
29-01-2007, 00:50
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 28.01.07
הודעות: 912
|
|
תודה רבה לתשובות של כולכם.
לקחתי בחשבון את העובדה שפנייה לפסיכולוג (אצלנו הוא נקרא ככה) תהיה הצעד האחרון שאעשה, ולצערי נראה שאני נדחק לשם.
המצב מעט מסובך, ואני נחשב כיום למעין כבשה שחורה ביחידה, מפני שביקשתי לסיים את תפקידי בטרם עת וכעת היחידה מנסה לעשות שרירים, ומאיימת לשלוח אותי ליחידת המעבר של חמ"ן "שם הצבא יעשה איתך מה שהוא חושב לנכון".
אני לא איזה פישר שמנסה לשרת קרוב לאמא שלו, וההרגשה שהיחידה נותנת לי היא "התעסקת איתנו - עכשיו תורנו להתעסק איתך", כשמה שהוביל אותי לצעד הזה הוא בסך הכל - בעיות אישיות כפי שציינתי.
אין לי בעיה נפשית, ואין לי סיבה ממשית לפנות לפסיכולוג.
אולם, ההרגשה שאני מצוי בה כעת, לאחר שהייתי במקום הטוב ביותר בצבא ועתידי היה מובטח ובעצם נזרקתי לכלבים בעקבות איזשהו משבר שעברתי, גורמת לי למתח מיותר.
השלישה הבהירה לי ששנת קבע אני מחוייב לעשות מתוקף יציאתי לקורס קצינים (לאחר שביחידה הייתי חתום לשנתיים), אך היא אינה רואה אופציה ממשית לשחרור מוקדם.
במידה ואכן עליי לשרת שנה נוספת, אינני מעוניין לעשות תפקיד של עציץ, שכן זה לא באופי שלי. מכיוון שהיחידה מתנערת מאחריות עליי, נראה גם שהיא לא תעזור לי למצוא את אותו תפקיד מיוחל לשנה הקרובה, כך שהסיכוי שאשלח לתפקיד שולי נראה כיום גבוה ביותר, וזו הסיבה שאני שוקל לעשות צעד דראסטי שכזה לטובת הפסקת השירות.
אשמח לעצתכם.
|