התבלטתי אם לשאול במו"ס או פה, בסופו של דבר אני חושב שאקבל פה תשובה עניינית יותר,

במידה והוצעה לך קצונה, המשמעות היא פרידה מהצוות .
בסופו של דבר המון מסרבים ואומרים שלא יעזבו את הצוות, אבל מן הסתם יש כאלה שאומרים כן ועוזבים, אם יש כאן מישהו שעשה את זה או שיש לו מה לומר בעניין, אשמח לשמוע מה עובר בראש וכיצד נופלת ההחלטה .

כשקל, סימן שאתה בירידה .

מה שקורה בדר"כ הוא שבעצם כבר החלטת ואתה רק מחפש צידוקים למה שהחלטת, ולכן זה לא מאד משנה מה נכתוב.

אוכל רק לומר שאין שום דבר שדומה לפיקוד על אנשים, ובמיוחד בתנאי לחץ ואינטנסיביות כדוג' קרב, והצבא הוא המקום הכמעט יחיד שיצא לך לעשות זאת. אני לא מצטער לרגע על קורס קצינים.

בכל מקרה, שיהיה בהצלחה.

! This is Sparta

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן1 אוכל רק לומר שאין שום דבר שדומה לפיקוד על אנשים, ובמיוחד בתנאי לחץ ואינטנסיביות כדוג' קרב, והצבא הוא המקום הכמעט יחיד שיצא לך לעשות זאת.

מסכים לחלוטין. אין מה שישווה לפיקוד - אפילו לא הורות, במובן מסוים (בהנחה שאתה לא מתכוון לתת לילדים שלך להסתובב באמצע הלילה, במחנה פליטים, עם נשק אוטומטי בהכנס, כמובן).

לאנשים שונים יש סיבות שונות לרצות לצאת לקצונה. יש מי שמחפש להגשים חלום, להוכיח לעצמו משהו, לקבל תחושת שליחות או אפילו לשפר את תנאי השירות (גם בזה נתקלתי). תחשוב טוב על הסיבה שלך, ואיך בכלל אתה רואה את המשך השירות. לדעתי, "חבר'ה" זו לא סיבה רצינית מספיק להמנע מקצונה -אבל זו, כמובן, עמדתי הפרטית...

ציטוט:

בכל מקרה, שיהיה בהצלחה.

מצטרף לאיחולים.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אי אפשר להשוות הורות לפיקוד.
מי שיש לו ילדים יהיה מפקד טוב יותר אבל מי שרק פיקד ואין לו ילדים אין לו אפילו קצה של מושג מה זה להיות הורה.

למה הוא לא יכול לעשות קורס קצינים ואז לבקש לחזור בתור קצין לצוות שלו?

כי הוא והלוחמים בצוות שלו בני אדם.

קצין צריך, לפעמים, לתת פקודות טפשיות. במצבים כאלו כוח הריחוק והדגה עוזר,
והנסיון המבצעי שחבריו ייצברו בזמן שהוא בקק"צ מפריע.

היה לי (במצב אחר לגמרי) פקוד בן גילי שהיה וותיק במחלקה בזמן שאני למדתי והייתי בקק"צ. הערכנו אחד את השני, ושנינו טיפוסים נוחים- אבל בכ"ז התווכחתי איתו יותר מעם יתר החיילים.

דחה את מועד היציאה לקורס במחזור או שניים.
הדחייה לא תתפרש כסרוב ואתה תמשיך להיות עם הצוות.

ישנם כמה סוגים של קשרים בצבא:
עד עכשיו נתקלת אולי בקשר של פקוד למפקד (הערכה, הערצה, שנאה...)
ובקשר של חברה בצבא שעוברים הכל יחד
כל זה טוב ויפה, אבל...
אין כמו קשר של מפקד לפקודיו! אתה תראה שעם הזמן אתה תעריך, תאהב ותדאג לכל אחד ואחד מהפקודים שלך. מלשמור על החיים שלהם ועד לדאוג להם לשרוך לנעל.
לפני 4 חודשים נולדה לי בת ורק עכשיו אני מבין כמה דאגתי לחיילים שלי. ממש כמו לבת שלי.
עם חלק מהחיילים אני עדיין בקשר אפילו שהם בדרום אמריקה ובמזרח.
בנוסף, אם תהיה טוב טוב בקורס קצינים (ועם יש לך קשרים עם השליש) יש מצב שתחזור ליחידה ותראה את החברה שלך באופן קבוע בבסיס היחידה.
בקיצור, לך על זה בלי לחשוב פעמיים. (טוב, אולי כדאי לחשוב קצת, אבל זה שווה את זה)