04-04-2007, 01:09
|
|
|
|
חבר מתאריך: 04.03.07
הודעות: 173
|
|
את הפילים מנהיגות נקבות בוגרות. הזכרים נודדים כיחידים או בצמדים, וישנן תקופות שבהן הם מתלווים לעדר הנקבות, בעיקר לשם רבייה. עדר הנקבות מורכב מקרובות משפחה וכולן תלויות בניסיון חייה של הפילה המבוגרת. זו תוביל אותן ביערות אסיה ובשבילי אפריקה אל מקורות המזון והמים. הפילים אינם טריטוריאליים כי בכל שטח מחיה שבו ישהו, לא יישאר אף צמח כעבור פרק זמן. על כן נודדים הם מרחקים עצומים ובאפריקה אף על פני מחצית היבשת, מדרום אפריקה אל טנזניה דרך מוזמביק ולהיפך. הפילים מצטיינים בזיכרון מעולה והם יכולים לדלות מזיכרונם פרטים קלושים כעבור שנים. פילה המנהיגה את העדר מסוגלת, למשל, להוביל את שאר הפילים אל עבר חוליות במדבריות נמיביה, ושם, כאשר תחפור לעומק של מטר או שניים, יתגלו לפתע מים וכל זאת משום שזכרה שכשהייתה בגיל צעיר, כמה עשרות שנים לפני כן, הובילה אותה מנהיגת העדר דאז באותו נתיב (בורות המים האלה ישמשו גם בעלי חיים אחרים ויש להם חשיבות עצומה בסביבה השחונה). מכאן נגזר הביטוי "זיכרון של פיל".
הפילים הם יצורים חברתיים למדי, ונראה כי במידה מסוימת הם מסוגלים להבין את משמעות המוות. כאשר אחד הפרטים בעדר נופח את נשמתו, שאר הפילים בעדר נשארים בסביבת הפגר במשך כמה ימים, ואינם נוטשים אותו אף לצורך השגת מזון. הם גם לא מאפשרים לאוכלי נבלות למיניהם להתקרב אל הגווייה. מתצפיות שנעשו עולה גם, שכאשר פילים עוברים ליד שלדים ושרידי עצמות פילים אחרים – לאו דווקא מאלה שהיו חברים בעדר – הם נעצרים ממהלכם, עומדים זמן מה ורק אז ממשיכים, כאילו היה זה טקס אבל פרטי משלהם.
הפיל נחשב לאחת החיות האינטלגנטיות בטבע, ועל פי מחקר חדש שייך גם לקבוצה המצומצת של חיות המזהות עצמם במראה, כלומר בעלי תודעה עצמית. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
