08-04-2007, 08:04
|
|
|
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
|
|
מפקדים מפחדים מחיילות. מי אשם?
מחשש לתלונות על הטרדה מינית, גיבשו קציני צה"ל כללי עשה ואל תעשה מחמירים במיוחד. כך למשל, אין להישאר לבד עם חיילת או להחמיא על תספורת.
המפקדים גיבשו שורה של חוקים לא-רשמיים בהתנהלות מול חיילות. אחד הכללים החשובים הוא שמפקד לא יימצא לעולם עם חיילת או קצינה זוטרה ממנו ביחידות. כך למשל סיפר למעריב אחד ממפקדי השדה בדרגות הביניים כי כבר חודשים ארוכים שהוא אינו מעלה חיילות לרכבו כאשר הוא יוצא מן היחידה.
"זה הגיע למצב שבו אסור בתכלית להחמיא לחיילת או קצינה שמשרתת תחת פיקודך, או אפילו להזכיר את העובדה שהסתפרה או שחל שינוי כלשהו בחיצוניות שלה", סיפר אחד המפקדים.
מפקד בכיר אחר סיפר כי הפסיק להתעניין בחייהן האישיים של חיילות וקצינות המשרתות תחת פיקודו: "כל שאלה שנסובה סביב החבר של החיילת או מערכת יחסים חדשה שיש לה עלולה להתפרש בטעות כהצעה מינית או כהטרדה", התלונן , "זה אפילו חוטא במידה מסוימת להיותך מפקד. ההתעניינות בשלום חייליך וההיכרות האינטימית עם החיים שלהם היא הרי חלק מהחובות כמפקד".
לקריאת הכתבה
אין ספק שהגענו לנקודה קיצונית ולא בריאה בחברה.
מצד אחד יש את המודעות (הבריאה והטובה) של נשים לגבי הטרדות מיניות,
ואת הלגיטימציה החברתית להתלונן מבלי שיחשבו ל"זונות שהזמינו את זה",
ומאידך יש את הקיצוניות ההפוכה- ניצול לרעה של האמון והמודעות החברתית.
לדעתי הפתרון הטוב ביותר בכדי להגיע לאיזון בריא, הענשה חמורה של המתלוננות
הבודות את הסיפורים השיקריים.
בדיוק כמו שגברים צריכים לדעת את הגבולות (שהם לא תמיד ברורים- אבל זה נושא לדיון אחר),
גם נשים צריכות לדעת שעל תלונה שיקרית הן יענשו - ובחומרה, ולו רק בכדי להגן על נשים אחרות שחוות מצוקת אמת.
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''
|