ערוץ 1 מדווח שבפרקליטות מחוז צפון מכינים כתבי אישום כנגד 15 מהמשתתפים בלינץ', וסעיף
האישום שם, יהיה גרם מוות ברשלנות.

------------------------------------------------------------------------------------------

אין גבול לפוליטיזציה המביכה. נתן-זאדה הוא פושע שנלכד, והוחזק כפות על הרצפה, כשהסתערו
עליו והרגו אותו במכות. די מוזר לראות כאן "רשלנות" כלשהי. גם הריגה נראה כמו כתב אישום קל
יחסית, אבל בואו נגיד שלא התכוונו להרוג אותו מראש (נניח...) - עדיין מופלא לחשוב שאותה רשות
אכיפת חוק, הולכת להכין אישום ב-ר-צ-ח, כנגד שי דרומי. הפוליטיזציה המחפירה של המערכת הזו,
ממשיכה - והכל על גבו של האזרח הפשוט. אגב, למי שחושב שרוצחי עדן-נתן-זאדה זכו להקלות, רק
בגלל שמדובר ברוצחים של רוצח, נזכיר גם שאלה שרצחו את בכור ז'אן ומשתתפי הלינץ' ברמאללה,
גם הם לא הואשמו בסעיפי רצח (במקרה של משתתפי הלינץ', הואשמו חוקריהם ב"נקיטת אלימות
מופרזת" כלפיהם...).
מסתבר שלא מספיק שערבים שרוצחים יהודים, יודעים שמאסר עולם כנגדם, הוא המלצה בלבד,
הרי שבדר"כ בכלל נמנעים ממיצוי הדין עם רוצחים ערביים, בעוד שעם חפים מפשע יהודיים, נקבע
שגם אל להם להגן על עצמם, ואם יעשו זאת - הרי שהם רוצחים (לא "גורמי מוות ברשלנות", כמו
מי ששוברים ראשו של אדם כפות...).


הוסף בעריכה: מצאתי את עונשו של אחד מחמשת החלאות שרצחו את בכור ז'אן:
גריב עמאש - נידון ל7 חודשי מאסר (נקבע שלא ניתן להוכיח עבירת הריגה - כנראה שבכור ז'אן
התאבד...).
http://www.nfc.co.il/ArticlePrintVe...850&subjectID=1

עדיין היית זועק לו היה מדובר במחבל ערבי?
ולא, אני לא צבוע.
מחבלים צריך להרוג, במקום לאסור אותם בתנאי 5 כוכבים,
בבתי הכלא הביטחוניים בארץ, ובמילא אותם מחבלים משתחררים כל כמה שנים
בגלל "נחמדות" ישראלית, או עסקות שבויים.

לא אכפת לי שזאדה מת - אכפת לי שהאכיפה כלפי רוצחים כאן, היא פוליטית. יהודי שהגן על עצמו,
בתוך ביתו, מפני קבוצה של פושעים, מואשם ברצח. חבורה של אנשים שרצחו רוצח אחרי שנתפס
ונכפת - מואשמים בעבירה שכל בנאי כושל עלול להיות מואשם בה.
רוצחי בכור ז'אן ישבו פחות מחצי שנה. גם אותם האשימה פרקליטות מחוז צפון. אתה כמובן תתקשה
לזהות קשר...
נסה להתגבר על הצורך הכפייתי שלך להגיב לי כמו אוטומט (ולאשש כל טענות הימין על הכשל הלוגי
שהשלומיסט הממוצע סובל ממנו, שלא באשמתו...) - ונסה לחשוב לפני שאתה יורה.

אולי היית מתלהם מדוע יש בכלל כתבי אישום.
היית מתלהם במידה וסוכני השב"כ היו מורשעים עקב פרשת קו 300, לא?

הגיע הזמן שתחליטו תקליט, ותמצאו מלים חדשות, כדי לקשט את אוצר הקךישאות העבשות שלכם.
ברגע שתראה לי שבעיניך יורם שקולניק פעל כשורה כשהרג את המחבל (בזמן שגיבורי המחנה שלך,
עמדו בשורה וקראו לעשות בו שפטים - מה שהוביל להרשעתו ב-ר-צ-ח), אוכל להתייחס אליך בטיפה
יותר רצינות, מבטיח.
עד אז, אני נאלץ להתייחס אליך בתור פטיפון-משנה של השלומיסטים (משתמש בקלישאות המוכרות,
אבל בגלל גיל צעיר והעדר ידע - נאלץ להשתמש בעיקר במלים מאפיינות-מחנה, ולא בדוגמאות
שמראות איזשהו בדל של הגיון...).

מכיוון שאין לך מושג ירוק מה היה הדבר החמור בפרשת קו 300, הרי שקשה להתייחס לקביעתך
בנושא...

יש הבדל בין "לדעתי צריך לתת לרוצחים עונש מוות" לבין "לא אכפת לי אם הורגים אותם". קו ברור עובר בין שני הדברים, ולדעתי חשוב מאוד להישאר בצד מאוד מסויים שלו.

סאשה הסוס, סוכן אוסינט.‏

לא חבורת ברברים מהרחוב.

סאשה הסוס, סוכן אוסינט.‏

ואף בישרת לנו ש"היה עליו לירות לעבר הרגליים" (שזה כמובן דבר ריאלי מאוד באפילה מוחלטת,
כאשר מתקרבים אליך, לא פחות מארבעה דוברי ערבים, ששברו מנעולים בביתך, והרגו לך את
הכלב...).
מבחינתך קשיחות עם מחבלים, היא דבר שקשור בעיקר במוצאם. עובדה שלא טרחת לכתוב מילה על
רוצחי בכור ז'אן. מי שחבט למוות באדם כפות, ביצע עבירה של הריגה (לפחות) - ולא משנה שהכפות
הוא רוצח.
יורם שקולניק התנהג בדיוק כמו חבורת הלינצ'אים הזו (טוב, נו, הוא הסתפק בירי במחבל, ולא היכה
אותו למוות) - וחטף הרשעה ברצח.

אולי הוא לא ידע במי מדובר, אבל עדיין, אפשר לזהות אם המטרה מאיימת באופן ממשי, ולפעול לפי ההנחיות. עובדה, כשהוא התחיל לירות, כל ארבעת הגברים התפזרה וברחה, או לפחות ניסתה.
אני לא יודע את מהות הירי, אבל הבנתי, שההגנה טוענת, שהוא ניסה לירות לאוויר, הנשק לא ירה. האדם לא מוסמך, אין לו רישיון, אז מן הסתם שכנראה לא ידע מהן ההנחיות הבסיסיות לפתיחה באש.

אתה שירתת בקרבי? דע לך שבצבא שלנו, כלפי ממש מחבלים (ולא פורצים), הנוהל הוא קודם לירות בפלג גוף תחתון (במידה ואין איום ממשי ביותר, דהיינו, זיהוי נשק קר, מטרה מתקרבת ולא עוצרת - הנוהל הוא לפגוע בפלג גוף תחתון ולגרום לעצירתה).
כמובן שהנהלים משתנים לפי קוים וידיעות מודיעניות, אבל בעיקרון, זה הנוהל.

אני יכול לספר לך, על מקרה טראגי נורא, של בן משפחה, שנורה למוות.
טכנאי מזגנים מוכר לבית ספר, נכנס לבית ספר בבני ברק, השומר לא רצה להכניסו עקב ויכוח, ופתח באש, מטווח קצר, ישר לראש! במידה והיה נוהג לפי הנהלים, האירוע הטראגי היה נחסך.
כמו-כן, יש מקרים רבים נוספים של תושבים שיורים בפורצים , ובדיעבד מסתבר שירו בבני משפחתם (היה מקרה דומה בשנה האחרונה). נשק זה לא משחק, וצריך להיזהר, במיוחד אם אין לך רישיון.

(לילה, ביתו של אואזיס המבוגר. אואזיס שומע קולות בערבית בתוך ביתו, וחרחורי גסיסה של כלבו האהוב).
"שלום, האם אדוני יוכל לבשר לי מדוע נכנס לבית ומהן כוונותיו?"
"אהלן, נכנסתי ללבית כדי לקחת הד'א אלבּלאסמה".
"האם אדוני מתכוון לשחוט אותי ואת בני משפחתי?"
"אני סריך ךהתייעס עם שלושת השבאב שבאו איתי".

(הפורצים משוחחים בלחישות בקצרה)
"אנקטלהו?" (שנהרוג אותו?)
"בעריפש" (לא 'דע)

"טייב, חוואג'ה אואזיס, החלטנו לא להרוג אותך".
"חן חן וליל מנוחה. תזהרו על הפלאזמה כשאתם יוצאים - הדלת צרה"...


דע לך שבצבא שלנו הוראות הפתיחה באש הן הדבר הכי עמום בעולם, וההתייחסות אליהן אחידה
כמעט כמו התייחסותך לרוצחים (יהודים להרוג, ערבים לצל"ש...). הוראות פתיחה באש של אדם
אדם בביתו כשנכנסו אליו ארבעה חשודים דוברי ערבית הם דבר ברור וחד: אש! לו שי דרומי היה
מקושר, הוא אפילו לא היה נעצר. בגלל שאין לו קשרים, הוא שעיר לעזאזל של הנטייה הכרונית
לפייס את הבדוויםפ ופטרוניהם השלומיסטים, ולעזאזל שלטון החוק וזכותם של שומרי חוק לישון
במיטה ולא בדיר...


המקרה של טכנאי המזגנים שתיארת, התרחש כמובן באופן אחר לגמרי, וצר לי לבשר לך, אבל
לו המאבטח היה צבר מאנ"ש, ולא רוסי שכמעט ולא יודע עברית - הוא לא היה יושב דקה.
ההוראות למאבטחים במקרה של חשש מפיגוע התאבדות, היא וידוא הריגה חובה. יודע למה? כי
מספיק שהאצבע של הנפגע תזוז - ויהיה בום. המאבטח ההוא היה שעיר לעזאזל. שלושה
מאבטחי תחבורה ציבורית הרגו במכות הומלס תהמוני באמצע רציף ארלוזורוב - ושלושתם לא
ישבו דקה, שכן התקבלה טענתם שהוא היה חשוד. הם דיברו עברית שוטפת, ולמרות שטיעוניהם
היו פגומים בהרבה מטיעוני מאבטח ביה"ס (שההרוג סירב לאפשר לו לבדוק אותו), הם הלכו
הביתה.
כל מאבטח שהחזיק נשק ועבר תדריך, יכול לספר לך שאין ערך לירי לרגליו של מחבל מתאבד,
וגם לא מופיע ירי לרגליים בהוראות פתיחה באש באקדח, אלא ירי על מנת לפגוע.

הכנס לך לראש - אנשים לא יורים בשביל הכיף. בכל המקרים הללו - היו סיבות טובות לירות,
והסכנה לא לירות, בכל המקרים האלה, עלולה להיות גדולה מהסכנה מה יקרה אם כן יירו. אני
מבין שעבורך נשק זה משהו שמחכים לגדנ"ע עבורו, אבל נשק נועד להגן על אנשים. כשחודרים
לביתך, או למקום שעליו עליך להגן - הוא הכלי שאמור למנוע את הסכנה הזו.

הבחור שירה בבן משפחתו, היה לוחם מצטיין ביחידה מובחרת, שזכה לתעודת הוקרה, פחות
משבוע לפני שירה באחיו (שלמרבה הצער נכנס לבית דרך החלון). זוהי טרגדיה, בדיוק כפי שקרה
לבן משפחתך, שסירב להזדהות בפני מאבטח שלא הכיר אותו.

נסה, פעם אחת בלבד, לכתוב משהו שיש לך מושג עליו. זה ידהים כ"כ, ואולי עוד יגרום לך להצליח
לא להתבזות...

התפתח בין הטכנאי לבין המאבטח ריב אישי, המאבטח לא בדיוק ירה בו בדיוק מתמימות ויושר.
אלון ז"ל לא נראה כלל חשוד, מדבר עברית רהוטה כמו רבים אחרים, והמורה שנחכה קרוב לשער, הכירה אותו.

שנית, בקשר למקרה, אני לא מצל"ש את הערבים, ולהפך אני נגד עצירתו המהירה של שי דרומי. אתה מכניס לי מילים לפה.

ושלישית, הבדואים היו רחוקים ממנו מרחק יחסית רב. עובדה, כאשר התחיל לירות, הגברים ברחו! ולא התסערו עליו כדי להרגו. לא נורתה יריית אזהרה כלל. אך לפי ההגנה, שי ניסה לירות יריית אזהרה, אך הנשק לא פעל.
אני רק מדגיש את הצורך הבסיסי בזהירות, כדי למנוע טרדיות מיותרות, ובכלל את הצורך החשוב לעבור הכשרה ולקבל רישיון כדי להחזיק בנשק.

אגב, אתה טועה בקשר לגילי, גדנ"ע עברתי לפני שנתיים. אני בן 19 וכמה חודשים.
כנראה שאתה אוהב להתנגח בדיונים שלך, אני מצפה לקצת תרבות דיון ממך.

עברית רהוטה יש לכל ערבי מלוד, רמלה, יפו ולרבים מאלה שגרים בחיפה(ואם תראה את ההצלחה
של הפלג הצפוני שם, תבין שזה שעוד לא יצא משם מפגע מתאבד, זה סתם מקרה...).
לסרב להבדק אצל מאבטח זה עילה לאי הכנסת האיש פנימה. מצער נורא שאדם נהרג בגלל שהרגיש
צורך לעשות אבו עלי על מאבטח (זו הבעייה הכי גדולה שיש למאבטחים בכל מקום בארץ: לזהות מי
מבין עושי הצרות בבדיקה, הוא באמת מסוכן - והידיעה שאם יטעו, הם יהיו השעיר לעזאזל).
מרגע שעולה הצורך לירות - אין ירי לרגליים, שכן התרחיש הוא של מתאבד, וכל ירי שלא הורג, הוא
חסר ערך מבצעי לנטרול המתאבד-לכאורה. לך וקרא כל חוברת משטרתית על הוראות ירי שניתנת
לבעלי רשיון לאקדח. הם אוסרים לירות - אבל במקרה שנוצר צורך לירות - אין ירי לרגליים, ואני מקווה
שכבר הצליח לחלחל לך פנימה, למה אין ירי לרגליים...

שמו של הגיבור שהגן על ביתו, הוא שי דרומי. אתה כתבת כאן לפני יומיים על ש"לא ירה לעבר רגלי
הפורצים, ועל שהתכוון להרוג אותם", כאשר ברור שאין לך מושג מהי משמעות חדירת דוברי ערבית
לתוך ביתך, אחרי שפרצו פנימה והרעילו כלב שמירה. ירי בהם הוא הכרח, וזה שהיורה נענש, זה
מתוך כסת"ח משטרתי (שמאפיין גם חוסר הגיבוי שלה למאבטחים שאינם מקומבנים).

אין שום צורך ביריית אזהרה. הוא הזהיר אותם (למרות שהיה פטור מכך, מתוקף העובדה שהם
אלה שנכנסו לביתו, והרגו ת'כלב), והם המשיכו להתקרב.

הזהירות מחייבת להרוג ערבים שנכנסים לבתי יהודים. לך קרא בקבוץ מצר כשערבי נכנס לתוך
בית יהודי. קרא מה קרה באדורה כשערבי נכנס לתוך בית יהודי. בשני המקרים לא ירו בחודר.
יש גוויות של ילדים כתוצאה מכך. שי דרומי לא צריך לשחק פוקר על חייו וחיי בני ביתו, רק בגלל
שלנער הצעיר אואזיס, נראה שחיי משפחת דרומי שווים פחות מחיי אלה שפרצו לביתם.

כל פורץ בתוך ביתך, צריך להיירות, בעידן זה של פשיעה אלימה - ועל אחת כמה וכמה כאשר
מדובר בדובר ערבית, מה שמגדיל את הפוטנציאל לפיגוע חבלני (וכבר היו לנו, כאמור חדירות
לבתים על רקע חבלני - וסמיר קונטאר, המשוחרר העתידי, נטל חלק בחדירה כזו. אני מניח שגם
בו לא היה צריך לירות, לו היה ניתן - אלא לחכות שהוא יתחיל...).

שוב, אני אחזור בשבילך.
אני נגד מעצרו המיידי של שי דרומי, ובכלל, שי חשודברצח, נתון מגוחך ועצוב כשלעצמו.
אני רק טענתי ואטען שוב, זהירות היא שם המשחק. הבדואים פרצו לתוך החווה, שנינו לא יודעים מה בדיוק עבר על שי באותם רגעים, אומנם שנינו בטוחים שאלו היו רגעים קשים.

יש צורך בלעבור הכשרה, ולקבל רישיון בכדי לההשתמש בנשק. וכאן, אני לא מפנה אצבע מאשימה כלפי שי, אלא כלפי אוזלת ידם של אוכפי החוק. לפי מה שהבנתי החוואים פנו עשרות פניות בנוגע לתופעה הזו.

שנינו לא יודעים מה בדיוק קרה, ויש צורך לחקור כל אירוע. יש תרחישים רבים , במידה ואותם בדואים היו רחוקים ממנו עשרות מטרים רבים, מן הסתם שהיה בידו יכולת אזהרה.

בכל מקרה, מה בקשר לירי? האם כל אזרח יכול להשתמש בירי כהגנה עצמית גם אם אין לו בידיו רישיון והכשרה לפי חוקיה של מדינת ישראל? (אני שואל ברצינות).

ובקשר למאבטח, הוא לא פעל בדיוק מתמימות ומיושר. המאבטח ראה מה יש לטכנאי בתיקו, רק לאלון לא היה מסמך מזהה, זה הכל. המורה הייתה קרובה לשער הכירה אותו.
המאבטח לא הבין כמו שצריך את אלון, בגלל שלא הבין עברית כמו שצריך.

מאבטח מקבל אקדח אחרי הסבר קצרצר, ומטווח עלוב שבו, לעתים קרובות, התוצאות מפוברקות.
חייל 02 מקבל רובה אוטומטי אחרי מטווחון איפוס עלוב (כשמאפסי נשקו בחלקם כלל לא יודעים לאפס
נשק...).
שי דרומי בוודאי לא מוכשר פחות מאלה לשאת נשק - ובכל מקרה כל נושא נשק, מיומן ככל שיהיה,
לא היה נוהג אחרת ממנו, אלא אם כן, הוא לוקח סיכון קריטי.

שלום (צ'רלי) שלוש היה לוחם ימ"מ מצטיין. כאשר המחבל הרוצח עומר אבו סירחאן, השתולל ברחובות י-ם, ודקר אזרחים, פתח צ'רלי במרדף אחריו. הוא טעה טקטית וירה לעבר רגלי המחבל.
המחבל נעצר, הצליח להסתובב ולהפיל עצמו על צ'רלי, שהמאסה שלו הייתה קטנה בהרבה מזו של
המחבל. הסכין חדרה לחזהו של צ'רלי, והוא מת במקום. אבו סירחאן מצא כוחות להתרומם ולרצוח עוד
אישה, בטרם נלכד. לו ירה בו צ'רלי על מנת להרוג (דבר שהיה מסוגל לו, כפי שהוכיח המדוייק שלו
בשתי רגליה של מטרה נעה), היה הסיפור נגמר - אלא שאז היו חכמים מספרים לנו שצ'רלי לא נהג
בשיקול דעת בשימוש בנשק, ולא היה חייב להתנהג כך...

אני נגד החזקת נשק ללא רשיון. מצד שני, כל חוואי בארץ צריך להיות זכאי לקבל רשיון באופן
מיידי, אלא שהבירוקרטיה של משרד הפנים מעכבת זאת.

לחייל אין רישיון לאחזקת נשק.
בכל מקרה, אתה בקושי תראה חיילים מהקרייה שיוצאים עם נשק אם בכלל (במיוחד בימים אלו אחרי הוראות של סגן הרמטכ"ל).
גם רוב טירוני החי"ר לא יוצאים עם נשק לכל אורך הטירונות + אימון מתקדם (סביבות ה-7-8 חודשים).

ותוספת קטנה, בקשר למאבטח.
הוא לא פעל בדיוק מתמימות ומיושר. המאבטח ראה מה יש לטכנאי בתיקו, רק לאלון לא היה מסמך מזהה, זה הכל. המורה הייתה קרובה לשער הכירה אותו.
המאבטח לא הבין כמו שצריך את אלון, בגלל שלא הבין עברית כמו שצריך.

אכן, בקרייה לרוב החיילים אין נשק - אבל רוב הצבא אינו בקרייה. רוב חיילים ה02 בבסיסי הקצה,
דווקא כן מחזיקים נשק בצאתם מהבסיס (נשק שהם טווחים עליו במקרה הטוב, פעם בחצי שנה).

בקשר למאבטח - ברור שהסיפור אינו פשוט כ"כ, אבל מאבטח (במיוחד כזה שאינו דובר עברית),
אינו יכול להיות שעיר לעזאזל של מערכת שלמה (מה עם החברה שהעסיקה אותו? מה עם משרד
הפנים שאישר לו לשאת נשק? מה עם המטווח שקבע שהוא כשיר?), במיוחד כאשר דופקים לו במוח
שאם יהיה פיגוע בתוך ביה"ס - הוא יישא באחריות. במקרה כזה, יש אנשים (במיוחד כאלה שמראש
לא התאימו לתפקיד), שנלחצים יותר בקלות, כשנוצרת סיטואציה של ויכוח עם מישהו שמסרב
להבדק באופן רגיל.
מרגע שרק המאבטח שילם את המחיר - הרי שכל המשפט הפך לבדיחה עצובה, גם מבחינת משפחת
ההרוג, וגם מבחינת המאבטח ומשפחתו.

האישור הוא היתר זמני בלבד, לתקופת הצבא, ואינו משמש כמו הרשיון האזרחי כלל וכלל.
אגב, לאחר החלטות סגן הרמטכ"ל לשעבר (התעדכנתי עכשיו ).
חלה ירידה דראסטית ביוצאים עם נשק הביתה.
וגם כאלו שמשרתים בשלישות במוצב X עם דרגת סיכון א'

גם למאבטח אין רשיון קבע לנשיאת נשק, והוא תקף רק לתקופת העסקתו - אבל אני מבטיחך
שהנשק שבידו יהיה חוקי למהדרין...
באשר לצמצום נושאי הנשק - אני באמת לא הייתי בסדיר זמן רב, אבל בזמני כמעט כל המשרתים
בבסיסים סגורים, קיבלו נשק (וגם אנשי קבע עורפיים, חוייבו להחזיק נשק כמו אקדח, או נשק צה"לי).

היא לא הרצח של זאדה , אלא התנהגות השוטרים שכפתו אותו ולאחר מכן לא הגנו עליו. נניח שהם פחדו, עדיין זה לא מסביר מדוע הם לא נשפטו על תפקודם הלקוי.
בכלל אני חושבת שהרוצחים צריכים לצאת זכאים כיון שהם לא גרמו למוות מתוך רשלנות אלא הם פעלו בכוונה וביעילות ומשימתם הוכתרה בהצלחה מלאה.

גרימת מוות ברשלנות- צריך להיות לגבי השוטרים.

הרוצחים, צריכים להישפט על רצח בכוונת תחילה!
אבל לא יעשו להם כלום.
אל תדאגו, הרי הם מאד רגישים ולא הצליחו להתאפק.
והחייל הרוצח, מחבל מהשורה.
שום דבר לא יכבס את הפחד המשתק של הישות הזו, מפני בני ה"מיעוט" המדוכא הזה, שיש לו רק זכויות והנחות והקלות ואפליה מתקנת.
לכל הרוחות.
הפכנו סוג ב' בארץ אותה הקימו הורינו ושפכנו עליה דם, כדי לממש הריבונות.
כעת הכל נמוג, בשם השיתוק הדימוקרטי.

במקרה של יורם שקולניק המחבל לא הוחזק על ידי המשטרה. אבל גם אם כן, אז זה בדיוק אותו מקרה.

בנוסף לזה, במקרה של נתן זאדה זה הפרעה לשוטרים במילוי תפקידם והמרדה נגד השלטונות.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

הפרקליטות השמאלנית נכנעת להסתה מצד השמאל והערבים ויוצרת מציאות בה לערבים מותר לשחוט ולרצוח ככל העולה על נפשם. במקרה כזה, על האזרחים לקחת נשק ולהגן על עצמם, כי אף אחד אחר לא יעשה זאת.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight