|
תרגיל אבני אש: צעד בכיוון הנכון
צה"ל השלים באחרונה תרגיל מפקדות גדול בעקבות מלחמת לבנון, שנחשב הצלחה, בזכות הפקת לקחים ניכרת ורמת גבוהה של רצינות בכל הרמות. אלא שגם מעבר לגבול מפנימים את לקחי המלחמה ונערכים בהתאםרן פורת (22/5/2007)הכותב הוא עורך אומדיה וקצין במילואים
"מספרים שהאר"י הקדוש היה נוהג במוצאי שבת "בראשית", להדליק אש משתי אבנים להבדלה, לברך עליהן את הברכה - בורא מאורי האש, כפי שעשה אדם הראשון. על האבנים הללו נהג האר"י לומר: "המסתכל באורו בשבת רגילה, רואה את כל מעשה השבוע. והמסתכל בו במוצאי שבת "בראשית" רואה בו את המעשים שבכל השנה". (מתוך אתר "כמעיין המתגבר")
נראה, שזה היה הרקע לבחירת צה"ל לפני שנים רבות בשם "אבני אש" לסדרת התרגילים הרחבים שערך מדי מספר שנים, שהתמקדו בעיקר במפקדות הזרועות השונות. הווה אומר, שמן האש שמפיקות האבנים הללו, ילמדו כוחותינו לקחים התקפים לכל השנה.
בחודשים האחרונים מצאתי את עצמי במילואים בשני מקרים לפחות – האחד במהלך המלחמה, ולאחרונה נפלה לי הזכות לקחת חלק בתרגיל "אבני אש" במתכונתו החדשה והמורחבת, תולדה של הלקחים ממלחמת לבנון השניה. יצוין, כי עד לאחרונה תדירות תרגול מפקדות צה"ל, עד לרמת הדרגים הבכירים ביותר, היתה נמוכה. זאת ועוד, היחס אליו היה בגדר "תיק" והכרח מגונה שיש לבצעו, הוקדשו לו משאבים נמוכים יחסית ותשומת לב נמוכה עוד יותר. הגישה היתה – לעבור את האירוע ותו לא. בהתאם, גם הכוח המתרגל – אותם אלו שנבחרו לשחק את "האדומים", קרי האויב, השקיע מעט שבמעט והיו עסוקים לרוב בדרכים יצירתיות להעביר את הזמן עד תום התרגיל.
את שירותי (הקצר) במלחמה סיימתי בתחושות שליליות ובטעם חמוץ בפה. גם אם המקום אליו אני שייך תפקד היטב, באופן יחסי, אי אפשר היה שלא לחוש את הבלבול, המבוכה והמועקה, שבמלחמה הזו אנחנו לא מנצחים, אפילו לא בערך.
למדנו את הלקח, אולי
אלא שהשתתפות בתרגיל הפכה בתוכי את התחושה. הכוויות מהמלחמה האחרונה, הובילו למסקנת ועדת וינוגרד והרמטכ"ל אשכנזי שיש לתרגל – ברציפות וברצינות – את הכוחות מרמת החייל הבודד ועד למפקד העליון והדרג המדיני, בדגש על קבלת החלטות במצבי קיצון ואי ודאות. בהתאם, הוחלט לתרגל, בין היתר, את מפקדות זרועות הים, היבשה והאוויר, את זרוע המודיעין על שלל נדבכיה, את דובר צה"ל, פיקוד העורף וכיוב' גורמים בתוך הצבא. השנה השתתפו לראשונה גם משרד החוץ, גורמים במשרד הביטחון וחברים אחרים בקהיליית הביטחון הישראלית והתעשייה הביטחונית הישראלית, שניצלה את ההזדמנות כדי לבחון מערכות שונות במצב "כמו אמיתי".
עם זאת, ההבדל העיקרי לא היה בהיקף התרגיל – מאות רבות של מתרגלים ואלפי מתורגלים בכל הדרגים שעבורם נבנה מרכז פיקוד ושליטה גדול ומשוכלל – אלא בעיקר בהתייחסות. את התשתית לתרחיש דמיוני (כרגע, לפחות) שהוצג בתרגיל – שעיקרו מלחמה בגבול ישראל עם סוריה ולבנון, לצד התלקחויות בשלל גזרות – בנו לאורך חודשים שרשרת ארוכה של אנשי מילואים נאמנים, צעירים וותיקים. אלו גם אלו, התגייסו בהתלהבות לניהול מצג רחב ומרשים של התרחשויות רציפות בתוך שדה הקרב ומסביבו. ממבט מבפנים, יכולת לחוש כי המילואימניקים הללו, המסד העיקרי של התרגיל שחלק לא קטן מהם מתנדבים שמזמן יצאו לפנסיה, הרגישו אחריות ורצון לאתגר את אלו שכנגדם – הצד "הכחול" הישראלי. כך יכולת לראות בכל עבר מדי דקרון ובד ישנים, עטורי דרגות בכירות וזוטרות מכל מני תקופות ועליהם אותות מכל מיני מלחמות. מה שאפיין את מרביתם המכריע היתה תחושה שהפעם משתתפים במשהו חשוב, שיש לו משקל, ויכולת ללמד משהו או שניים את החיילים הצעירים, אלו שעדיין בסדיר או בקבע. אותה גישה אפיינה גם את הגורמים שמחוץ לצבא, שביקשו בצמא ממש לתרגל את החברים שלהם בהתפתחויות ולהציב בפניהם דילמות אמת.
עוד יצוין, כי אין זה התרגיל הראשון שנערך השנה. במרץ למשל נערך תרגול רחב של פיקוד העורף, משטרת ישראל וכוחות ההצלה שדימו אירועי סכנה דוגמת פיגועי טרור וירי טילים.
המעלה שבהפסד
וחזרה ל"אבני אש". מצד השלילה, הסביבה הצה"לית היתה מוכרת, ולא תמיד לטובה. לא פעם נתקלת במריבות על כבוד, אי תאימות בין יחידות (היו מי "שהריצו" אירועים קודם זמנם, וגרמו למבוכה ואי תאימות במידע שהוזרם), מילואימניקים שרצו רק "לגמור וללכת הביתה" ותלונות כאלו ואחרות (וגם אוכל, שעיקרו סנדביצ'ים משומרים ודברי מאפה עבשים). אבל, דברים כאלו הם כנראה בלתי נמנעים במקומותינו, ואין להלין עליהם יותר מדי.
זאת ועוד, המתורגלים, מנהלת התרגיל והתקשורת הקפידו להעביר היזון חוזר ("פידבק") בזמן אמת. לפי מה שדווח, הרמטכ"ל וסגנו התייחסו לאירועים בזמן אמת, העירו על פרטים קטנים והחמיאו או העבירו ביקורת לפי הצורך. תגובות כאלו היו מנת חלקם דרגים רבים בתרגיל, משני צידיו. בכלל ניתן לומר, שהדרג המדיני והשכבה הבכירה של הקצונה בצה"ל הביעו שביעות רצון רבה מהתרגיל, מהרצינות שהפגינו החיילים שהשתתפו בשני הצדדים (עמית וטורף) ומאיכות הדילמות שהונחו לפתחם של המתורגלים. התרגיל אפשר לבחון טכנולוגיות חדישות, ולעסוק "בפועל" בניסיון "לתקן לאחור" תיאוריות של הפעלת כוח, המשלבות את תפיסת "האפקטים" שאפיינה את צה"ל קודם למלחמה (בעיקרה, נצחון ברמה התודעתית, שהכיבוש הקרקעי הוא רק אמצעי להשגתה) עם התפיסות המוכרות יותר (עוצמת אש בשילוב תמרון קרקעי להכרעה בשדה הקרב, כמטרת הצבא).
אין כאן המקום לספר כיצד נגמר התרגיל ומהם הלקחים ממנו. גם אין מקום לומר שהכל היה ורוד ונפלא. לא בכך הדבר אלא במשהו חשוב אחר: בין אם ישראל ניצחה, הפסידה או הגיעה למבוי סתום בתרחיש הדמיוני שנכתב עבורה, העיקר הוא שלראשונה מזה זמן רב נדרשו קברניטיה, וגם השחקים הקטנים יותר, להכריע במצבי לחץ בדומה למצב מלחמה אמיתי. פעם היו מספרים שבעבר תרגילי צה"ל היו תמיד מסתיימים בניצחון ובכיבוש הגבעה של האויב, והמריבות היו רק על מי הגיע ראשון ליעד. מאז מה הפלא שלא נלמד מהם הרבה? הרי כישלונות (כמו זה האחרון בלבנון) הם המורה הטוב ביותר. אלא שלפני עשור לערך נרכשה מהאמריקנים מערכת תרגול ממוחשת ומתקדמת (שדומה לה מצויה גם בידי המצרים) ומאז אפשר גם להפסיד בתרגולי השטח, המדמים באופן מדויק יותר את המתרחש בשדה הקרב.
על ההבדל (הקל) בין המציאות והתרגיל
בעולם האמיתי, נראה כי גם בסוריה רואים את המראות ונערכים בהתאם. לפי המדווח בתקשורת, גם צבא סוריה האיץ את תוכניות האימונים שלו השנה, והתחיל במקביל לתרגיל הצהל"י גם הוא בסדרת האימונים השנתית. במקביל, ממשיכים בדמשק בעדכון תורות לחימה ובמאמץ ההצטיידות הנרחב, בעיקר ברוסיה ואיראן, שכולל רכש מערכות הגנת שמיים (הגנ"ש) מתקדמות, פריסת עשרות טילי חוף ים, המהווים גרסא איראנית של הטיל הסי C-802 שפגע באח"י חנית במלחמת לבנון וכן, הצטיידות בטילי נ"ט מתקדמים (כולל, ככל הנראה, דגמי מאטיס וקורונט שהצליחו לחדור את שריון "מרכבה סימן 4" במלחמה האחרונה).
כך, משני צידי הגבול, נערכים לתרחיש של התדרדרות למלחמה כבר בקיץ הקרוב, הגם שסביר להניח שהסיכויים הממשיים לפריצתה, על רקע המצב המדיני בעיקר, אינם גבוהים. אבל בצה"ל - וכנראה גם לא בסוריה – חדלו לסמוך על הערכות של "סבירות נמוכה למלחמה". מכאן, שכולנו תקווה, כי תרגיל "אבני אש" האחרון תרם לשיפור המוכנות של הצבא לאפשרות שתפרוץ מלחמה כזו בקרוב.
http://www.omedia.co.il/Show_Articl...hreadID=1014010 |
ראשי
צ'אט
24-05-2007, 06:55
מצב כלאיים
