מאת: לינוי משולם

במשרד המשפטים בירושלים נערך היום חלק מהשימוע לנשיא המדינה, משה קצב. חלקו השני של השימוע צפוי להתקיים בשבועיים הקרובים.

בצאתם מההליך, שנערך בפני היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הגדירו עורכי דינו של קצב את השימוע "דרמטי". לדבריהם, צוות התביעה האזין להם בקשב רב. פרקליטי קצב טענו כי אם יתקבלו טענותיהם, יבוטל כליל כתב האישום נגד הנשיא. עורכי דינו של הנשיא הציגו ליועץ המשפטי לממשלה ראיות חדשות שמפריכות, לדבריהם, את כל החשדות כלפי הנשיא.

הערכה: בסופו של דבר יוגש כתב אישום נגד קצב
לעומתם, בכירים במערכת המשפט מעריכים כי היועץ עשוי אמנם לרכך את חומרת הסעיפים בתיק - אך הסבירות שיבטל את האישום כליל, הכולל שני סעיפי אינוס ובעבירות מין נוספות - נמוכה.

הסניגור הפלילי בני שטיינברג, לא מאמין שצוות ההגנה יצליח להאיר את עיניו של מזוז במידה כזו שזה יהפוך את החלטתו לחלוטין: "מאחר שמדובר במספר פרשיות ובהרבה עדים, הסיכוי לבטל לחלוטין את כתב האישום לא גבוה. צריך לזכור כי אפילו על פי הנחיות היועמ"ש עצמו, השימוע הוא לא תחליף למשפט, ובו לא נכנסים לפרטים של כל עדות. לכן, צריך משהו מאוד יוצא דופן על מנת לבטל את כתב האישום".

כל ח"כ או שר זכאי לשימוע אצל היועמ"ש
אם לשפוט על פי היסטוריית השימועים, מצבו של קצב לא מזהיר - השימוע אינו משפט מוקטן, אלא רק ניסיון אחרון למנוע כתב אישום, ובמרבית המקרים ניסיון זה נכשל.

חבר הכנסת צחי הנגבי הוא דוגמא מצויינת למי שחווה את שתי האפשרויות - בפרשת "דרך צלחה", חזר בו היועץ דאז, אליקים רובינשטיין, בעקבות השימוע, מלהאשים את הח"כ במרמה ובהפרת אמונים. בפרשת המינויים הפוליטיים, לעומת זאת, השימוע לא הועיל וצחי הנגבי נאלץ להתייצב בבית המשפט.

כל חבר כנסת או שר זכאי לשימוע אצל היועץ המשפטי, אבל היו גם מי שוויתרו עליו - נעמי בלומנטל, למשל, שמרה על זכות השתיקה ולכן אי אפשר היה לערוך לה את ההליך. חיים רמון, לעומתה, ויתר על ההליך, משום שלטענתו, איבד את האמון במשטרה. חשוב להבהיר כי מחומרת עבירות מסויימת והלאה, לכל אדם מגיעה זכות שימוע אצל התובע שלו. במקרה של נבחרי הציבור - מדובר ביועץ המשפטי לממשלה.