זהו אינו סיפור על גבורה עילאית; שום בני אדם לא יקריבו כאן את חייהם עבור ערכים. זהו לא סיפור על אהבה הרסנית; אף עלם לא ימרר כאן בבכי בגלל עלמה בוגדנית.
זהו סיפור על נקודת חן.
מי שחושש לבזבז את זמנו על סיפור שעוסק בעניין כה פעוט מתבקש בנימוס לעבור הלאה, לדברים גדולים, רציניים; חשובים.
עדיין כאן? הבה נתחיל:
באחד מן הימים, באמצע האביב, בליל קריר וריחני, נולדה לה תינוקת רכה ועגלגלה. שערה היה חום בהיר ועיניה כצבע השקד. על פניה של התינוקת, קצת מעל השפה העליונה, סמוך ללחי השמאלית, גדלה לה נקודת חן קטנה ושחרחרה.
נקודת החן אהבה מאוד את התינוקת.
את רכות פניה העדינות, חום גופה המנחם, ריחה החלבי והמשכר ואת פעימות ליבה הקטנות, החלשות.
נקודת החן הייתה מאושרת.
הזמן הוא האצן הטוב בעולם. שומר על מקצב קבוע, לעולם אינו מתעייף. ממשיך לרוץ לאחר שכולם כבר וויתרו.
מתוך התינוקת הרכה פרצה ילדה שמנמנה.
יש ילדות גבוהות וילדות שקטות. ילדות יפות וילדות מצחיקות. ילדות מנומשות וילדות מוזרות.
לפעמים, רק לפעמים, ישנן ילדות עם נקודה.
וכך היא נקראה,
הילדה עם הנקודה.
נקודות חן לא מחייכות, ילדות כן. יש חיוך של צחוק וחיוך נימוס. חיוך נבוך וחיוך סתם כך. יש גם חיוך של אושר. נקודת החן אהבה במיוחד את אותו חיוך ספציפי. חיוך קטן, זעיר, נסתר מן העין. בדיוק מסוג החיוכים שרק נקודות חן שחרחרות מבחינות בו. כשהייתה הילדה מאושרת, גומה קטנה, כמעט לא נראית הייתה נוצרת על לחייה. נקודת החן הייתה אז שוקעת בהנאה אל אותה גומה, נותנת לעור העדין שמסביב לחבק אותה בחוזקה.
האצן שלנו רץ בקלילות ולמרות המקצב הקבוע והידוע סופו תמיד להפתיע את מתחריו.
הילדה עם הנקודה גדלה להיות נערה בשלה.
שינויים קטנים, החלו להתרחש אט אט בנערה. חורים קטנים, כואבים הופיעו בתנוכי אוזנה של הנערה.
נקודת החן לא הבינה מדוע, אך הנערה החלה לאכול מעט. כעבור זמן מה, שינתה הנערה את צבע שיערה לגוון בהיר, חולה. נקודת החן לא אהבה זאת כלל וכלל, אך כשהפציע מדי פעם חיוך האושר, הנקודה שכחה, סלחה והתמסרה לגומה.
יום אחד, הנערה פגשה נער.
נער סתם.
הוא לא היה יפה. הוא לא היה חזק. הוא אף לא היה נבון.
למרות ואולי בגלל זאת, הנערה אהבה את הנער מאוד מאוד. נקודת החן הייתה אומללה; מאז שפגשה הנערה את הנער סתם, חיוך האושר הפך לנדיר והפציע לעיתים רחוקות יותר ויותר.
הנער סתם היה אומר שפניה מושלמות. מושלמות אבל.
אולי היו אלו סתם מחשבות של נקודות חן מבוהלות אך למען האמת, הנערה אט אט, החלה להפוך לנערה סתם.
החיוך הוא זיכרון חמים ומתקתק.
האצן כמובן, לא מאכזב לעולם; שנה עברה מאז שהנערה את הנער פגשה.
מועד משמח, חגיגה נפלאה,
הלכה הנערה ועשתה הפתעה.
זה לא כאב. התהליך, למען האמת, היה מהיר, יעיל ושקט להפליא.
נקודות חן לא יכולות לצרוח.
יכול להיות שיש גלגול נשמות, אך אני בטוח שנקודות חן נולדות ומתות רק פעם אחת.
ראשי
צ'אט
23-04-2007, 19:07
מצב כלאיים
