במקור נכתב על ידי dibi
תשמע גבר, אתה בסה"כ שבוע בצבא, אתה חייב קצת לצאת מהגישה של "הצבא לא ישבור אותי, אני יעמוד על שלי", זה לא שהצבא עומד ומנסה לבעוט בך, אתה בורג מאוד קטן במערכת, ובטח ובטח שאף אחד לא הולך נגדך, השגרה ממשיכה כרגיל, הטירונות תמשיך גם אם תרצה או לא תרצה.
אומנם עכשיו אתה מסתכל על הרופא/החובש בתור המערכת, אבל תבין, כרגע אתה בטירונות, בשלבים המאוד ראשונים של הצבא, האינטרס של כל הסגל מסביבך (הרופאים, החובשים, משקי"ת הת"ש, המפקדים, הקצינים, בעצם כולם) זה להכשיר אותך כחייל קרבי, הם יעשו הכל כדי שתישאר קרבי, בגלל בעיית הסד"כ המאוד גדולה שיש לנו בצבא, אם המפקד שלך לדוגמא התחיל עם 12 חיילים בצוות ובסוף המסלול נשארו 12 הוא מבחינתו עשה את שלו, אני נותן לך דוגמא קטנה רק בשביל שתבין את הפרופורציות, אבל זה לא שהם חושבים עליך רק בתור מספר, לאט לאט אתה תבין את הצרכים של הצבא ותבין למה זה עובד ככה.
אז בוא אני יתן לך עצה, תן לזמן לעשות את שלו, אולי תבין דברים בחודש-חודשיים הקרובים שאתה לא מבין אותם עכשיו? אם ימשיך להיות קשה, אם לא תמצא את עצמך בכל זאת, ולא תבין עדיין מה אתה עושה שם באמצע הדרום, הדרך החוצה היא מאוד קלה, אני יגלה לך סוד, כל מי שרוצה לצאת מקרבי יכול לעשות את זה מאוד בקלות (צריך פשוט סבלנות, הכל לוקח זמן) אבל הבעיה היא להתמודד עם זה אחר כך, פתאום יראה לך מאוד מוזר לא להיות קרבי, פתאום תהיה במין מערך כזה מצומצם, אין כבר את כל ההווי של הפלוגה, אתה עושה תפקיד לבד, בדרך כלל רוב הג'ובניקים דואגים לתחת של עצמם ולא יהיה איכפת להם לדפוק אותך, אז לפני שאתה עושה את הצעד הזה, תישב קצת עם עצמך, תחשוב על מה יש לך שם, ועל מה אתה לא מוכן לוותר, כי אני חותם לך שדברים כמו שיש לך שם אי אפשר להשיג בשום צורה באזרחות, וחבל לפספס!
שיהיה הרבה בהצלחה
|