המורחקים הגיעו לגבעת שמואל ביום ששי והקימו אוהל על המדשאה ליד בית הכנסת בגבעת שמואל בו "מתפלל" גם יאיר נווה.
כחצי שעה לפני כניסת השבת הגיעה כמה שוטרים, והמורחקים נדרשו לפרק את האוהל, לפי דרישת מפקד המחוז, בטענה שאסור להקים אוהל על שטח ציבורי. השוטרים איימו שאם האוהל לא יפורק, המורחקים ילקחו למעצר. בלית ברירה האוהל פורק בחיפזון, בגשם סוחף, ממש רגע לפני כניסת השבת.
במשך השבת המורחקים התפללו בבית הכנסת. בבית הכנסת היתה אוירה מתוחה ומחושמלת. מצד אחד יושב לו יאיר נווה (ולועס מסטיק), מאבטח צמוד עומד ליד דלת הכניסה לאולם, ושני ספסלים לפניו מתפללים בשקט אנשים שהוא גירש מבתיהם בצוים מנהליים, ללא משפט, וללא סיבה.
במוצאי השבת הגיעו מפגינים נוספים. כוחות משטרה ויס"מ חיכו במרחק מה מהבית. בשעה 9 בערב לערך, יצא העלוב מביתו, נכנס למכוניתו, ועבר ליד המפגינים שצעקו לעברו קריאות גנאי בנוסח מושחת, מוסר, מגרש היהודים.