מאת: מיכל גרינברג

זאת במסגרת מבצע עיקולים בשל חובות ארנונה; התושבים: העיקולים פוגעים בעיקר
באוכ' חלשה שלא מסוגלת לעמוד בתשלומים

במהלך השבוע האחרון נערך מבצע עיקולים בקרב כחמישית מתושבי מצפה רמון, בגין חובות
ארנונה. במסגרת המבצע עוקלו משכורתיהם וחשבונות הבנק של מאות תושבים, בעלי עסקים
ומוסדות מקומיים ביישוב. התושבים דורשים להסיר את העיקולים, אשר פוגעים בעיקר באוכלוסייה
החלשה, שאינה מסוגלת לעמוד בתשלומים.

העיקול נעשה על ידי המועצה המקומית, והסרתו אפשרית רק במקרה של הסדר התשלומים. אך
הסדר זה יכול להתבצע רק מול חברת גבייה עצמאית שנותנת שירותים למועצה, והוא כפוף
לשיקול דעתה של חברה זו.

תושבים במצפה רמון סיפרו אתמול, כי זו הפעם הראשונה במועצה נוקטים צעד כזה. "היה הסכם
שבשתיקה שצעד כזה, למרות שהוא חוקי, לא יקרה, מכיוון שמשמעותו הוא פגיעה באוכלוסיות
החלשות". התושבים הזועמים הבטיחו להיאבק במהלך זה עד הסרת העיקולים.

לא ניתן היה להשיג את תגובתה של ראש המועצה, פלורה שושן, למדיניות כוללת זו, אך יום לפני
שנודע על היקף התופעה, סיפרה שושן ל"הארץ" כי המועצה מצויה בקשיים כלכליים ובגירעון גדול.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/819532.html

---------------------------------------------------------------------------------

המועצה המקומית של עיירת פיתוח מרוחקת ומבודדת, הגיע למצב כה חמור מבחינה תקציבית,
שהיא נזקקת להפעלת דורסנות לצורך גביית תשלומי הארנונה (הזעירים גם ככה) מתושבי המקום
(כאשר ברור שבעלי החובות, הם החלשים יותר).
זה אולי נראה כמו גזירת גורל שעיירת פיתוח שכזו, תיקלע למשבר כזה, אבל לא תמיד המצב שם
היה כה גרוע. מצפה בעברה החזיקה במשך שנים ארוכות תקציב מאוזן, ואף זכתה, עקב כך,
במענקי על הצטיינות בניהול תקציבי ממשרד הפנים.
מה השתבש ביישוב בשנים האחרונות שהביא למשבר הנוכחי? התשובה לכך נמצאת בוודאי
אצל ראש המועצה הקודם, סמי שושן (הבעל של ראש המועצה הנוכחית, שהיא גם אחותו של
עמיר פרץ - שתי תכונות שמסכמות את כישוריה לעמוד בראש רשות מקומית של 5000 בני אדם).
שושן (הוא) עזב את תפקידו באמצע הקדנציה, כדי לסייע לגיסו במאבקיו הפוליטיים הקשים,
והוריש (אין מילה אחרת) את התפקיד לשושן (היא), אחרי שבמהלך פוליטי מוצלח, נוצרה
קונסטלציה שהיא בעצם רצה ללא יריב רציני (וגם כך היא זכתה לרוב זעום למדי של 52 אחוזים).
משבר כלכלי שמגיע לרמה שמאלצת מועצה לנקוט בכאלה צעדים דראקוניים, לא נוצר ביום אחד,
אלא באמצעות ניהול גרוע של שנים. ניהול גרוע כזה, מסתיים בכך שאנשים לא מקבלים משכורות
(כמו בעשרות יישובים אחרים), ותשתיות מוניציפליות קורסות, בזו אחר זו.
הגיע הזמן להפסיק את השטויות, כפי שטען אז זליכה - אם היישובים האלה לא מסוגלים להתנהל
באופן תקין, שימנו להם חשב חיצוני (לא איזה יסמן של ראש הרשות), בעל זכות וטו על הוצאות
חורגות, ובמקרים קשים יותר - צריך לשגר וועדות קרואות, ולא להסס כל הזמן בגלל שיקולים
פוליטיים (והרי ברור שהדחת ראש מועצת מצפה, תוביל למשבר קואליציוני...).

ולפטור לחלוטין את התושבים מתשלום ארנונה ומיסי עסקים ולממן זאת במקומם. במקום הזה שגם אלוהים יתקשה למצוא על המפה, גרים רק מי שמוכרחים ואין להם ברירה טובה יותר. אם רוצים להחזיק יישוב כזה בסוף של שום מקום צריך לסבסד אותו. וגם לדאוג לתעסוקה נאותה.

הבעייה איננה רק של העדר סבסוד - הבעייה היא גם ובעיקר אופן הניהול במקום (לא רק במצפה, אלא
ברוב הרשויות המקומיות). אין סיבה בעולם שרשות מקומית תגיע למשברים פיננסיים בהיקף כזה, אלא
אם כן ניהול הכספים בה היה רשלני באופן מזעזע. לדבר כזה אחראי בראש ובראשונה ראש הרשות,
ובמצפה הרשות נמצאת בשליטת השושנים מאז 1993 (למעט הפסקה מתודית בין 98 ל2003).
לפני שהממשלה צריכה לשפוך כסף במקומות האלה, היא צריכה שיהיה מנגנון תקין שיראה לאן הולך
הכסף. לשם כך - חובה שתהיה בקרה חיצונית.
כל ראש רשות מקומית שהגיע למצב שבו אינו מסוגלת לשלם לעובדיו ולדאוג לתשתיות היישוב - צריך
ללכת הביתה. כל גזבר רשות כזה (במידה ואין ראיות שנלחם כנגד ראש הרשות כנגד הבזבוזים), חייב
ללכת גם כן.
רשות כזו זקוקה לניהול מקצועי חיצוני - כשמישהו מטעם החשכ"ל יפקח על העברות הכספים מטעם
הממשלה, ויוודא שהכסף הולך לאן שצריך, תוך יצירת תכנית הבראה מסודרת לרשות, ולא סתם לזרוק
כסף כדי להיראות "אכפתיים" בהקשר הספינולוגי, שהרשזון הדגים בפעם האחרונה סביב משבר בנק
השלטון המקומי, כאשר באישור מזטז, נטל לידיו סמכויות חשכ"ל לצורך העברת כספים לרשויות שניהולן
הכושל שבר את כל השיאים...