אני כבר לא יכול יותר. מלהיות ממוין לשחקים ותלפיות אני מגיע לקורס הכי מחורבן בצה"ל, למרות שאני מבקש לצאת לא נותנים לי לא משנה מה, ועכשיו אני נדפק, שוב ושוב ושוב. אני כבר שבוז מעבר למה שאני מסוגל לסבול.. אני מדבר על בכי בלילות, על זה שאני לא מפסיק לחשוב על "מה היה קורה אם...", אני אפילו הולך לקב"ן, אבל שום דבר לא עוזר... אני לא רוצה לצאת מהצבא אבל אני גם לא רוצה לבזבז 3 שנים (2 כמעט עכשיו) על כלום... ואף אחד לא מוכן\יכול לעזור לי.

אני תמיד רציתי קרבי, אבל מאחר ואני בן יחיד לא יכולתי... אז אחרי חצי שנה ויתרתי על זה. אני חתמתי ויתור על 2 ממסלולי שחקים, כי מה לעשות קבע זה לא בשבילי, ואוי ואבוי איך אני מתחרט על זה, אין לכם מושג. אני קורא פה כל היום על אנשים שמתקבלים למטכל, לטייס, גם לשחקים, לכל דבר, ואני תקוע פה, ואני לא יכול להפסיק לחשוב על איך לעזאזל הגעתי למצב הזה? הייתי יכול כל כך לתרום לצבא, אבל שום דבר לא יצא לפועל. מה עוזרים לי נתונים שאין אף אחד שידאג לי?



סליחה על החפירה, זה מהתסכול

בחיים אל תוותר ובחיים אל תתיאש!

אין דבר שאתה לא יכול להשיג.

גם לי היה חבר שהוא בן יחיד. שיבצו אותו בקורס מכים של מגל הוא עשה בעיות ותקעו אותו כאפסנאי!
אחרי הרבה שיחות שלו ושל אמא שלו עם כל מני מוקדי פניות בצהל העבירו אותו תפקיד ועכשיו הוא תכניתן במדיעין!
תתחיל לחשוב איך אתה יוצא מהמצב שאתה נמצא בו במקום להתמרמר.
בהצלחה.

חח גם אני הייתי מ"כ... אותי לא תקעו כאפסנאי, אבל אין מי שיעזור לי, כי מהמרמור אני הופך לאדם מאוד אפאתי ואדיש.. כשסירבתי לפתוח מחזור והסא"ל אמר לי 21 יום מחבוש, אמרתי לו "זהו?"... אז מי יעזור לי? אבל תודה על התמיכה תוכל לפרט יותר לגבי איך הוא עבר?

אני לא ממש יכול לעזור לך אבל אם זה משנה משהו - אני ממש מבין אותך.

גם אני עשיתי את אותה טעות מטומטמת, גרמתי לעצמי לעוף ממסלול טוב..לא מ"שחקים" אלא מ"גאמא" אבל מה ההבדל?
הגעתי לטירונות תותחנים וסבלתי ברמות.. ואז יצאתי לקורס של מקצוע שהוא (לדעתי לפחות) - מעאפן, כי פשוט קפצתי על ההזדמנות לצאת, לא משנה לאן.

אחרי זה ביחידה הצלחתי לעבור תפקיד (עם עזרה ענקית מהמפקדים) ועכשיו לא כזה רע.. אבל לא עובר יום שאני לא אומר לעצמי "הייתי יכול להיות......."

תודה על התמיכה ולאיזה קורס? נתנו לך עוד קורס אחרי שיצאת מאחד או שלא סיימת את הראשון?

קורס אלחוטנים.
בכל טירונות של תותחנים חייבים להוציא מספר מסוים של אנשים לקורס אלחוטנים ומספר מסוים לקורס חובשים.
אני יצאתי באפשרות הראשונה.
(ד"א - אם תשאל תותחן במקרה מי יצא לקורסים האלה הוא יגיד לך "אה זה הסמרטוטים של הטירונות").

--
הקורס היה דווקא די סביר.. כל האנשים שהיו איתי בלי יוצא מהכלל היו באמת אנשים שבכיף הייתי נשאר איתם כל השירות.. אבל המקצוע עצמו מעאפן.

ביקשתי לעבור קורס - אמרו שאי אפשר בלי להיפלט למז"י קודם ואז לך תדע איפה תיפול אז המשכתי, סיימתי את הקורס ונהייתי אלחוטן באיזשהו בסיס של תותחנים.

אחרי כמה חודשים המפקד שלי שם אותי במחשוב, אז עכשיו נחמד לי אבל שאני אגיד שלא הייתי מת להיות עכשיו בגאמא? אין מצב.

בקשר לקורס - לא נתנו לי עוד קורס, אבל לא באמת התאמצתי להשיג. מה אכפת לי איזה מקצוע כתוב לי בשלישות?

אני יכול לומר לך שזה לא התפקיד, אלא מה שאתה עושה ממנו ובעיקר האנשים.
באיזה תפקיד תקעו אותך שאתה מגדיר בתור "הכי מחורבן בצה"ל"?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מ"כ טירונים. ואני יודע שיש תפקידים שהם עצמם גרועים יותר, אבל יש להם יציאות טובות יותר בד"כ. אף תפקיד לא "הכי מחורבן בצה"ל" כי תמיד יש יותר וזה תלוי גם בבנאדם. אבל בשבילי התפקיד הזה היה שואה.

זה לא ממש מאתגר להיות מ"כ טירונים?
אישית זה משהו שהייתי רוצה לעשות מתישהו בשירות.

בכל מקרה, אני לא מדבר סתם.
אני הייתי החייל הכי שבוז בצה"ל ועברתי מתפקיד לוחם למקצוע טכני שלא קשור אלי בשיט, תחשוב על בנאדם שלמד תאטרון שפתאום תוקעים אותו בתפקיד עם מכשור אלקטרוני, מפתחות וברגים וכו'.
בכל מקרה, הנקודה היא ששיניתי גישה. אחרי שנתנו לי אופציה בתור נע"ת לעשות עוד איזה תפקיד מהצד, שדווקא רציתי, פתאום הבנתי שזה לא התפקיד שבעייתי אלא אני.

אז שיניתי גישה, ואני לא אשקר לך, אני לא אגיד שנהייתי מאושר עכשיו פתאום בגלל זה, אבל נהייה לי הרבה יותר טוב וממשיך להשתפר, במיוחד כשלמדתי לקחת אחריות וליזום, וככה גם התחלתי להתקדם לתפקיד יותר משמעותי. בסופו של דבר אני כבר מרגיש שהשתנתי לטובה בתור בנאדם והצבא כבר לא בזבוז זמן מבחינתי, וזה כבר רווח. העניין הוא שגם אם יעבירו אותך תפקיד אתה עלול להיות באותו מצב בדיוק. תחפש את מה שטוב בתפקיד, כמו זה שאתה יכול לשנות לאנשים, כי אתה עובד בעיקר עם אנשים שצריכים הכוונה ואתה בדיוק מה שיכול להפוך את ההתחלה שלהם בצבא למשהו טוב ומקדם במקום לסתם שואה.

גם לי יש את התסכול הזה ואת ה"מה אם..", אבל אני מנסה להפטר מזה.
ומה שיפה זה שהכל בא מבפנים, זה פשוט מקרין החוצה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אתה מ"כ במגל או בחה"א?

במודיעין, דרך מגל. זה אותו דבר בזיקים ניצנים וכו'.

וזה ממש לא מה שאתה חושב. זה מ"כ טירונים בטירונות שמתעסקים אך ורק בקקי. כולם שם מזויפים, משחקים אותה וזה מגעיל אותי. כולם שם חושבים שהם יותר טובים מהטירונים, ולאט לאט זה מתחיל לחלחל להם לתת מודע והם חושבים שהם יותר טובים גם ממך. זה לא רק התפקיד זה גם האנשים. התפקיד עצמו הוא בזבוז זמן... יכול להיות שיש אנשים שזה מעניין להם, אבל למרות שאני לא אגואיסט, אני לא רוצה, לא לכוון אנשים, לא להדריך לא כלום. אני פשוט רוצה להתעסק עם עצמי באיזה משהו בצבא, לא רוצה שיהיו מתחתי אנשים, פשוט לא רוצה. כזה אני, אני אוהב לעבוד וללמוד, ורק רציתי לעשות משהו שימצה את הכשרונות שלי. נכון שיש המון אנשים שלא מקבלים את מה שהם רוצים, אבל זה אוכל אותי מבפנים, באמת, אני מרגיש כאילו זה משנה אותי, כאילו לא אכפת לי כבר מכלום, כאילו הגעתי לתחתית (למרות שכשאני חושב על זה א ני מבין שלא באמת הגעתי לתחתית, אבל ככה אני מרגיש) וזה מייאש ברמות שלא מגיעות לי.

אז תנסה לעבור.
טופס 55, קב"ן וכל דרך אפשרית.

אבל אל תשאיר את עצמך תקוע באוויר, זה הכי גרוע.
זה או שאתה מפנים שאתה נשאר ועושה את המקסימום או שאתה עושה הכל לצאת. אבל אתה לא נשאר וסובל, זה הכי גרוע. ואם אתה לא מצליח לצאת אחרי יותר מדי זמן, אולי זה הזמן להפנים שאתה נשאר.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני יצאתי כבר, אני עובר, אבל מה הסיכוי שזה יהיה יותר טוב?

לאן אתה עובר?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.