כמה דקות כבר הורידו ממני את השריון כולי חבול ושרוט עייף ומותש מתיישב אני והרומאי שבו נלחמתי בפינה קטנה בשדה. בפינה זו היו עוד אלפים שהיו פצועים קשה ורופאים עברו בינינו הסתכלו עלינו ורשמו דברים ושאלו שאלות.
לאחר מכן נאלצנו לעמוד להכרזת הכרוז שהכריז על אלה שעברו וייתגיסו בעוד כחצי שנה לחיל הרגלים הכבד של הלגיון העשירי. הייתי בטוח שלא עברתי הייתי מאד ממוצע בתחרויות,הפסדתי 3 האבקויות והתעלפתי ב-10, אך כאשר הקריאכרוז את שמי לא היה מאושר ממני קיבלתי תעודה שאותה אני צריך לשמור ליום הגיוס שמאשרת את גיוסי ליחידה זו, כולי נרגש ושמח.
כתבתי מאד בתמציתיות על המיון כי רק עכשיו חזרתי וכולי עייף וחבול ומחר אני אבלה כנראה את כל היום בין הנפחיה למרפאה העירונית.
כל שאלות נוספות אתם מוזמנים לשאול כאן ולקבל יותר פרטים.
שלכם יוליוס נרון.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
