חסר חיים, חסר צורה. לעולמים נוכח, כמו אוויר
לעולם לא זוכה להכרה
כלום לא נסתר ממני, תמיד אהיה בסביבה
ברגע היפה ביותר, בחטא הכי נורא
אני עד לכל הזוועות, ולכל נפלאות העולם
וגם כשהלה יחדל מלהיות אשאר אני, עודני קיים
גם אם ארצה לעצום את עיני, אאלץ להמשיך ולצפות
גם לו ארצה לדבר או לפעול, אוכל רק לדמום ולשבות
רק בדבר אחד חשקה נפשי, ואותו רציתי לעולמי עולמים
וכל אדם פשוט וסתמי, דבר קטן זה יוכל להגשים
אז אם אי פעם ביום שרב השבתם נפשכם תחת עץ
אם הצפנתם עצמכם בפינה חשוכה וניצלתם מידיו של רועץ
אם עזרתי לכם באיזו צורה, אם הצלחתי על נטלכם להקל
אנא זכרוני ואל תשכחו לחלוק מילת הודיה עם הצל





אישית ממש אהבתי את השיר, אבל לאור העובדה שאני רשמתי אותו זאת כנראה לא אמירה מרשימה ביותר.

כל ביקורת/הערה/המלצה יתקבלו בברכה!

מאוד מאוד מאוד מפתיע ה'צל', גורם מצויין.
במהלך השיר הקורא או אני חח פיתחתי כבר מחשבות אמרתי הוא התכוון לאלוהים אבל הכניסה של הצל באמת יפה מאוד.

אני לא מבין למה לא הגיבו לך על זה חחח


מוריאל כהן

תודה רבה על התגובה.

ואין לך מה לדאוג, גם אני לצערי לא מגיב לכל היצירות. לפעמים מפאת חוסר זמן, ולפעמים פשוט כי אין לי אישית שום דבר מיוחד להגיד על היצירה. כך שחוסר הגבה הוא לא גורם שיפריע/יעליב אותי או יהרוס לי את החשק לכתוב.

אהבתי מאוד את הרעיון.....

מודה מודה מודה...

בהחלט התעלית הפעם, פשוט אהבתי הכל..
קבל ח"ח.