 |
04-06-2007, 11:09
|
|
|
|
חבר מתאריך: 17.03.05
הודעות: 1,161
|
|
|
קו מז'ינו וירטואלי
http://www.haaretz.co.il/captain/spages/866762.html
מאת מארק לנדלר וג'ון מארקוף | ניו יורק טיימס
במלחמה שהתחוללה באסטוניה לא היו מעורבים כוחות רגליים אלא האקרים שהפגיזו אתרי ממשלה בשל הזזת אנדרטה לזכר חללי הצבא האדום. האסטונים מאשימים את רוסיה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
טאלין, אסטוניה
לפני יותר מחודש, כאשר שלטונות אסטוניה הזיזו ממקומה את אנדרטת הברונזה של החייל הסובייטי, שמנציחה את חללי מלחמת העולם השנייה, מפארק בעיר הנמל טאלין שלחופי הים הבאלטי - הם ציפו להפגנות אלימות של אסטונים ממוצא רוסי. הם גם ידעו מניסיון העבר כי "אם יש קרבות ברחוב, יהיו קרבות גם באינטרנט", אמר הילאר ארלייד, מנהל הסוכנות הממשלתית למצבי חירום בתחום המחשבים. אחרי הכל, בעבור תושבי אסטוניה רשת האינטרנט חיונית לא פחות ממים זורמים. הם משתמשים בה לתשלום מסים, לקניות, לתשלום בעבור חניה ואפילו להצבעה בבחירות.
ואכן, לצד הפגנות אלימות וממושכות במרחב הציבורי, יש המתארים את מה שקרה כמלחמה הראשונה במרחב הווירטואלי. הקרב שנמשך שלושה שבועות, ואילץ את שלטונות אסטוניה להגן על מדינתם הקטנה מפני "מבול" של נתונים, שלדבריהם הציף את האתרים האסטונים על פי הוראות שהגיעו מרוסיה, או ממקורות ממוצא רוסי, כנקמה על הזזת האנדרטה.
האנדרטה הוקמה ב-1947 במרכז טאלין, לזכר חיילי הצבא האדום ששיחררו את אסטוניה מהכיבוש הנאצי. בסמוך לה הוקם בית קברות קטן, שבו נקברו כמה מהחיילים שנהרגו בקרבות. זהו אתר זיכרון משמעותי מאוד בעבור אסטונים ממוצא רוסי, אולם בעבור תושבים רבים הוא מסמן את שנות הכיבוש הסובייטי. האנדרטה הועתקה מהמרכז לבית עלמין צבאי בפאתי העיר.
אחת מכתובות האינטרנט שהיו מעורבות במתקפות שייכת, לטענת האסטונים, לגורם רשמי בממשל נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. ממשלת רוסיה הכחישה כל מעורבות בקרב הווירטואלי שכמעט הביא להשבתת כל התשתיות הדיגיטליות של אסטוניה ולשיבוש פעולת אתרי האינטרנט של הנשיא, ראש הממשלה, הפרלמנט ורשויות שלטון אחרות, זיעזע את הבנק הגדול ביותר באסטוניה וגרם לשיבושים באתרי כמה עיתונים. "זה התגלה כמצב שנוגע לביטחון הלאומי", אמר בראיון שר ההגנה של אסטוניה, יאק אוויקסו. "אפשר בהחלט להשוות זאת למצב שבו נחסמת, למשל, היציאה מנמלי הים".
זומבים בפעולה
מומחים לאבטחת מחשבים מנאט"ו, האיחוד האירופי, ארה"ב וישראל משתפים פעולה בנושא אירועי טאלין, כדי ללמוד כל מה שאפשר על התנהלות המלחמה הווירטואלית. כאשר הפולשים הראשונים חדרו אל המרחב הווירטואלי של אסטוניה ב-26 באפריל בעשר בבוקר - ארלייד היה בטוח שהוא מוכן. הוא ביצר את אתרי האינטרנט הממשלתיים בתוכנות הגנה (firewalls), הרחיב את מערך השרתים והכריז על כוננות במשרד לקראת השבוע העמוס.
ב-29 באפריל, אחרי שני לילות של מהומות, חזר השקט לרחובותיה של טאלין. אולם אז החל קו מז'ינו האלקטרוני שבנתה אסטוניה לקרוס. באחת המתקפות הראשונות הוצף שרת הדואר של הפרלמנט בג'אנק מייל שגרם להשבתתו. במתקפה אחרת פרצו האקרים לאתר של מפלגת השלטון, ופירסמו שם מכתב מזויף בשם ראש הממשלה, אדרוס אנסיפ, שבו הוא התנצל כביכול על הזזת הפסל רב-החשיבות.
בשלב זה כינס ארלייד את כל מומחי האבטחה של ספקיות האינטרנט, הבנקים, רשויות הממשלה והמשטרה באסטוניה. במקביל הוא נעזר בקשריו בפינלנד, בגרמניה, בסלובניה ובמדינות אחרות בניסיון לזהות ולחסום כתובות אינטרנט חשודות ולהביא להפסקת התקשורת ממחשבים במקומות מרוחקים כמו פרו וסין. ברוב התקיפות נעשה שימוש בטכניקת DDoS (Distributed Denial of Service) - מתקפת שיבוש שירות. על ידי הצפת אתרים בנתונים אפשר לסתום לא רק שרתים אלא גם נתבים (ראוטרים) ומתגים, מכשירים המנתבים את הגלישה.
כדי להעצים את הנזק השתמשו התוקפים ברמה שמכונה רשתות בוטים: מחשבים רבים של משתמשים תמימים ברחבי העולם אליהם חדרו קודם לכן ובאמצעותם ביצעו את המתקפות. כך, המחשבים הופכים שלא בידיעת בעליהם לחיילים רגליים במתקפה, "זומבים" הנשלטים על ידי כוח חיצוני. באחד המקרים שלחו התוקפים פרץ נתונים רחב היקף כדי למדוד את קיבולת הרשת. לאחר כמה שעות, הזרימו לתוך המערכת נתונים ממקורות רבים - שבתוך זמן קצר גרמו לראוטרים ולשרתים להגיע לקצה גבול היכולת.
עד סוף השבוע הראשון, בעזרת גורמים רשמיים ממדינות אחרות, פיתחו האסטונים יכולת סבירה לסנן תקשורת שמטרתה לגרום לנזק. עם זאת, ארלייד ידע שהגרוע מכל עוד לפניו. ב-9 במאי חל ברוסיה "יום הניצחון", לציון הניצחון על גרמניה הנאצית ולהנצחת זכרם של חללי הצבא האדום. הרשת היתה מוצף בתוכניות לחגוג את היום בהפלת הרשת האסטונית. הפעם השתמשו ההאקרים ברשת בוטים שכללה קרוב למיליון מחשבים במקומות כמו ארה"ב ווייטנאם.
"כאשר שולחים חבילות מאוד-מאוד גדולות של מידע באמצעות אלפי מחשבים, מקבלים מרשם למתקפות הגורמות נזק רב ביותר", אומר חוסה נזאריו, מומחה לנושא רשתות בוטים ב-Arbor Networks, חברה לאבטחת מידע במישיגן. ואכן, בשעות הראשונות של 9 במאי זינק נפח התקשורת ברשת פי אלפי פעמים מהיקפה הרגיל. למחרת, ב-10 במאי, נאלץ הבנק הגדול באסטוניה - - Hansabank להשבית למשך יותר משעה את שירותיו המקוונים. עד היום ממשיך הבנק לחסום גישה ל-300 כתובות אינטרנט חשודות. הוא ספג הפסדים של כמיליון דולר.
בסופו של דבר, ב-10 במאי אחר הצהריים פג הזמן ששכרו התוקפים אצל שרתים שונים, וקצב המתקפות ירד בפתאומיות. אנשי Arbor Networks זיהו עשרות מתקפות - כאשר העשר הגדולות ביותר הפציצו את רשתות אסטוניה בנתונים בעוצמה של 90 מגה-בייט לשנייה, וכל מתקפה נמשכה עשר שעות.
עבודה של "האק-טיוויסטים"?
בשנים האחרונות, התקפות מקוונות היו אופייניות למזרח התיכון ולעימותים בין הסרבים לקרואטים. אולם גם מערכות מחשבים בארה"ב - בפנטגון, בסוכנות החלל האמריקאית, באוניברסיטאות ובמעבדות מחקר - נפגעו בעבר. מדענים וחוקרים שנאספו לבקשת האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב שמעו השנה עדויות מפי מומחים לאסטרטגיה צבאית, שלפיהן גם לסין וגם לרוסיה יש תוכניות לוחמה וירטואלית. נטען שגם ארה"ב החלה בהשקיע בלוחמה מקוונת.
אף על פי שאסטוניה לא יודעת בוודאות מה זהות התוקפים, תוכניותיהם הופצו באינטרנט עוד בטרם החלה המתקפה הגדולה. בפורומים ובצ'אטים של דוברי רוסית מצאו החוקרים הוראות מפורטות כיצד לשלוח הודעות משבשות ובאילו אתרי אינטרנט אסטוניים להתמקד.
משום שהתוקפים הסתירו את זהותם על ידי שימוש בכתובות אינטרנט של אחרים, או תיכנתו מרחוק מחשבים שישלחו מידע בלי שבעליהם אפילו ידעו על כך - ייתכן שהם לא יילכדו לעולם. בכירים בממשל האמריקאי אמרו שאופי ההתקפות מצביע על כך שיוזמיהם היו "האק-טיוויסטים" ("Hacktivists"), פעילים פוליטיים בעלי מומחיות טכנית, שפועלים ללא תלות בממשלות. "כרגע, אנחנו לא יכולים להוכיח מעורבות מדינתית ישירה", אמר אוויקסו, שר ההגנה האסטוני. "כל שאנו יכולים לומר הוא שבשרת במשרד הנשיא שלנו התקבלה שאילתה מכתובת IP בממשל הרוסי. זוהי עובדה שמתועדת ברישומים שלנו".
דובר מטעם הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הכחיש לחלוטין כל מעורבות ממלכתית רוסית בהתקפות והוסיף, "האסטונים צריכים להיות זהירים במיוחד כאשר הם יוצאים בהאשמות". המשטרה עצרה אסטוני ממוצא רוסי בן 19 שחשוד במעורבות בפרשה. בינתיים, משרד החוץ האסטוני הפיץ מסמך שבו מפורטות כמה כתובות אינטרנט בממשל הרוסי שלטענתם היו מעורבות בהתקפה.
"אני לא חושב שזה רוסיה, אבל מי יכול לדעת?", אומר גדי עברון, מומחה לאבטחת מידע מישראל ששהה בטאלין וכתב ניתוח בדיעבד של התגובה בעבור האסטונים. "האינטרנט מושלמת להכחשה משכנעת של מעורבות". כעת, כשההתקפות על המערכות האסטוניות דעכו, ארלייד אוסף את השברים. "אני בחור פשוט שעוסק בבינה רשתית", הסביר ארלייד כשהוא בוהה במסך מחשב מרצד. "אני יודע הרבה על פיסות וחבילות נתונים. לא מבין בשאלות הרחבות יותר". |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
