02-03-2007, 22:41
|
|
|
|
חבר מתאריך: 09.03.05
הודעות: 436
|
|
|
זמן
הזמן הוא הדבר שנשאר לי ואני לא יודע איך לנצל את הדבר הלא מוחשי- השקוף הזה. אני רוקם אותו על פני הגוף ומשאיר סימנים של רקמות עדינות, גסות ובמרקמים שונים. הוא מצידו מעיף עליי את עצמו ומשאיר אותי תוהה ופעור פה. הוא אוהב לעשות את זה- לשחק איתי ולזרוק אותי על החול. להטיח אותי ואותם על שלוליות מזכוכית ועל מראות קפואות. הוא גרם לי לא להריח את הבושם שלה שאני כל כך כמה לו, לא לשמוע את ההוא שבמהותו יוצק תווים לתוך התודעה שלי. אני מחושמל ומתנוענע בבריכת הזהב של האלים היווניים, אבל הוא, הוא נהנה רק מלראות אותי סובל. אז הוא יכול לתעד את זה ברקמות כסופות וחלודות.
אני מזמין אתכם לבלוג שלי- פשוט שם אני רושם הכל. הוא לא בלוג תראו איך היה היום שלי, הוא אחר. ואני מזמין אתכם.
www.israblog.co.il/169433
_____________________________________
Which of my photographs is my favorite? The one I'm going to take tomorrow.
-Imogen Cunningham
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
