שלום

את רוב חיי חייתי בחו"ל (אבא במשרד החוץ,) חזרתי בגיל 18 והשתחררתי עם פרופיל 21.
בלי להכתיב ביוגרפיה שלמה, אמרתי לקב"ן שמגיל 16 עד 18 לקחתי כל מיני תרופות פסיכיאטריות נגד דיכאון (אמת.) אף פעם לא הייתי בקטע של סמים, הוא שאל, עניתי בשלילי, אחרי ראיון של איזה 15 דקות אמר לי פסדר כנראה אתה לא משרת, תחזור עוד 6 שבועות. חזרתי, הלכתי ל"ועדה רפואית," שזה בעצם איזה קצין משועמם יושב בחדר עם פקידה שמשחקת סוליטר, מסתכל עליי אומר "אתה רוצה לשרת?"
אני אומר לא יודע. לא בטוח...הוא אומר תחתום פה, אני חותם, אומר ביי, וזהו השתחררתי מצה"ל.

עכשיו אני בן 19, כבר שנה ומשהו לא לוקח תרופות, הפסיכיאטר ופסיכולוג שהיו לי שניהם בדעה אחת, שאני 100% קשיר לשירות ביטחוני ויעידו על כך לכל מי שיבקש דעת.

אני בסמסטר ב של שנה א באוניברסיטה, עושה תואר בביולוגיה. אני ספורטאי מסור וכבר לפני כמה חודשים התחלתי להתאמן לקראת אפשרות של שירות צבאי (ריצות למרחק, ספרינטים, משקולות, תרגילי משקל-גוף, ועוד.)

כמובן שיש לי עוד שנתיים להלחיט אם אני רוצה לשרת, כמישהו עם פרופיל 21 אני לא תחת שום התחייבות לשרת, אבל טוב לעכשיו (ואני מאמין לנצח) אני רוצה להיות חייל קרבי.

אז הנה שאלות:

1) מה הסיכויים, אם בכלל, שיקבלי אותי לחידת עילית\מובחרת בהתחשב בעבר שלי? אני בטוח ב100%, אחרי שיחות עם אנשים שיודעים על מה הם מדברים, שאם עושים לי קביעת פרופיל מחדש אני יוצא עם 97 בלי בעיה, במידה ולא משתמשים בנתילת התרופות בעבר כמשקל-נגד.
2) אני אהיה בן 21-22 כשאתגייס. האם זה פוגע בסיכויים להתקבל ליחידה מובחרת, בהתחשב שרוב המועמדים בני 18 או אפילי פחות?
3) האם העובדה שיהיה לי תואר יעזור לי בכלל להתקבל ליחידה מובחרת? אני כבר יודע על כל מיני אפשרויות אחרות, פיקוד העורף וכו, אבל לא מעניין אותי.

קיצר אני מנסה לדעת אם בכלל יחשבו על לקבל אותי ליחידת עילית בהתחשב בעברי. אני יודע למה אני מסוגל וכמה אני יכול לתרום ליחידה כזו או אחרת, ואני לא יהסס "להילחם במערכת" עד הסוף. אם בחורה שלא יכולה לקרוא (אוטיסטית) מגיע לדרת סרן ומפקדת על אחד המחסומים היותר חשובים בגדה, וחייל עם יד אחת נהיה קצין מודיעין ראשי של אגוז ומ"פ, גם אני יכול לעשות את מה שאני חושב שאני מתאים אליו.

אם משהו צריך עוד מידע על העבר שלי כדי לגבש דעה יותר טובה, לא להסס לשאול

כל דעה או תגובה תתקבל בברכה. אם לא, אז תודה שלקחתם את הזמן לקרוא את ההודעה בכל זאת

ps i look forward to joining the great community you guys seem to have built up here

טוב, תראה, אני אהיה אמיתי איתך.

אתה לא תהיה ביחידה מובחרת גם אם אתה היום הבן אדם הכי נורמלי שיש (ואני מאמין לך שאתה נורמלי ואני יודע שאתה מלא מוטיבציה). הסיכויים שישימו אותך בקרבי (לא מובחר) שואף גם הוא לאפס.

הצבא, בצדק, לא רוצה לקחת סיכון עם אנשים עם עבר נפשי בעייתי (גם אם הם היום בסדר לחלוטין), בגלל שיש פחד שהם לא יסתדרו בשירות הצבאי שלהם (גם אנשים ללא עבר בעייתי מתאבדים בצבא בכלל, ובשירות קרבי בפרט, אז על אחת כמה וכמה אנשים שדיווחו שנטלו כדורים). ושוב, אני מאמין לך ואני בטוח שאם הייתה ניתנת לך הזדמנות היית מעביר את השירות ללא דופי, אבל לצערי הדבר לא ברור לצבא, וגם לא יהיה לו ברור.

עצה שלי - תפנה קודם לכל מי שצריך, כדי להסיר מעצמך כל ספק שאכן לא יגייסו אותך ליחידה קרבית מובחרת או גדוד קרבי כלשהו. אם זה לא ילך, תתחיל לשרת קודם כתומך לחימה או ג'ובניק בגדוד קרבי, ואם תהיה חייל טוב ומסור, אני בטוח שהסיכויים שלך לשרת כלוחם יגדלו, והמפקדים שלך יוכלו להמליץ עליך כלוחם.

כמו שאמרת, אם בעלת פיגור שכלי יכולה להיות רס"ן, ואם בעל יד אחת יכול להיות קמ"ן באגוז ואח"כ מפקד, גם לך יש תקווה.

בהצלחה

אני לא יודעת מאיפה אתה שואב את האמירות הללו, אבל רובן מאוד לא מדויקות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי whoracle אם בחורה שלא יכולה לקרוא (אוטיסטית) מגיע לדרגת סרן ומפקדת על אחד המחסומים היותר חשובים בגדה

היא לא סובלת מאוטיזם, אלא מדיסלקציה. יש הבדל עצום בין שני המונחים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

שלום. קודם כל תודה על המחמאה (בשם הפורום), ואני רוצה לפני הכל לומר לך שאני מאוד מעריכה אותך. מאוד.

אני אנסה לענות לך בסיפור מעניין שהיה לי:

כיוון שאתה חדש בפורום, אינך יודע ששירתתי בתור מראיינת בלשכת הגיוס בצווים הראשונים. מעשה שהיה כך היה..

בבוקר בהיר אחד מגיע אלי רונן, נראה בחור סימפטי ואיכותי, ונכנס איתי לראיון. תוך רבע שעה חרב עלי עולמי. הבחור היה מתוסבך ברמות שלא יתוארו. אם מדובר בנטיות מיניות שהוא לא שלם איתן, כדורים פסיכיאטריים (החל בפרוזאק, דרך סרוקסט, ציפרלקס ועוד כהנה וכהנה) נטיות אובדניות, התקפי זעם ואלימות ומה לא. מהר מאוד היה לי ברור שרונן מוצא את עצמו בתחנה הבאה במדור בריאות הנפש בדרך לקבל פטור על רקע נפשי.
כשירדתי לעשן סיגריה ראיתי את רונן יושב מחוץ למדור בריאות הנפש ונראה עגום ביותר. ניגשתי אליו ושאלתי אותו מה קרה, והוא אמר שהוא ממש רוצה להגיע לצנחנים, אבל מי ייקח אותו ככה. הוא נכנס למשרד וקיבל (כמובן) פרופיל 21.
כל זה היה כשהייתי חצי שנה בתפקיד- הווה אומר- חודשיים מראיינת בפועל (אחרי 4 חודשים קורס).

לאחר שנה, הגיע אותו בחור, עם מבט שונה בעיניים, הייתי אומרת נחוש, למדור ברה"ן וכולו עמוס מסמכים מרופאים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים מומחים. הוא הציג את המסמכים, עבר וועדה רפואית נוספת והצליח להעלות את הפרופיל ל-82 (היתה לו בעיה קלה בכף הרגל שהורידה לו מ-97, אולם הפרופיל הנפשי בוטל)
עד כמה שידוע לי, הוא התגייס לגבעתי (אמנם לא הפנטזיה הפרועה שלו, אבל טוב באותה מידה). הלאה אני לא יודעת מה קרה איתו, אבל אני מניחה שמזה תוכל להסיק על האפשרויות.

יהיה לך קשה מאוד מאוד, אבל זה אפשרי.

המון בהצלחה!

תודה רבה על התגובה, באמת עודדת אותי.

אם זה אפשרי אז כבר אין על מה לדאוג.

ואתה צודק בהחלט עידו, טעות שלי.

אם זה מעניין אותך, שמעתי שאם מגיעים לקורס טיס עם תואר ראשון, זה מוריד את שנת הלימודים האקדמאית.

אם מישהו יכול לאמת, זה יתקבל בברכה.

Canon 550D

אפשר גם אפשר...

למשל רעה ערך אמיר(חרוב) שקיבל פרופיל נמוך ואז נלחם לקבל חזרה את ה97 . ההבדל הוא שזה לא היה על נפשי.

אני קראתי ושמעתי על לא מעט מקרים. אבל כולם אמרו לי אותו הדבר. שצריך להלחם, צה"ל זה גוף מלא ביוקרטיה, וככזה יש תהליכים שקשה לעבור.
אבל אם נלחמים ומתעקשים.. אז מצליחים.

אז תיקח את העסק בסבלנות ועם הרבה עקשנות....ואנחנו נשתדל לתמוך ולדחוף מכאן.
ואולי כדאי שתתחיל עם זה מוקדם בשביל למנוע לחצים ותסכולים מיותרים.

מעריכים אותך !

הרבה בהצלחה.

באמת מקווה שתצליח להגיע לאן שתרצה כי בהחלט מגיע לך.