27-12-2006, 04:51
|
|
|
|
חבר מתאריך: 20.12.06
הודעות: 6
|
|
כול מי שמסוגל ויכול, טוב יעשה אם יתנתק לחלוטין מהישות הציונית הרשעה,
ממלכת הרשע, יוותר על אזרוחתו הציונית ויברח רחוק ככול האפשר לצידו
השני של היקום.
ממלכת הרשע, בה עושקים אומללים ומוכי גורל. מתעללים ביתום ואלמנה
ובמהגרים שזה מקרוב באו.
לפי נתוני המשרד לקליטת המהגרים בישראל, באו לישראל ממדינות בריה"מ לשעבר, מינואר 1989 ועד סוף 2002, 939,427 מהגרים. בתוך עשור בנו המהגרים מבריה"מ לשעבר קהילה משמעותית, פוליטית וחברתית, בישראל. הקהילה צמחה מהתארגנויות קהילתיות שעיקרן התארגנויות במישור הבלתי-פורמלי. הקהילה צמחה משוליות בחברה ובמשק הישראלי, מניכור תרבותי בסביבה הקולטת, מהעדר מסורת של "תרבות אזרחית". לגיבושם הקהילתי של המהגרים והסתגרותם ברשתות חברתיות ייחודיות, תוך חיזוק זהותם כבני ארץ המוצא ושימור תרבותם, השפעה לא מעטה על יחסים בינם לחברה הקולטת.
ממצאי הסקרים שנעשו מורים שאחד ממרכיבי היסוד של הלם התרבות שחווה המהגר הרוסי, הוא דחייתו בידי האוכלוסייה המקומית בישראל או חלק ממנה. לדברי חוקרים רבים, כל ההגריה ניזונה מציפיות הנבנות לרוב משילוב של מידע ואשליות. אחת האשליות העיקריות של המהגרים היא השתייכות לקבוצה לאומית-הומוגנית ואוהדת. המהגר מצפה למקום שבו יהיה ככל האחרים ויוכל לשכוח שהיה קשור לקבוצת מיעוט השונה מהתרבות המקומית. במגע ראשון עם המציאות החדשה, מגלה המהגר את הפער בינה לציפיותיו. החברה הישראלית מתגלה כהטרוגנית ורבגונית הרבה יותר מכפי שתיאר לעצמו. הוא מגיב לזה לא פעם בדחייה ובהתבטאויות בעלות גוון גזעני. לפעמים הוא מרגיש שחלק מהאוכלוסייה המקומית, או כולה, דוחה אותו, ללא הסבר.
בשישה סקרי דעת הקהל בקרב אוכלוסייה יהודית בוגרת בישראל, משנת 1986, טרם בואה של העלייה ההמונית מבריה"מ, ועד שנת 1994, חלק משמעותי מהציבור הוותיק גילה יחס חיובי להגירה ולמהגרים. אך יש החרפה והקצנה בעמדות השליליות של האוכלוסייה מסקר לסקר, לאחר תקופה קצרה של התרוממות רוח עם בוא גל ההגירה הראשון בחודשים הראשונים של שנת 1990. כהדגמה לתהליך זה ניתן לראות סקר שנעשה בפברואר 1990, ובו התנגדו 4% בלבד מהציבור הישראלי לכניסת המהגרים מברית המועצות לשעבר למגורים בכניסה או בבניין שבו מתגוררים ותיקים. ביולי 1994, היתה זו העמדה של 25% מהציבור בישראל.
מגמות אלה בולטות גם בסקרים נקודתיים לא-מעטים שנעשו במהלך גלי ההגירה בקרב הנוער והאוכלוסייה הוותיקה בישראל. הסקרים בקרב הנוער בישראל מעידים גם על קיום סטריאוטיפים שליליים כלפי ההגירה הרוסית. סט הסטריאוטיפים הנפוצים בתקשורת מאותה תקופה: רוב המהגרים חיים נפרד מהחברה ישראלית, לא מעוניינים בתרבות ישראלית, שוהים בשכונות עניות, הגברים קשורים לעולם התחתון והם שיכורים, המהגרים אלימים כלפי ילדיהם, הנשים עוסקות בתעשיית הסקס, רוב המהגרים אינם יהודים ולא רוצים ללמוד עברית. לסיכום, אשמת אי-הצלחתם בחיים החברתיים בישראל היא שלהם בלבד.
לפי הנתונים יותר ממחצית הציבור היהודי הוותיק בישראל מציין את ההשפעות השליליות של ההגירה בתחום הפשיעה. חלקו של הציבור המציין השפעה שלילית מאוד בתחום זה גובר ב-2003. תפיסה זו רווחת בציבור הישראלי ומחוזקת על ידי העיתונות, כפי שצוין, החל מ-1992. העמדות הסטיגמאטיות של הציבור הוותיק בישראל וכלי התקשורת בעברית הביאו להתרחקות בין שתי האוכלוסיות, ויצרו בקרב המהגרים גיבוש וחיזוק הסטריאוטיפים השליליים ביחס לחברה סביבם, הגבירו את תחושות הניכור ביניהם |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
