אמנם הוא ובייניש לא הגיעו להסכמה מראש על השמות (כפי שהיה נהוג בעבר), אבל בהחלט ניכר
שפרידמן "יוּשר" ע"י המערכת, והרשימה כוללת שמות שבייניש ושות' יוכלו לחיות עימה בשקט
ואלו המועמדים:

השופט דוד חשין - סגן נשיא ביה"מ המחוזי בי-ם. כיהן במינוי זמני בעליון בעבר. בן דודו של מישה...

השופט יוסף (ספי) אלון - בנו של המשנה לנשיא ביה"מ העליון לשעבר, מנחם אלון. אחיו של ח"כ הרב
בני אלון, ושל הרב מוטי אלון. בניגוד לאביו ואחיו - הוא חילוני ומזוהה מימיו כעו"ד פרטי, עם השמאל.
היה שופט מחוזי בב"ש, וכעת מכהן במינוי זמני בעליון.

השופט עוזי פוגלמן - שופט מחוזי בביה"מ בת"א המכהן במינוי זמני בעליון. עבד במשך שנים רבות
בפרקליטות המדינה.

השופטת דבורה ברלינר - סגנית נשיא ביה"מ המחוזי בת"א. שימשה בעבר בעליון במינוי זמני,
במסגרת דיל של שאול יהלום עם ברק (במסגרתו נכנסה ארבל לעליון במינוי קבע, וברלינר, שהיא
דתיה לאומית, קיבלה מינוי זמני).

השופט יהונתן עדיאל - שופט ביה"מ המחוזי בי-ם. שימש במינוי זמני בעליון. בתור עו"ד פרטי היה
שותפו של עו"ד יחזקאל בייניש, בעלה של נשיאת העליון.

השופטת יהודית צור - סגנית נשיא ביה"מ המחוזי בי-ם. עשתה את כל הקריירה שלה כעורכת דין,
בפרקליטות המדינה - גם בתקופה שבייניש ניהלה את הפרקליטות.

המועמדים מהשוק הפרטי:

יורם דנציגר - עו"ד מסחרי מצליח מאוד. שותפו של דורי קלגסבלד. בעבר, בעקבות הריגת אם
ובנה ע"י קלגסבלד, הסיר דנציגר מועמדותו לראשות לשכת עורכי הדין.

עו"ד דליה טל: עו"ד מסחרית בולטת ומצליחה. עבדה בבנק ישראל, ואח"כ במשך שנים רבות,
שימשה כיועצת משפטית של בנק לאומי.

עו"ד חנן מלצר: עו"ד פרטי המתמחה במשפט מינהלי ובדיני מכרזי. פעיל פוליטי של מפלגת
העבודה (ניסה להיבחר וכשל).

עו"ד אסף פוזנר: עו"ד המתמחה בתחום של דיני קניין.

עו"ד שמואל ילינק: בעל משרד פרטי מצליח, המתמחה בתחומים שונים של משפט אזרחי. ייצג את
המשפחות שתבעו את רמדיה.

תשעת האנשים שיכריעו מי החמישה מבין אלה, שייכנסו לעליון:
דניאל פרידמן - שר המשפטים - יו"ר הוועדה ונציג הממשלה
רוני בראון - שר הפנים - נציג הממשלה
ח"כ גלעד ארדן - נציג הכנסת
ח"כ אורית נוקד - נציגת הכנסת
עו"ד פנחס מרינסקי - נציג לשכת עו"ד
עו"ד יורי גיא-רון - נציג לשכת עו"ד
השופטת דורית בינייש - נשיאת ביה"מ העליון ונציגת ביה"מ העליון
השופט אליעזר ריבלין - נציגת ביה"מ העליון
השופטת איילה פרוקצ'יה - נציגת ביה"מ העליון

---------------------------------------------------------------------------------------

למי שלא מכיר את חוקי המשחק: שלושת שופטי העליון מתכנסים תמיד ל-פ-נ-י ישיבת הוועדה, עם
שאר שופטי העליון, ומתאמים הצבעה בגוש של שלושה, כך שלמועמדיהם חסרים רק שני קולות,
עוד לפני שהחלה ההצבעה. עו"ד יורי גיא-רון מצביע אוטומטית עם ביה"מ העליון, ומתוך ארבעת
הפוליטיקאים החברים בוועדה, מובטח לפחות קול אחד של איש שמאל (או של איש ימין שחשוד
בדבר-מה, הפעם יש רק איש ימין אחד בוועדה והוא אינו חשוד בכלום, אך כאמור, הוא לבדו...).
הכנסת שמו של השופט ספי אלון היא הברקה גאונית של החברים: מצד אחד אין עוררין על כך
שהוא ממשפחה "משפטית", ומייצג את המסורת של "הבית של מישה" במסגרתה עובר המושב
בעליון מדור לדור. מצד שני, הוא לא איש ימין דתי כמו רוב משפחתו...
מינויו של דוד חשין מייצג חוק בלתי כתוב שבמדינת ישראל ישנה חובה מוחלטת שאיכשהו תמיד
יישב לפחות חשין אחד בביה"מ העליון...
יהודית צור צמחה בפרקליטות, ובייניש בהחלט אוהבת את אלה...
השופט עדיאל היה שותף של יחזקאל...
חנן מלצר הוא פוליטיקאי מהמחנה הנכון...

עכשיו, אני יודע מעט מאוד על עמדותיהם של המועמדים הנ"ל בנושאים השונים, אבל אלה שיבחרו
בהם, ודאי שיודעים אותן - אלא שהרקבון המאפיין את נהלי בחירת השופטים בארץ, מאפשר את
הסתרת המידע הזה מהציבור. אותו ציבור שצפוי לחיות תחת שרביטם של אנשים אלה.
בייניש, ריבלין, פרוקצ'יה, גיא-רון ונוקד/בראון (אחד משניהם יספיק), יבחרו חמישה שופטים.
המסורת מחייבת שארבעה לפחות מתוך החמישה, יהיו "אנ"ש", והשופט הבודד שלא יהיה מאנ"ש
יוכנס למען "יצירת צביון של גיוון" (כפי שנהגו כשבחרו לעליון את רובינשטיין ולוי, אותם מקפידים
לשמור בעמדת מיעוט בכל דיון עקרוני/מדיני שבו הם יושבים). הימור שלי: ייבחרו ארבעה אנשים
מהמחנה הנכון (גם אם לנו לא יספרו את עמדותיהם הפוליטיות באופן גלוי, כפי שברק עצמו תמיד
בישר ש"אפילו אשתי לא יודעת למי אני מצביע", וגרם לכולנו להתפעל מהצלחתו לשמור בסוד את
היותו מצביע שמאל...) - ולצידם תיבחר השופטת ברלינר, במסגרת השלמת הדיל, והוספת דתי
לעליון במקום טירקל...
ספי אלון ייבחר גם הוא, ומינויו ישמש את השמאל להגיד ש"גם לימין יש שושלות בעליון, כך שלא
צריך להטפל לחשין" (תוך התעלמות מכך שאלון הבן הוא בהחלט מהמחנה הנכון...

אני לא יודע הרבה על חנן מלצר, אבל העובדה שזהותו הפוליטית גלוייה לחלוטין, היא בעיני דבר
עדיף על פני הצביעות שבטענה ש"אין לשופטי העליון זיהוי פוליטי", כשכל בר-דעת יודע שהם
ממוקמים בין אט"ד/מערך/מרצ. עדיף להיות גלוי וישיר. זה נקי יותר, ומסריח הרבה פחות...