(לא, זה לא לפורום מו"ס).

ביום חמישי הייתי בטקס סיום טירונות של מתנדבים. כ 80 חיילים צעירים שמסיבה רפואית זו או אחרת קיבלו פטור רשמי מהצבא ולמרות זאת בחרו להתגייס.
הם עוברים טירונות של חמישה ימים ובה מקבלים את "יסודות החיילות" ולאחר מכן מתפזרים בצבא, בתפקידים שונים, רובם כמובן בין חיילים "רגילים" והמשך שירותם אינו שונה משל האחרים, למעט העובדה שהוא קצר יותר וללא מטלות מסוימות (מטבח שמירה...).
כאשר מביטים על השורות, אי אפשר שלא להביע הערכה עמוקה לכאלה שנאבקים כדי להתגייס, כאשר יש אחרים שמחפשים כל דרך להשתמט.
מצד שני, יש אפשרות שחלקם יהיו למטלה מסוימת על הצבא.
האם יש לקבוע גבול חד יותר? האם הצבא זקוק למתנדבים? מישהו שירת עם מתנדב מוגבל ויכול לספר רשמים?

פרט מעניין - זו טירונות משולבת של חילות שונים, מאחר ויש מיונים לפני הגיוס וכמעט כל אחד יודע להיכן יגיע. הטירונות עצמה מתבצעת בבסיס ההדרכה של חיל הקשר.

כל הכבוד להם על כך שהם מתנדבים ועדין מעוניינים לשרת, למרות שהצבא נתן להם את האפשרות שלא.

דווקא אותי העניין דבר אחר. האם הם מקבלים משכורות ? כמו לוחם או תומך.

כמו כן מה קורה אם קורה להם משהו, גם בפעילות משרדית ? הצבא יטפל בהם או שיגיד. אתם מתנדבים לא חלים עליך החוקים של אנשים שמשרתים בצבא...

ישר כוח.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

הם מקבלים משכורת + תוספת תרופות ופטורים מהדברים הנחוצים להם ( שמירות מטבח ).
הם יכולים לקבל ימי ג' מרופא המשפחה אם אני לא טועה ובכל מקרה הם יכולים לצאת מהצבא לגמרי תוך ימים ספורים בלבד.
יש להם את ההקלות שלהם אבל הם עדיין חיילים.

מבחינת אחריות הצבא, ככל הידוע לי, כשאתה מתנדב אתה חותם שהצבא לא אחראי אם משהו קורה לך כתוצאה מהמחלה הקודמת. כלומר, הצבא לא אחראי למשהו שהיה לך קודם ולא נגרם לך עקב השרות. זה לפחות מה שדרשו ממני לחתום כשאני התנדבתי (אם כי אני התנדבתי כשכבר הייתי מילאימניק)

I think, therefore I am. I think

לא כל המתנדבים הם מה שנכנס לתואר של "מוגבל"

גם על רגישות לגלוטן אפשר לקבל 21 , או על כל מיני סיבות שלא מצדיקות שחרור באמת והצבא פשוט לא רוצה לקחת אחריות רפואית עליהן , מדובר באנשים שיכולים לתפקד מצויין במסגרת צבאית , והעובדה שהם מתנדבים רק הופכת אותם לחיילים יותר מורעלים ומשקיענים.