היישוב שא נור ננטש ע"י תושביו בתחילת מלחמת אוסלו, שנת תשס"א. כשנתיים אח"כ עלו משפחות לחדש את ההתישבות בשא נור. מרים וירון אדלר וששת ילדיהם היו מהמשפחות הראשונות שבאו בתחילת 2003, שנה לפני שתוכנית הגירוש עלתה לאויר, לחדש את ההתיישבות בשא נור.
שניהם נעצרו בצו מנהלי, שבועיים לפני הגירוש שהורה להם לעזוב את ביתם ויישובם שאותו הקימו מחדש בשא נור לאלתר. המעצר היה אלים בעיקר כלפי מרים שהיתה דוברת היישוב והציגה קו בלתי מתפשר כנגד תוכנית הגירוש. נגד מרים הוגש כתב אישום על כך שתקפה את ארבעת בריוני ימ"ר ש"י. מרים לא שיתפה פעולה בבית המשפט בטענה שמדובר במשפט פוליטי שמטרתו לדרוס כל התנגדות למהלכי השלטון והגירוש, וסרבה להכיר בסמכותו של בית המשפט. כצפוי, היא הורשעה וכעת הגיע שלב הטיעונים לעונש. להלן פרוטוקול הדיון (ההדגשות שלי):

בתי המשפט



בבית משפט השלום בירושלים

פ 003754/05

בפני השופט אלכסנדר רון

תאריך

06/06/2007

בעניין: מדינת ישראל – המאשימה



נגד: אדלר מרים – הנאשמת



טיעונים לעונש

פרוטוקול

ב"כ המאשימה: הנאשמת ילידת 1977, הורשעה לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות ובאיומים כמתואר בכתב האישום ובהכרעת הדין. לחובתה של הנאשמת שתי הרשעות קודמות בעבירות של איומים והשתתפות בהתפרעות – מגיש רישומה הפלילי. לאחרונה אף הורשעה הנאשמת ונגזר דינה בת"פ 2567/06 בבימ"ש שלום כפר סבא. שם הורשעה בעבירות של הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר, השתתפות בהתפרעות והפרת חובה כנגד חסר ישע. אני מגיש את כתב האישום וגזר הדין – גזר הדין אינו סופי שכן באותו תיק נגזרו על הנאשמת עונש מאסר בעבודות שירות וכעת ממתינים לחוו"ד של הממונה. מעיון בכתב האישום מדובר במעשים חמורים גם הם בוצעו על רקע התנגדותה של הנאשמת למהלך תהליך ההתנתקות. בשני התיקים לא שיתפה הנאשמת פעולה עם ההליך השיפוטי ולא חסכה בלשונה מלהביע את אשר חושבת כלפי מערכת בתי המשפט ואכיפת החוק. איזכור לכך יש גם בגזר הדין של השופטת רג'יניאנו וגם בהכרעת הדין בתיק זה. בתיק זה מדובר בעבירות קשות וחמורות כלפי שוטרים שהגיעו כשלוחי מדינת ישראל לבצע את משימתם ובתגובה נתקלו בהתנהגות אלימה ופרועה של הנאשמת אשר על אף מימדיה הקטנים חבלה בשוטרים בצורה קשה, תמונות החבלות הוגשו לבית המשפט. גם בתוך הניידת המשיכה הנאשמת להתנהג בצורה שסיכנה את חייה והשוטרים. אלימות נגד שוטרים בפרט זוכה לביקורת קשה מבתי המשפט השונים, כאשר מדובר בשוטרים שהם שלוחי המדינה המצב חמור ויש בכך כדי לפגוע בסדרי שלטון מקומיים. השוטרים צריכים לדעת שהם נמצאים תחת מטרית הגנה של מערכות החוק ולא יתכן כי אדם יבחר להתנגד למהלכים בזרוע קשה בייחוד כאשר מדובר בשוטרים שהגיעו לבצע משימתם ותו לא. אני מפנה את בית המשפט לדברים שנאמרו ע"י השופטת רג'יניאנו. אני סבור כי יש מקום להחמיר עימה בצורה ניכרת וזאת לאור עברה, חומרת המעשים, הרקע לביצוע העבירות ועל כן אבקש להטיל על הנאשמת עונש מאסר בפועל ממושך, מאסר על תנאי, פיצוי משמעותי לשוטרים וכן קנס. המאשימה מודעת למצבה המשפחתי של נאשמת דהיינו מטופלת במספר ילדים קטנים. יחד עם זאת אני סבור כי חומרת העבירה גוברת על השיקול האישי מה גם שהנאשמת עצמה היא זו שהכניסה עצמה למצב הזה ועל כן עליה להענש בכל חומר הדין.

הנאשמת: לא הייתי נאלצת לעמוד כאן כלל אם לא היה מבוצע נגדי ונגד משפחתי ועוד אלפי אנשים הפשע ברשיון ששמו "ההתנתקות". במהלך הגירוש איבדה משפחתי את ביתה, את מקור פרנסתה ומאז הגירוש אנחנו לא מצליחים להתפרנס ולמצוא עבודה. חצי מתכולת הבית הושחתה ע"י קלגסי השלטון. ובנוסף לכל אנו נאלצים להתמודד עם בעיות נפשיות של 6 ילדים. ילד אחד בטיפולים פסיכולוגיים, ילד נוסף בן 7 אוטיסט זוכר כל פרט מביתו בשא נור ואי אפשר להסביר לו לאן נעלם לו הבית. אבל כל זה לא הספיק למערכת עשיית הדין במתנחלים. כעת בשעה שאני ומשפחתי מנסים לשקם את חיינו אחרי הגירוש, באה מערכת "אכיפת החוק" ומגישה נגדנו כתבי אישום באופן סדרתי. אחרי כתב האישום הנוכחי הוגש נגדי כתב אישום נוסף על הפגנה שנערכה 10 חודשים לפני הגירוש, נעצרו בה 6 אנשים, כולם גברים מלבדי, ורק נגדי משום מה הוחלט להגיש כתב אישום אחרי הגירוש ואחרי כתב האישום הנוכחי - כדי שהמערכת תוכל לגבות את עצמה ולהוכיח כמה אני אישיות אלימה. לאחרונה הוגש כתב אישום נגד בעלי שכולל סעיפים שבד"כ לא נהוג להגיש עליהם כתב אישום, אך כשמדובר בנקמנות המערכת הכל כשר. מתנהל נגדנו צייד מכשפות במטרה ללמד אותנו לקח על כך שהעזנו להנהיג מאבק נגד תוכנית הגירוש בשא נור. מאותה הסיבה לפני הגירוש הוצא לנו צו גירוש אישי שמורה לנו לעזוב את ביתנו לאלתר ובחסות צו זה פרצו 7 בריונים בלבוש אזרחי ללא תגים ללא תעודות זיהוי לבית הורי שבנווה דניאל, התנפלו עלי ועל בעלי ועל שאר בני המשפחה בין השאר על אמא שלי חולת הלב ועל אבא שלי במכות כמו שמתנפלים על ארכי מחבלים. ועל כך שהעזתי להתגונן בפני הבריונים שזהותם אף לא היתה ידועה לי באותה העת אני עומדת כעת לדין באשמות מופרכות ומגוחכות. התלונה נגד הבריונים שתקפו אותי, תלונה שלי, כלל לא נבדקה, התיק נסגר תוך 10 שעות מבלי שזומנתי אני או מישהו ממשפחתי להעיד, לא קיבלתי בדיקה רפואית למרות שהיה חשש לשבר ברגלי והייתי מכוסה סימנים כחולים. התוקפים שלי אף ישבו בתחנת המשטרה ותיאמו עדויות מול הפנים שלי ושל אחותי שהיתה באותו זמן בתחנה. מה שקורה כעת, מתנהל כאן משפט מגמתי פוליטי במגמה ובמטרה ללמד אותי לקח למען יראו "כתומים" אחרים וייראו.

אני בת למשפחה מסורבת עלייה מברית המועצות. משטרים אפלים שמנצלים את זרועות אכיפת החוק ובתי המשפט לצרכיהם הפוליטיים כדי להשליט משטר פחד וטרור; את התופעות האלה אני מכירה מילדותי. ולשמחתנו ומזלנו הטוב סופם של המשטרים האלו צפוי וידוע מראש.

החלטה



דוחה למתן גזר דין ליום 15/7/07



ניתנה היום כ' בסיון, תשס"ז (6 ביוני 2007) במעמד הצדדים.



אלכסנדר רון, שופט