בראיון לאתר המרכז הירושלמי מזהיר תא"ל (במיל.) שלום הררי מפני ההשלכות האפשריות של עסקת חילופי השבויים עם החמאס
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/midBull.jpg]
לדברי הררי, ניסיון העבר מלמד שכ -20%-25% מבין המשוחררים חוזרים לפעילות טרור ישירה ועוד 25%-30% עוסקים לאחר שחרורם בפעילות ארגונית של גיוס, הכוונה ואינדוקטרינציה

תא"ל במיל. שלום הררי, לשעבר היועץ לענייני פלשתינים במשרד הביטחון ועמית במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, מציג בראיון למרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה את הסכנות הפוטנציאליות הקיימות בעסקת השבויים המוצעת עם החמאס. להלן עיקרי דבריו:

טרם ראינו את רשימת האסירים שהפלשתינים דורשים לשחרר במסגרת עסקת גלעד שליט, הרשימה הועברה לישראל אך עוד לא הוצגה בתקשורת. יש שטוענים כי ראו את הרשימה או שמעו עליה, אך לא יותר. לכן כל שיחה על רשימת האסירים שהועברה היא בערבון מוגבל מאוד.

יש גם דיבורים על הכמות. מצד אחד התקשורת הישראלית מדברת על רשימה של 1,000, מתוכם מדובר על מחזור שחרור ראשון של כ-400. לעומת זאת, בעיתונות הערבית הופיע השר לשעבר לענייני אסירים, הישאם עבד אלרזק, ודיבר על 1,400.

בעסקות חילופי שבויים בעבר שוחררו אסירים "רציניים" והפלשתינים ניסו להציג רבים כגנבי רכב כדי לטעון כי לא נעשה שחרור ברמה הנדרשת. משום שגלעד שליט מוחזק ע"י שלושה גופים: חמאס, ועדות ההתנגדות והחמולה הנקראת "צבא האיסלאם", תהיה דרישה לשחרור אסירים שעשו מעשים חמורים. השאיפה הישראלית תהיה לנסות ולצמצם את משקלם של הפושעים ה"כבדים" ולהכניס אסירים שפשעו פשעים קלים.

במציאות הנוכחית סיכויי החזרה למעגל הטרור גבוהים אף מבעבר

היו כמה עסקות חילופי שבויים מאז שנות השמונים, המפורסמת שבהן היא עסקת ג'יבריל שבה שוחררו 1150 אסירים, כולל כאלה עם דם על הידיים. מעסקות אלה אנחנו לומדים כמה דברים. למשל, כ-20%-25% מבין המשוחררים חוזרים לפעילות חבלנית עוינת, כלומר ביצוע פעולות טרור. עוד 25%-30% עוסקים לאחר שחרורם בפעילות ארגונית של גיוס, הכוונה, אינדוקטרינציה וכו'. עוד אנחנו רואים, שבעקבות זאת מגיעה בדרך-כלל דרישה בצד היהודי להקל בעונשם של טרוריסטים יהודים. אני לא אתפלא אם לאחר שהעסקה הנוכחית תצא לפועל, תבוא דרישה לשחרר יהודים שרצחו ערבים ויהיה אפילו מי שידרוש להקל בעונשו של רוצח רבין, מתוך הטענה שאם משחררים רוצח שקיבל 70 מאסרי עולם, למה לא להקל בעונשו של רוצח רבין.

בעסקה הנוכחית אנחנו נראה אחוזים גבוהים יותר של אסירים משוחררים החוזרים לפעילות טרור, מפני שהם משויכים לארגונים אשר חרתו על דגלם את המשך הלחימה בישראל עד כדי הכחדתם. במסגרת הסכם אוסלו שוחררו אלפי אסירים מתוך כוונה שבהיותם כוח מקובל ומשפיע ברחוב הפלשתיני, הם יובילו לתמיכה בתהליך אוסלו. חלקם התבקשו לעשות זאת וחלקם אף שוכנעו שזה נכון. היום אי-אפשר לספר לעם ישראל על שלום, מפני שבצד השני יש ממשלה שקווי היסוד שלה הם העמדות הקיצוניות של החמאס, ולכן היא גם לא מוכנה לחשוף אותם.

הבלוף של "מסמך האסירים"

במסמך של מרוואן ברגותי שמכונה מסמך האסירים היו נקודות עם איזשהו רמז לחיוב, בתחום של השיבה ובתחום של תחימת המאבק המזוין. המסמך הזה מת מזמן. מרמים את עם ישראל ואומרים לו שהמסמך קיים תחת השם "מסמך ההסכמה הלאומית", אך האמת היא שאלו שני מסמכים נפרדים ושונים לחלוטין. הפעילים של הפתח מסייעים למכור לרחוב הישראלי את השקר הזה למרות שמסמך האסירים כבר איננו, מפני שמסמך ההסכמה הלאומית, שהוא היחיד עליו מדובר היום ברחוב הפלשתיני, עוקר מכל הנקודות שהיו בהן איזו התמתנות כלשהי כלפי ישראל. בטעות הזאת נופלים גם אקדמאים ומזרחנים בישראל, חלקם מתוך רצון וחלקם מתוך תמימות. מסמך ההסכמה הלאומית הוא היחיד המופיע בהסכם מכה, מה שמלמד על מקומו של מסמך האסירים.

http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-...ml?tag=13-57-22