26-05-2007, 15:41
|
|
|
|
חבר מתאריך: 31.01.07
הודעות: 1,048
|
|
|
אין פתיונות משום שאין להקדים את המאוחר
"למשל. הדו"ח שלהם משנת 2000, ואין בנמצא פתיונות כפי שהציעו וטענו שהם קלים מאוד לפיתוח במדינות דוגמת איראן, צפון קוריאה וסוריה."
לא נראה לי סביר שמדינה כמו איראן למשל תפתח טכנולוגיה להשתלת פתיונות מול איום שעדיין לא קיים. אלא אם כן אתה מחשיב את החץ כאיום על תכנית הטילים שלהם וסיכויי ההצלחה שלהם.
רוסיה על אחת כמה וכמה. אין חולקין שלרוסיה יש מזמן הטכנולוגיה הדרושה לפיתוח פתיונות מכל סוג שהוא -בטח מהסוגים שרואים באנימציה. אבל למה להם? כל עוד ארה"ב לא פיתחה, בדקה והציבה מערכת יירוט מבצעית בקנה מידה גדול המאיימת ישירות על הכושר האסטרטגי הרוסי - ותראה איזה מהומה פוטין עושה מכמה מיירטים שבכלל לא מכוונים אליו בפולין! - אין שום סיבה לפתח פתיונות ואמצעי נגד.
זה נראה לי נימוק אחד מדוע לא רואים פתיונות עכשיו.
הם פשוט לא רלוונטיים בזמן ובמקום הזה.
ואגב, הטיעון הזה מזכיר לי את הטיעון של סטיבן הוקינג משנשאל לגבי ההתכנות של מסעות בזמן: תשובתו המלומדת היתה שמסע בזמן לא ייתכן. מדוע? כי אם זה היה אפשרי, אליבא דהוקינג, היכן הם כל אותם נוסעים בזמן? מדוע איננו פוגשים ורואים אותם? ועל כך השיב לו מי שהשיב כי לא בטוח שאנחנו ו/או התקופה שלנו מעניינת כל כך שהיא שווה השקעה במסע בזמן...ואחרים טענו שהוקינג נכנס ללופ מבלבל ביותר. חשיבה מעגלית במיטבה.
דהיינו - זה שאתה לא רואה אותם - אין זה אומר שהם לא קיימים / יהיו קיימים / התקיימו (כשמדובר המסעות הזמן - הדקדוק הופך לקצת מבלבל (-: ).
מדוע לתוקף תמיד יהיה יתרון ענק?
משום שיתרון ההפתעה לצידו. משום שהוא יכול להציף ולהרוות את מערכות ההגנה של היריב. או לתקוף רכיבים קריטיים במערך היירוט ההגנתי של היריב מבעוד מועד בטילים, קומנדו וכו'. לפני שיגור המכה העיקרית.
משום שקשה מאד עד בלתי אפשרי ליירט את הטילים שלו לאחר שנורו - מה שמבטיח לו הצלחה מסוימת במטח הפתיחה. משום שהצד המתגונן נאלץ להשקיע משאבים עצומים בפיתוח מערכות יירוט דבר הגורע מהכושר ההתקפי שלו, שממנו באמת צריך לפחד התוקף.
המשוואה פשוטה: יותר מערכות כמו חץ - פחות מטוסי תקיפה לטווח ארוך, פחות פצצות חודרות, פחות טילים בליסטיים משלנו, פחות מטוסי תדלוק וכו'.
"ראשית, אתה טועה כיוון שבתרחיש המדובר של מערכת NMD היירוט נעשה באמע המעוף, בניגוד לחץ שהוא מיירט לשלב הסופי. שנית, אתה רוצה לפתוח דיון על נושא BPI ? בבקשה, אבל כדאי באשכול נפרד."
יש יתרון מכריע ביירוט בשלב זה שיא המסלול - והוא הריחוק היחסי שלו מהמטרה. ייתכן שיבוצע היירוט מעל שטח האויב ממש. וזה כבר יתרון עצום.
אבל לא ענית על שאלה, ברשותך:
לגבי יירוט בשלב ההאצה - ואני לא חושב שצריך לפתוח אשכול נפרד לזה, האם הצבת מיירטים על אוניות, בקרבה מסוימת לחופים ולאתרי השיגור, לא יכולה להוות תשובה הולמת לקשיים האובייקטיבים שביירוט בשלב זה?
אבל אולי יש פה כשל חשיבה, בעיה בהגדרת הדרישות ממערכת יירוט כזאת? שהרי מדברים על מין מיירט "אוניברסלי", כזה שיוכל ליירט כל טיל לא חשוב מהיכן נורה. אבל המציאות מוכיחה שהדרישות צנועות בהרבה:
שהרי, לא כל האויבים דומים. יש מדינות שהצבת מיירטים ימיים כאלו ליד הגבול שלהן היא עילה למלחמה. ויש מדינות כמו איראן או פקסיטן או צ. קוריאה שבהן מיירט ימי כזה יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון. שלא לדבר על הצבה יבשתית - למשל בקרבת הגבול המשותף בין 2 מדינות כמו צ+ד קוריאה.
אני מניח שיש מודל המתאר את סיכויי היירוט בשלב ההאצה כפונקציה של המרחק ממקום השיגור. למודל זה יש ודאי אופטימום היכן שהוא, כפונקציה של קבועי זמן של גילוי, נעילה, חישוב המסלול, הכנה לשיגור, שיגור, האצה, מהירות המיירט, הנחיה, טיסה, רדיוס הרג ופגיעה.
אם לפי מודל שכזה, יוכח כי לאסטרטגיה זו יש סיכוי להצליח - אני חושב שזו תהיה טעות נוראה שלא לפתח מיירט כזה.
ובדוגמא שלנו: אם נניח המטרה היא להתגונן מהטילים של סוריה (ושים לב: יש פה הגדרת מטה ברורה!) בכמה שכבות, ואם נניח שאתרי השיגור רחוקים מרחק של עד 700 ק"מ מהמטרות שלהם בישראל, האם לא יהיה סביר לפתח טיל כזה, מהיר מאד, שיוכל לפגוע בטיל המאיץ בסוריה, עוד בשלב בעירת המנוע שלו? אני יודע שזה נשמע היום כמו מדע בדיוני, וכלל וכלל לא בטוח שזה אפשרי. זה צריך להיות טיל "רציני" מאד בשביל להגיע כ"כ מהר ועם "אוויר בריאות" מעל לשטח הרלוונטי. אבל סוריה לא גדולה עד כדי כך. ואולי אפשר להציב במקומות אחרים... ולכן זה אולי אפשרי. טיל כזה יכסה גם אולי שיגורים ממצרים, אולי עיראק, ובטח ירדן ולבנון.
אשמח לשמוע את דעתך.
שבת שלום. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
