07-01-2008, 17:32
|
|
|
חבר מתאריך: 08.02.05
הודעות: 575
|
|
ראשית, הלכה למעשה, פסקו האחרונים(הרב קוק, הרב יובל שרלו והרב שלמה לוי ועוד גדולים וטובים) שהדבר אסור.
כעת, לטענותיך נגד רא"ה(בשו"ת דעת כהן סימן ס"ט):
טענה(1): לא ניתן להוכיח מהרמב"ם שסיאנס הוא בכלל "דורש אל המתים", שמא אמר "כל העושה" הוא רק מהמעשים האלו.
תשובה: הרמב"ם מונה דוגמות שונות לדורש אל המתים, ואז בא ונותן כלל: "כללו של דבר כל העושה כדי שיבא המת ויודיעו לוקה שנאמר לא ימצא בך מעביר וגו' ודורש אל המתים". אם רק מהדברים שנאמרו, אין צורך במשפט שמכליל הכל, הרי כל האפשרויות שנאמר. ועוד מוכיחה המילה "כללו".
טענה(2): "וכן משמעות פשטות הגמרא דסנהדרין וכן משמע מרש"י ומהבית יוסף על הטור וכן דעת הרא"םוכן דעת הסמ"ג וכן דעת הב"ח".
תשובה: הלא אתה זה שכל הזמן מתלונן על מקורות, ומדוע כשאתה מקשה קושיות אתה לא מביא אפילו לא מקור אחד, ואפילו לא בעקביות? שים לב: פשוט שלדעת הסמ"ג אין הבדל בין סוגי הדרישות, והכל אסור, כרמב"ם. הרא"ם אכן חלק על זה(יראים סימן של"ד-של"). בנוגע לדעת הב"ח אינני יודע. בנוגע ל"לימודים" שלך לגבי "פשטות הגמרא" ו"משמע מרש"י ומהבית יוסף על הטור", אולי זה הפשט שלך ומה שאתה רוצה להבין מהמקורות[ובאמת, עיין ברמ"א ליו"ד סימן קע"ט שכתב מפורש שדעת הבית יוסף היא ההפך מהרא"ם], לא כך הבינו רוב חכמי ישראל, ועיין בסוף סימן ס"ט בדעת כהן שהביא הוכחה מהירושלמי לשיטת הרמב"ם(והסמ"ג).
לא הבנתי את טענתך(3) בנוגע לטענת רא"ה בנוגע לשיתופא דגופא בקבלה, שפשיטא לכו"ע שאסור.
טענה(4): השו"ע לא אסר לאחר מיתה.
תשובה: אני אצטט ברשותך את המקור בשו"ע(יו"ד סימן קע"ט):
"להשביע את החולה לשוב אליו לאחר מיתה להגיד לו את אשר ישאל אותו, מותר. (מפה ואילך, הרמ"א ויש מתירין אפי' לאחר מותו, אם אינו משביע גופו של מת רק רוחו (כן משמע בהגהות מיימוני בשם רא"ם דלא כבית יוסף).".
השו"ע כותב שמותר להשביע את החולה לשוב אליו אחר המיתה, משמע אם לא כן אסר, וכן ברמ"א שכתב "ויש מתירין[משמע שהשו"ע אסר]...דלא כבית יוסף[שאסר]".
והטענה שלך לחלק בין השבעה לסיאנס היא מגומגמת.
ונמצאו דבריו מזוקקים ונכונים.
בהצלחה וכל טוב,
|