12-04-2007, 12:08
|
 |
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
אני הולכת לכתוב את זה כתלונה גלובלית על העולם כנראה, אבל זה מכוון גם לשיר שלך-
לא מזמן שדרו בערוץ 2 את הסרט "מטאליק בלוז". מדובר בסרט בכיכובם של משה איבגי ואבי קושניר, המספר את סיפורו של קושניר דרך עלילה מצחיקה ולעתים עצובה. הסרט ככלל כתוב ומשוחק מצויין, אך היה משהו שצרם לי. השימוש בסימבוליקה ה"מסחרית" של השואה.
כולנו מכירים את גדר התיל, הפרחים שלא צומחים בתוך המחנה, מקלחות הגזים והמספר על היד. השאלה לאן לוקחים יצירה כדי שתהיה משהו מעבר לכך.
אני מצטערת אם זה פוגע, זו ממש לא הכוונה. הכוונה פה היא לנסות להסביר למה הילד בן ה-7 כבר לא מצליח לרגש אותי. אולי אם לא הייתי שוב רואה בעיני רוחי את התמונה הידועה של הילד היהודי עם כובע הברט מאחורי גדר התיל, אלא היתה מצטיירת לי תמונה אחרת, אולי אז הייתי מתחברת יותר לשיר.
כפי שאמרתי- כתוב היטב, אך משתמש (לעניות דעתי) בסמלים ממוחזרים מדי.
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
