 |
12-06-2007, 18:07
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 16.02.02
הודעות: 1,242
|
|
בעזרת ה' יתברך
אחי היקר, אני לא יודע מה סיפרו לך, אבל דברים כאלה לא פשוט עוברים. אני חושב שאתה צריך לבדוק באמת מה גרם לך לעשות את הצעד הזה, ד"א, שולי רנד, השחקן, חזר בשאלה לפני שחזר בתשובה.
ועוד משהו, אני ממליץ לך מאוד לקרוא את הספר "הלב והמעיין", לנוחיותך, הבאתי בה"י את המכתב שבעקבתו נכתב הספר, ולינק לספר (חוקי כמובן), למקרה שתרצה להמשיך לקרוא אותו. המכתב נכתב לרב ארז משה דורון, ע"י אדם שעבר משבר מסויים:
ציטוט:
שלום ארז,
אינך מכיר אותי ומעולם לא נפגשנו. אני יודע על קיומך הודות לחוברת דקיקה שכתבת בשם "מסע", ושנגעה ללבי כאשר קראתי אותה.
מצאתי אותה בסיני, באחד הפונדקים על אם הדרך, במהלכה של חופשת הקיץ שלי, אשר הוקדשה לעצירה ולהתבוננות. היה לי חבר טוב, ערן שמו, אשר חזר בתשובה שלושה חודשים קודם לכן, והוויכוחים הסוערים אתו התישו והפחידו אותי. ידעתי שאם ערן המעמיק והחושב, בעל התואר השני בפילוסופיה וספרות, יודע שיש בורא לעולם, תשעים ושמונה אחוזים שהצדק אתו.
נמלטתי מהוויכוחים וממנו, חשתי צורך דחוף להיות עם עצמי בשקט. ואז, מתחת לסככה מוצלת באמצע המדבר, נתקלתי בחוברת הקטנה שכתבת אתה, ומילותיך גרמו לי להרגשה מוזרה. כאילו היה האלוקים בעצמו פונה אלי לפתע ולא אומר דבר, זולת: 'בני'...
עברו כמעט שנתיים. היום אני אדם אחר. מסיני נסעתי לסמינר לצעירים חילוניים, ומן הסמינר המשכתי למרכז תורני לחוזרים בתשובה. הודעתי למשרד עורכי הדין שבו הייתי אמור לערוך את ההתמחות שלי שלא אגיע בשנה הקרובה, ונרשמתי לישיבה. היום, כאשר אני קופץ לשכונת 'גאולה', לקנות חלות וקוגל ירושלמי לשבת, איני נראה שונה במשהו מכל הבחורים החרדים הצעירים הממלאים את המדרכות.
נראה שלא חסר לי דבר. אני לומד בישיבה מעולה, מוקף בספרים וברבנים מעוררי השראה. תוכנית הלימודים שלנו צפופה, מגוונת ומרתקת. כבר רכשתי לי יסודות איתנים (כך אני מקווה) בהלכה, בהשקפה ובתלמוד, אף שאני יודע, שזמן רב מאוד יחלוף עד שאשלוט באמת בחומר. בינתיים, מחלחל לתוכי עולם המושגים החברתי שאני מוקף בו. החבר'ה סביבי מדברים על שידוכים, ואני יודע שתוך זמן לא ארוך, יהפוך הנושא לאקטואלי גם עבורי.
כששואלים אותי "מה שלומך", אני נוהג להשיב בכנות: "ברוך ה', אני מרגיש נפלא". כי אכן, נפלאה לי דרך החיים היהודית והאמיתית אותה גיליתי. לא הייתי ממיר אותה בחיי הקודמים בעד שום הון שבעולם. אני מרגיש שהיה עלי להיות מאושר, ואכן אני מאושר, אבל... אינני מאושר לגמרי. משהו מכרסם בי, אני חש בו כבר מזה תקופה וניסיונותיי להשתיקו ולהדחיקו לא עלו יפה.
שעת לילה מאוחרת כעת. אני יושב לבדי בחדר הספרייה, מכל הארונות ניבטים אלי ספרים בעלי חכמה עתיקה ושותקת, ואני כותב אליך.
אולי אתה יודע מה מטריד אותי? מה נע בתוכי באי שקט ובחוסר מנוחה? מהי אותה נקודה עמוקה ומעיקה, המאיצה בי להמשיך לחפש עוד - עוד תשובות לשאלות נוספות, שאיני מצליח אפילו לנסחן כהלכה?
הלא הגעתי אל האמת, אל היהדות החרדית, ואני מוקף חבר'ה נפלאים, בחורי איכות שקשה למצוא היום כמותם. מדוע אני חש שעלי עוד להמשיך בדרך?
היש עוד לאן להגיע?
אם תשיב לי שלא הצלחת להבין מדבריי מה בדיוק אני רוצה - לא אכעס עליך כלל. בכל אופן אשמח לקבל ממך כל תשובה שהיא, לפי כתובת הישיבה המצוינת על המעטפה.
תודה על החוברת הדקה ההיא, בעלת הכריכה הרכה והמילים המבינות,
דניאל
|
בכל מקרה, אני מקווה שתמצא מרגוע לנפשך, ואתה צריך לזכור תמיד, שה' אוהב אותך, ושום דבר לא ישנה את העובדה הזאת.
_____________________________________
יוגב.
I'm not going to not live because of the fear of what could happen" - Laird Hamilton"
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
