מלחמת ששת הימים איפשרה את המשך קיומה של מדינת ישראל, ואת השגת הסכמי השלום עליהם חתמנו. מלחמת 67' סימנה את המעבר ממדינה שעצם קיומה נתון בסימן שאלה, למדינה שאי-אפשר לגבור עליה. המצב הזה הושג ע"י הרחבת שטח המדינה מרוחב -12 ק"מ ל-70 ק"מ, וע"י התמקמותינו על קיר אבן בגובה 1000 מטרים, הנקרא הרי יהודה ושומרון, אשר מונע את האפשרות של זריקת היהודים לים.



במלחמת לבנון השנייה לחמנו מול חזית אחת, וכעת אנו עומדים מול שלוש חזיתות שונות: לבנון, עזה וסוריה. זה מנוגד למגמה האסטרטגית המתקיימת מאז קום המדינה: במלחמת 48' התמודדנו עם 7 חזיתות, ב-67' עם שלוש, במלחמת יום-כיפור לחמנו מול שתי מדינות בלבד (לאחר שהשטחים שכבשנו במלחמת ששת-הימים הרחיקו את ירדן מלהצטרף למלחמה). יש כלל אחד פשוט: העוצמה מקרבת שלום וחולשה מקרבת מלחמה.

השלום היחיד שיכול להחזיק מול משטרים אוטוריטריים או דיקטטוריים, כמו אלה שמקיפים אותנו, הוא שלום שאפשר להגן עליו. הדרך היחידה להגן על שלום עם סוריה היא להישאר ברמת-הגולן. במקרה של השלום עם מצרים, יש חיץ של שטח גדול מאוד - מדבר סיני. מול סוריה אין כזה חיץ ולכן עלינו להישאר ברמת-הגולן.
לכתבה המלאה

http://http.media-line.co.il/Jcpa/2...l_Netanyahu.asf

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל